האם מתחת מישהו באחד באפריל? כיצד?
כן. טיפה. אבל רוב הזמן אני לא ממש מותח אנשים.
איך? כתבתי פוסט.
כמה חברים ניסו למתוח אותך? כיצד?
אפס. הבעיה היא שיש לי מבט די אנטיפתי בעיניים, וכשאנשים ניגשים אלי ברחוב אני לרוב עושה בו שימוש... אז לא ממש ניגשים אלי ברחוב.
ספרי, מהי המתיחה הכי טובה, שאי פעם עשית למישהו?
העלמתי את הכלבה שלנו. אמרתי להם שהתעוררתי וראיתי שהיא מתה, אז קברתי אותה מהר. לא הסכמתי לספר להם איפה קברתי אותה.
מה היתה המתיחה הכי מופרעת שראית או שהשתתפת בה?
סיפרתי לאנשים שאני מת!
האם מתחת אי פעם את המורה / מרצה / מפקד / בוס שלך? האם אי פעם מתחת את ההורים שלך? אם כן - ספרי על המתיחה
כן. זה היה שנה שעברה. המרצה לימד אותנו מטריצות.
הוא עצר באמצע התרגיל ועשה הפסקה, כולם יצאו להפסקה, ורק אני נשארתי.
והלכתי והפכתי את כל הפלוסים של התרגיל למינוסים ולהיפך.
והמורה פשוט נכנס לכיתה, המשיך את התרגיל מאיפה שהוא הפסיק, ויכה בי האל, אין לי מושג איך הוא הצליח להגיע לאותן תוצאות כמו שהיו בספר.
יש לך כבר רעיונות לשנה הבאה?
כן. להתנצל אם מישהו נפגע מהפוסט הקודם.
אימא שלי באמת כתבה איתי את הפוסט הקודם (כולם לומר יפה שלום לאימא של סטימפי!)
טוב. די לומר לאימא שלי שלום. ואל תעשו לה עיניים. מי אתם חושבים שהיא! היא בת חמישים ואחת למען השם!
ושוב, מצטער אם מישהו לקח את זה יותר מידי קשה.
ותודה ליולקס שהביאני עד הלום.
סטימפי.
נ.ב. כמה נקודות מעניינות שלמדתי בזמן שהייתי מת:
1) היו לי היום פי שתיים יותר תגובות וכניסות מאשר כשהייתי חי. כנראה שאני עושה עניין יותר כשאני לא בין החיים
2) בזמן שהייתי מת, שלושה אנשים עשו לי מנוי לבלוג. ונשאלת השאלה: מה? מה נהיה? מה הקטע לעשות מנוי למישהו שמת וכנראה לא לוקח איתו את המקלדת לקבר? כמה עידכונים כבר נראה לכם שיהיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
