פלדה.

קשה.

יציבה.

חזקה.

מה קשור עכשיו? - כנראה שלא קשור.

אבל אני מניח שאפשר לייחס את זה להרבה דברים.

פלדה לא אוהבת שיציקו לה. מצידה להיות מונחת במקום, וזהו, שלא ידברו אליה, שלא יפילו עליה משימות. שיתנו לה לחיות בשקט, להעביר את הזמן שלה ככה סתם.

מה הקטע שלי עם פלדה? אני חושב שאני מרגיש כמוה. לפעמים.

בסה"כ אני יציב. בסה"כ אני רק בנאדם. אני לא פלדה.

גם לי יש את הרגעים שלי. לפעמים אני צוחק, לפעמים אני שמח, לפעמים אני איתן בדעתי ובעמדותיי, לפעמים אני שאפתן ואמביציוזי, לפעמים אני חזק כמו פלדה.

ולפעמים לא. קורה, אני חושב שלכולם. אבל לא כולם פלדה בבסיסם.

ידעתם שאינטליגנציה היא תכונה חשובה לפלדה? שהיא סולדת משטחיות? שהיא מעדיפה את האינטלקט על כל רגע משעמם וחסר משמעות. למרות שזה טוב לפעמים. גם פלדה לפעמים מתחפשת לסתם מתכת זולה. אבל זה קשה לה, אתם יודעים בסה"כ היא די כבדה. גם אני. בעצם כבר לא ממש, פעם הייתי יותר. 40 קילו יותר, ולא של פלדה יצוקה. זה היה קשה, אבל אני כבר לא שם. היום יותר קל לי להתחפש למתכת אחרת. היום אני כבר לא בטוח שאני פלדה כמו שהייתי. בעצם חיצונית אני כבר לא פלדה.

מבפנים אני אותה יציקה. אותו מבנה חזק, אבל עם אותן נוירוזות.

נוירוזה

מלועזית: neurosis, neuroticism, psychoneurosis

הפרעה נפשית בה התובנה נשמרת, אך קיימת בעיית הסתגלות שגורמת לסבל.

נוירוזה מסווגת על פי תסמינים שעשויים להיות קשורים במצב נפשי, כמו חרדה או דכאון,

תסמינים שעשויים להיות קשורים במצוקה התנהגותית או מחשבתית כמו פוביה או אובססיה,

או תסמינים שעשויים להיות קשורים בתלונות גופניות כמו היפוכונדריה או היסטריה.

תסמינים נוירוטיים בד"כ נובעים ממצבי לחץ, אבל בד"כ מדובר בשילוב בין מצב לחץ לבין אישיות פגיעה.

במקרה שלי, הנוירוטיות היא לא כרונית. כשהייתי ילד הייתי היפוכונדר. אולי זה קשור לחוזקת היציבות הפלדתית שלי באותו השלב.

אני ילד נצחי. בעצם הייתי. כשהייתי ילד, אם הייתי יכול הייתי מצטרף לפיטר פן והילדים האבודים.

אני לא אוהב את הילדות שלי, אבל אני מניח שלכל אחד יש דברים שהציקו לו באותה התקופה.

היום אני ההיפך הגמור מהיפוכונדר. אני שונא להיות חולה למען הדיוק. אם יש הגדרה נגדית להיפוכונדר, היום זה אני.

למה זה קרה? בניה!

מכירים את מגדל אייפל? הנה הוא ע"פ ויקיפדיה:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%9C

אתם יודעים שבאייפל יש 1710 מדרגות שמובילות עד לקומה השניה?

אם אני אשווה את זה אליי, אזי שה 171 ס"מ שיוצקים אותי, הם כמו מדרגות המגדל. ומהגובה הזה, השמיים הם בהחלט הגבול (אולי אני מזייף בס"מ או שניים אבל לצורך העניין מותר לי, אז מה אם אני גמד? העיקר שאני נחמד..)

כשבנו את המפלצת הכעורה הזו, אף אחד לא אהב אותה.

(אוקיי אני לא בא לבכות את מר גורלי שאף אחד לא אהב אותי, תמיד היו לי חברים טובים, ולא הייתה לי בעיה יצירת קשרים).

מפלצת הפלדה המאוזנת הזו, היא מודל לחוזק ועוצמה. היא עמדה גם כשכולם אמרו שהיא מכוערת. לא הפריע לה שאנשים העדיפו להיות בתוכה רק כדי לא לראות אותה. לא הפריע לה שרצו לפרק אותה. היא עמדה חזקה ואיתנה. היא הייתה נחושה בדעתה להישאר, ולהראות לכולם שמעז יצא לבן. והיא עדיין שם. כל שבע שנים היא מקבלת פינוק של צביעה ושיפוץ ייסודי.

עומדת ומשקיפה על אחת הערים היפות בעולם. (העיר יפה, התוכן עשוי להיות מרגיז).

מה הקשר אליי? נגמר לי הכח לכתוב.