תחרות הבלוג הגרוע ביותר

לנורית שלום.

נתחיל בפרטים טכניים:

שמי סטימפי(אפילו שיש לי שם של בת, אני בן זכר) ומס' הת.ז. שלי הוא 0000000. ואני אחד הסטודנטים שאת מלמדת בימי שני בין שמונה לעשר. המתרגל שלי הוא מוש בן מושון.

ביום חמישי יש לי תרגול עם מוש. שמח וטוב לב פיזזתי לי לעבר כיתת התרגול, כאשר ראיתי מולי נחיל סטודנטים רומסים אחד את השני עד זוב דם. מיד זיהיתי שמה שרואות עיני זהו הטקס המסורתי העתיק של חלוקת התרגילים שנבדקו מהשבועות האחרונים.

לאחר הקרבה עילאית הצלחתי להגיע לערמת העבודות (כאשר בדרך נאלצתי לספוג אי אלו מהלומות מ"חברי" כביכול לכיסא הלימודים, ולהתחמק מסטודנט הרחיק לכת ואף ניסה לתקוע לי סכו"ם בגב). להפתעתי, העבודות שלי לא היו שם!

כאן יש לציין שמר מוש היקר לא החזיר לנו זה מספר שבועות את התרגילים. מה גם, שבפעם האחרונה שדבר כזה קרה התברר שאני וסטודנטית אחרת הואשמנו בהעתקה. במקרה ההוא, הסטודנטית נלחצה כל כך שלהערכתי היא איבדה שנה מהחיים רק מהלחץ וההיסטריה.

אני לא רוצה לאבד שנה מהחיים. מצד שני לא העתקתי, וגם לא עשיתי את העבודה "בשותפות" עם אף אחד.

במילים אחרות – מה עשיתי עכשיו?

בברכה

סטימפי ג'י קאט

רב שגל