תחרות הבלוג הגרוע ביותר

פעם לא היה לי אומץ להתחיל עם בחורה. היום המצב טיפה שונה (דגש על המילה טיפה). זה לא שפתאום נהייתי אמיץ יותר, או שנעשיתי נואש יותר, פשוט הבנתי שבנות הם כמו בנים, רק שלרוב הבנות אין את הביציות להתחיל עם בן. מה שהופך אותן לנואשות יותר.

או לפחות את רובן.

באותה תקופה לא ידעתי את זה. חשבתי שבנות נועדו לתסכל את המין הגברי בכלל, ואותי בפרט.  פעם בשבועיים הייתי נכנס לעשות טיפול של שש שעות, עובר גהינום, ואז חוזר הביתה לשבועיים של התאוששות. פעם בחודשיים הייתי עושה בדיקות, לראות מה קורה שמה בפנים.

בכל פעם שהייתי עושה את הבדיקות האלו הייתי מסתכל בצילומים שלי ומנסה לדמיין את החיים שלי אם היו לי כתמים במקום אחר של התמונה. הכתמים שלי היו בחזה ובאגן. מה היה קורה אם הכתמים שלי היו נגיד בלב? או בבוהן? איך היו נראים החיים שלי אם היה לי כתם ענקי וארוך במפשעה? הייתי רוצה להוציא כזה דבר מהחיים שלי?

היו מתיישבים לידי אנשים. אנשים עם בעיות אפילו. אבל כשיש לך כתמים כל כך גדולים כמו שלי היו, איכשהו תמיד הייתי בטוח שהבעיות שלי הן הכי נוראות בעולם. כשהיה נמאס לי לדמיין את עצמי עם כתמים במקומות אחרים, ניסיתי לדמיין את הכתמים שיש לאנשים אחרים בצילומים שלהם. הנה לזה שממולי ישר רואים שיש לו כתם בריאות. הבנאדם לועס מסטיקים כאילו אין מחר, ויש לו קול מש צרוד. הוא כנראה עישן עד לא מזמן. עד שהסיגריות גמרו אותו. והנה זאת שלידי, רואים שיש לה כתם בשחלות. הי עצובה כזאת... ולא הכי מחוברת לעולם.

ואז הצילום שלה נפל על הרצפה וראיתי שיש לה כתם ענקי.... בראש.

ופתאום הכתם שלי נראה כבר הרבה פחות נורא. לפחות בעיני.

כשנכנסתי לרופאה היא אמרה לי שהכתמים שלי לא מרגישים טוב, ושאני צריך לעבור משהו קצת יותר רציני ממה שעברתי עד עכשיו. היא אמרה שזה הולך להיות משהו מאד רציני, ומה שעוזר לרוב הפציינטים שלה זה לחשוב על דברים שהם היו רוצים לעשות כשהם יבריאו.

עוד לפני שהגעתי הביתה ידעתי בדיוק על מה אני אפנטז בטיפולים. אני אחלום על הדבר שכל בנאדם שהחיים שלו מתחרבנים יחשוב עליו – לעזוב את הארץ! ויפה שעה אחת קודם! ורק בשביל לעשות לעצמי רע על הנשמה ושיהיה לי במי לקנא נכנסתי לרשת וחיפשתי אנשים שגרים בחו"ל אבל מדברים עברית. ישראלים שהיה להם את האומץ והאמצעים לעוף מפה. ואם אפשר למקום קצת יותר קריר, אז זה נהדר.

-         שלום. אני מצטער שאני מציק לך, אבל זה מעניין אותי מאד לדעת, איך המזג אוויר בלונדון? הוא באמת כל כך נוראי כמו שאומרים?

-         האמת היא שכן ולא. הוא אפור כזה, אבל אני תמיד מתרגלת אליו מהר. אז זה לא כזה נורא

-         אוקי... ומה לגבי אנטישמיות? באמת יש שמה אנטישמיות? או שאת לא מרגישה שזה בא לידי ביוטי? אנשים שמה יודעים שאת יהודיה?

-         בעיקרון לפעמים, יש לי קצת מבטא, ולפעמים אני נתקעת באיזו מילה, אז רואים שאני לא אנגליה. אבל להשיק מזה שאני יהודיה... לא נראה לי שזה קרה. ולגבי אנטישמיות, לא הייתי באנגליה מספיק זמן בשביל לראות כזה דבר קורה.

-         כבר כמה זמן את גרה באנגליה?

-         אמממ...... תראה.... זה שרשום שאני גרה באנגליה.... זה לא באמת אומר שאני גרה באנגליה.... זה אומר שאני מאד רוצה! זה אומר שאני נוסעת לשם הרבה לטייל.... אבל אני מצטערת לאכזב אותך... אני לא גרה באנגליה.

-         את לא?

-         אני לא. אבל אם זה מנחם אותך, אני נוסעת לשמה עוד שלושה שבועות לטיול של חודש...