תחרות הבלוג הגרוע ביותר

חרבון פדיחה – אמור בעיקר לגבי בחורות, שכידוע, לא אמורות לחרבן. את החרבון הזה ניתן לראות כאשר נאלצים להשתמש בשירותים אשר נמצאים:

א.    במרכזה של דירה הומה אנשים.

ב.     במועדון לילה, בשלב בו הגברים והנשים כבר התערבבו בשירותים

ג.       בפאב שכונתי (מישהו אמר אידאה?) ובו רק שירותים אחד "יוניסקס".

ד.     בשירותים במוסד ממשלתי, לימודי, ציבורי, או כל מוסד אחר, אשר אין מרחק ביטחון בין השירותים של הגברים והנשים (הכניסה לשירותי הגברים נמצאת מול הכניסה לשירותי הנשים, וכל נאד שנתקע אצל אחד המינים נשמע היטב גם בשירותי המין השני)

בגלל שעד היום השאלות היו בלשון נקבה (אפליה מתקנת? אפליה זה לא משהו שמתקן. תפנימו.) אני אגדיל לעשות ואשתמש גם כאן בלשום נקבה. לעניינינו – המולת האנשים מסביב לאזור החרבון גורמת למבוכה רבה בקרב המחרבנת, כך שהיא נאלצת לעצור את הקקי ובלבד שלא ייפול לו הגוש לאסלה ויעשה את רעש ה"פלופ" האופייני לו וכולם יצחקו. דקות ארוכות מקווה המחרבנת שהאנשים האופפים את הסביבה יסורו להם לדרכם. אם הם עושים זאת – או שהחרבון מוכתר בהצלחה, או שהרקטום כבר ברוגז איתה והיא לא מצליחה לחרבן.

אם היא איננה סרה מהאסלה ייתכנו לה שתי אפשרויות:

1.      אם היא בהמה, היא עשויה בשלב מסוים לומר שכל העולם ואחותו על הרחם שלה, ולאחר מכן היא תחרבן את נפשה למוות, ואז זה בכלל לא נקרא "חרבון פדיחה".

2.      אם מדובר במישהי מעודנת קצת יותר, הקקי פשוט לא יצא. כל הניסיונות לדבר על ליבו יעלו בתוהו. האישה גם לא תעז לצאת מהשירותים, כי הנוכחים שעמדו זמן רב במקום יבינו שהיא הייתה זמן רב בשירותים, ואז יקלטו שהיא חרבנה, וזה מאד לא נעים. כעבור שעה תמימה כשייאותו כל הנוכחים לעזוב את המקום, תחל מלחמת חורמה עם הקקי, אשר נידונה מראש לכישלון. חרבון כזה (או למעשה, חוסר חרבון) מלווה לרוב בדמעות ותשישות רגשית עצומה.

חרבון במחזור – בזמן המחזור כך מסתבר, ובאופן מאד לא ברור, הקקי לא משחק משחקים. תשעים אחוז מצואת החודש מופרשת מגוף האישה בזמן המחזור. עובדה חיובית נוספת מגיעה בצורה של תחבושת היגיינית. נשים שמשתמשות בחיתול ההיגייני הזה יודעות – אין צורך לנגב את התחת אחרי חרבון, כי ממילא כל החרא נספג בתחבושת, וימצא את דרכו בהקדם לפח האשפה.

חרבון פיקאסו – חרבון אשר מטרתו להשאיר חותם אומנותי על דפנות האסלה. לא מדובר באנשים רחבי רקטום. במקום זאת מדובר באחד משני גורמים:

א.    אופן הישיבה על האסלה – לפעמים בשעת מצוקה חירבונית, כאשר הקקי לא יוצא, מנסים להישען אחורה / קדימה / ישיבה שפופה על מנת לסייע לקקי למצוא את דרכו למחוז חפצו. הבעיה נעוצה בכך שהמחרבנת שוכחת שתרגילי האקרובאטיקה הללו ממקמים את הרקטום שלה רחוק מאזור המים באסלה, ובדיוק מעל אזור החרסינה הנקייה.

ב.     צורתה הגיאומטרית של האסלה – במקומות אקסקלוסיביים (כגון: בתי מלון, אולמות אירועים וכו') יש נטייה לייבא אסלות אשר נבנו על פי המידות של בהמה חייזרית של נראתה כמוה על פני כדור הארץ. מאחר שאסלות אלו שונות בתכלית מהאסלות אליהן הורגלנו, ובחלקן גם חלק המים באסלה קטן מאד לעומת האסלות הרגילות, גוש החרא מוצא את דרכו הישר אל דופן האסלה.

למותר לציין, שיצירת אומנות זו הינה מצחינה ביותר, ומגיעה לשיא צחנתה כעבור מספר שעות מרגע מריחתה.

חרבון מסוג "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" – רקטום פקוק. מרגישים שיש קקי, אבל הוא פשוט לא יוצא. גם לא נאד קטן לרפואה. כלום. בהתחלה הבחורה מתייאשת ומרימה את המכנסיים, ואומרת לעצמה שאם אין לה קקי עכשיו, היא תמיד יכולה לעשות אחר כך, אבל מדובר בקקי עיקש למדי. ניתן אף לומר קקי חסר מנוח. הוא מתעקש על עצם הימצאו, אבל לא מוכן לצאת.

בסופו של דבר היא מוצאת את עצמה מתאמצת עד כדי הוצאת טחורים רק בכדי לחלץ את הקקי הסורר.

לאחר מאבקים רבים, כשהיא מצליחה איכשהו להוציא גוש קטנטן בגודל של אלקטרון, היא מרגישה שיש בידה ניצחון טכני, והיא מפסיקה להילחם. מכל מקום, סוג זה של קקי מותיר אותה לרוב בהרגשה של חוסר מיצוי מוחלט.

