תחרות הבלוג הגרוע ביותר

הסוף שבוע התחיל במגמת ירידה מינורית במיוחד, בערב יצאתי עם מישהי מאד מיוחדת, נזכרתי איך עושים דברים ששחכתי בכלל שעושים אותם אנשים בגיל שלי, והכי מוזר, נזכרתי איך זה לקבל מחמאה.

משהו שלא התרחש כבר שנים. וגם בלי שום קשר - למדתי הרבה דברים מעניינים וחדשים (נקווה שמחר יהיה פוסט על זה).

רק חבל שהיום הייתי חייב להרוס את הסוף שבוע ולהקיא.

מילא אם הייתי בולמי, מילא אם הייתי דוחף אצבע..

אבל סתם הקאתי. אפילו לא יודע למה. רגע אחד אני משחק במחשב, רגע אחרי זה אני עם בחילה, ולפני שאני יודע מה קורה אני שואג על הניאגרה.

הייתי מעדיף להישאר רק עם המחמאות. אבל גם עכשיו כשהאוכל באסלה, אין לי טענות.

סטימפי (ואולי היום אני אלך לגוזניק שוב. אם להקיא זה המחיר שאני צריך לשלם.... אז אין בררה!)