מסתבר שעומדים לייקר את מחירי הדיסקים הריקים ומחירי הצורבים בגלל שרוב האנשים שעושים שימוש בהם מפרים את החוק וצורבים עליהם חומר בניגוד לחוקי זכויות היוצרים.
מצד שני, לאן כל הכסף הזה ילך? לאמנים המסכנים שאת החומר שלהם אפשר להשיג חינם ברשתות נלוזות כמו אימיול.
עד כאן – הכל נשמע מצוין. לגנוב מהעניים ולתת לעשירים. קפיטליזם במיטבו. אם יום אחד יבדקו וימצאו שכדור הארץ מסתובב סביב צירו קצת יותר מהר ממה שהוא היה מסתובב פעם, זה בגלל שאנשים הקומוניזם מתהפכים בקברם.
השאלה הנשאלת היא, האם באמת הכסף הזה יגיע לאמנים?
מספיק להריץ חיפוש פשוט בגוגל שבו רשום "אותו מקל שניצב (או אמור להיות ניצב) ליד האסלה" ולראות כמה אנשים העתיקו ממני את הפוסט "המילון השלם לצואה" מבלי לציין שום קרדיט (למרות שבתחתית העמוד רשום בשחור על גבי לבן כל הזכויות שמורות לאימא שלי ואבא שלי שהביאו בראש שלי לום).
אבל אני לא מצפה ממישהו שייתן לי קרדיט על זה. בטח ובטח לא שישלם לי על זה. מצד שני, כתיבה יוצרת היא כן אמנות. ויש אי אלו אנשים שאפילו אמרו לי שמה שאני עושה נחשב בעיניהם אמנותי.
אז עכשיו אפשר למצוא את הבלוג שלי באימיול (מעודכן לאתמול).
מבחינתי, אני לא יכול להפסיד. או שאני מקבל עכשיו מיליונים בגלל שהבלוג שלי הודלף לרשת וכל מי שקונה עכשיו דיסקים ריקים ישלם לי אחוזים, או שאני תובע את אקו"ם תביעה ייצוגית ושידחפו את המיסים המיותרים שלהם לאיזה נחיר של סוס.
מישהו מוכן לקנות לי את הפד הזה לעכבר?
סטימפי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