פיפי של אמצע הלילה – לא יותר מידי בעייתי. הדבר היחידי שצריך לזכור זה לא לעשות יותר מידי רעש. הבנים מכוונים את הפיפי בדיוק לחיבורים (אתם יודעים טוב מאד על מה אני מדבר. זה עובד יופי) והבנות מתיישבות וחושבות על בן גוריון בתקופה שעוד היה לו שיער (על הגב). הבעיה נעוצה בשאלה "איך לא נעיר את כל הבית, ובמיוחד את אימא, כשנוריד את המים?".

הפיתרון – להוריד את המכסה של האסלה. מה שאתה לא רואה, לא קיים. רק צריך לזכור להוריד את המים בבוקר. כי מה שאתה מריח, כן קיים.

לבנות יש צורך לזכור להוריד את המים במיוחד כשהן במחזור. אף אחד לא אוהב להגיע בבוקר לאסלה, לפתוח את תיבת ההפתעות שהכנת בלילה, ולראות שמה את הדם שהתמוסס לו במי האסלה הצחורים.

חרבון במהירות האור – היא מתיישבת על האסלה, פותחת עיתון, מספיקה לקרוא את הכותרת של הכתבה, והופ! היא כבר סיימה לחרבן. אמנם לפעמים זה כיף לחרבן כל כך מהר וללא תקלות, אך גם מאד מסוכן (החיכוך יכול לגרום לבערה באזור הישבן ואפילו לדלקה!), ומה גם שזה מעצבן שאין זמן והזדמנות להנות מהחוויה. ברוב המקרים היא תמצא את עצמה עושה לקקי דווקא, ותמשיך לקרוא את הכתבה, כי אחרת היא לא תרגיש שהיא באמת חרבנה.

חרבון מתחרה (נשים בלבד)  - גירסה משופרת של חרבון במהירות האור, רק שבמקרה הזה הוא מתחרה עם הפיפי מי יתחיל ראשון, ומי יסתיים ראשון. בכלליות ניתן לומר שזה מאד מפתיע (אותי לפחות) שהקקי מצליח לצאת יחד עם הפיפי, ולרוב הוא גם מסתיים לפניו.

חרבון תוך כדי דיבור בפלאפון – למעשה, כשמדברים בפלאפון, שמים את הקקי על "הולד". יש כבר ראש של צב, אבל מסיבה כלשהיא, הקקי לא ממשיך לצאת. הוא בהמתנה. הסיבה לכך לרוב היא הפדיחה שנעוצה בכך שהאדם בצד השני של הקו ישמע את צליל ה"פלופ" או יקלוט את אחד מרעשי החרבון.

הנאד עם המיץ – כשמו כן הוא. כשאת מפליצה ואת מרגישה כאילו יוצא לך מיץ קיווי מהתחת.

הנאד השתלטן – נאד שפשוט מנהל לך את החיים באותו רגע. לרוב מגיע בזמן ישיבה. אם אינך עושה כמצוותו, ומשחרר אותו בשקט אל תוך הכיסא, הוא יצא משמה בקול תרועה מיד כשתקום מהכיסא.

נאד הסקה – נאד שיוצא מהטוסיק כשהוא חם במיוחד, ואתה מרגיש כאילו הציתו בול עץ בתחת שלך. נאד זה ידוע כמצחין במיוחד. אם יצא לך אי פעם להיות במקום ציבורי ולהרגיש חמימות נעימה שכזו, אבל אחריה מיד הגיעה צחנה איומה, דע כי כרגע הופגזת בנאד הסקה.

נאד קצבי – לא מדובר בנאד יחיד, כי אם בסדרת נאדים. נאד קולני משתחרר עם כ צעד שאתה עושה וקצב הנאדים מתאים את עצמו באורך פלא לקצב הצעדים שלך. עשוי להיות משעשע מאוד.

 נאד פולני – נאד שאתה מרגיש שהוא עומד להיות מפלצתי, ואתה מאד שמח שאתה נמצא לבד כרגע ותוכל לשחרר אותו כאוות נפשך, אלא שלמרבה ההפתעה והכעס, הנאד נעלב (כנראה עקב חוסר הקהל) ומוצא את דרכו בחזרה אל הרקטום, באופן בלתי רצוני לחלוטין.

נאד חמקמק – הנאד שמנצל את ההזדמנות וחומק תוך כדי שיעול, עיטוש, צחוק, או אורגזמה. לגבי האורגזמה, הדבר מהווה מבוכה איומה לנשים, במיוחד כשמדובר באורגזמה שנגרמת בעקבות מין אוראלי (אני מכיר אישית מישהי שזה קרה לה לפחות 3 פעמים).

נאד אמפיבי – אתה יושב באמבטיה או בבריכת שחיה ותוקע נאד. בראיה לאחור מסתבר שלמים יש יכולת מופלאה להגביר את ריחו ועוצמתו של הנאד פי שבעים. מילא כשאתה במקלחת, אך בבריכה אפילו הכלור לא מצליח להתגבר וכולם מתרחקים ממך כמו מאחד שכרגע השתין בבריכה (מהמקפצה).

נאד בים המלח – משאלת מוות. לא מפליצים בים המלח. טעות שעשיתי פעם אחת יותר מידי. עוד לפני שהסתיים הנאד הרגשתי איך הצריבה מתחילה לעלות מהרקטום עם למעלה.... טעות. פשוט טעות.

עזרה רבה בכתיבת פוסט זה נתרמה לי מהמרגלת

סטימפי