שוב פעם יום חופש. הפעם ניצלתי אותו להקליד כל מיני שאני צריכה לעשות בעקבות ההתנסות הזאת. שוב פעם התעוררתי מוקדם, אבל הפעם ניצלתי את זה נכון.

הרבה דברים קורים סביבי לאחרונה, וכל הזמן עובר לי בראש איך לכתוב את זה כאן. אבל אז כשאני מגיעה לפה אני כבר שוכחת מה רציתי להגיד.

הכוכב הכחול נתן לי רעיון בפוסט הקודם לקחת את הרגליים ולצאת לטייל בזמן הרב שיש לי. אז ניסיתי. לקחתי את הMP3 שלי עם כל השירים שאני אוהבת והתחלתי ללכת. היה נהדר. האויר היה כל כך, המוזיקה הייתה מצויינת והגיליתי שאני יכולה להיות חברה מצויינת לעצמי.

הבובה עושה קצת בעיות. היא התקשרה אליי אתמול בבכי והודיעה לי שהיא רוצה לחתום ויתור ולצאת מהקורס קצינות. השיקולים שהיא נתנה לי לא מצאו חן בעיני. הם לא היו השיקולים הנכונים. אמרתי לה שתעשה את מה שהיא חושבת לנכון אבל לפי דעתי היא צריכה לתת לזה עוד קצת זמן. בסוף היא הקשיבה לי. זה נדיר שמישהו מקשיב לי במשפחה שלנו. 

סבתא גם עושה בעיות. אתמול התגלה שהיא לא תוכל לראות יותר בעין שמאל. עכשיו מנסים להציל את העין השניה. מתברר שיש לה איזה סיבוך עם העורק שמוביל דם לעין. לא כל כך הבנתי אבל אני מקווה שיהיה בסדר.

וכמעט שכחתי. אני חייבת לכם עידכון על הפגישת מחזור שהייתה לנו.

היה אדיר! כל כך מרגש. פגשתי שם אנשים שהייתי איתם יום יום כל היום ולא ראיתי כבר ארבע שנים ויותר. היו חיבוקים ללא הפסקה (אמרתי כבר פעם שאני אוהבת חיבוקים?), גיליתי שיצאנו אנשים ממש מובחרים, וגילתי כמה אני זקנה. אבל היה כיף אדיר...

הקרינו שם סרט וידאו עם כל מיני קטעים שצולמו במהלך השנים. מתוך זה הגעתי למסקנה שהשיער הארוך שלי היה החלטה נבונה. נראיתי כמו בן עם השיער הקצר אז...