| 12/2007
על האינפלואנס האמריקאי
שמעתם וודאי על משאל העם בוונצואלה:
הוגו צ'אווס, רה"מ וונצואלה, ערך משאל עם לגבי שינוי מספר סעיפים בחוקת וונצואלה. מדובר במספר שינויים התומכים בהנגת רפורמות רווחה-סוציאלסטיות וסעיף נוסף המאפשר להתמנות לרה"מ למספר קדנציות בלתי מוגבל.
צא'ווס מציע שינויים בחוקה
צ'אווס הפסיד במשאל העם
בימים אלו של רפורמות קפיטלסטיות, מחיצת זכויות העובדים, קיפוח החינוך, פגיעה בזכויות הרווחה ועליית מחירי הלחם, צ'אווס מהווה מעין תקווה לעולם הנאור, אשר טוען שהדרך הצודקת והטבעית (שכן, אנחנו לא יכולים להתגבר על היצריים החייתים שלנו, נכון?) היא כאשר אדם עומד בפני עצמו, ללא עזרה הדדית ותמיכה ממשלתית, אשר תקח אחרויות על חלוקת החברה הוולגארית.
צ'אווס אשר רואה בחזונו מדינה סוציאליסטית, וזוכה לגיבוי ממרבית עמו, צריך זמן על מנת לסיים את הרפורמות אשר התחיל ולהנהיג מערכת כלכלית יציבה בוונצואלה.
משאל העם הנ"ל נועד על מנת לתת לצ'אווס זמן נוסף, אין זה מחיב (כפי שהכותרות רומזות) שצ'אווס ישלוט לנצח.
לכל אותם אלה כתבים אשר טוענים כי כל סוציאליסט פעיל הוא אדם אשר ראשו לא במקומו, וכי צ'אווס הוא דיקטטור בחזות מזויפת של דמוקרט, הרי איך יכול להיות דמוקרט סוציאליסט? ההיסטוריה ההוכיחה אחרת....
מדינה זו, שפעם התימרה להיות מדינת רווחה, ואילו היום ערכי החברה שלה נשחקים יותר מיום ליום, מביבי לביבי, צריכה להביע אהדה לאנשים כמוהו, אך רצה המקרה והדוד סם, אפשר גם לקרוא לו אחינו הגדול, ומר צ'אווס מסוכסכים במקצת. ניגוד אידיאלים, אפשר לומר. התקשורת האמרקאית ותומכת הממשל, אחיה הקטן, בת דודנו (אני מדבר על התקשרות האמריקנית, כן?) נוטה לייחס לצ'אווס תכונות זדוניות. הדבר נוגע לנו כאשר התקשורת שלנו, נשחקות גם מעליה ערכים- חופש העיתונות, פלורליזם, אולם הפעם הבעיה קשה לאבחון כיוון שהאח הגדול מטשטש לנו אותה.
ישראל מסתמכת במידה כה רבה על הממשל האמריקני שתרבותם חדרה לנו עד לשד עצמותינו. הדבר התבטא לאחרונה בכתבות הישראליות על צ'אווס, אשר טוענות אותו לדיקטטור שהעם ניצח את שלטונו הרודני והאכזר. ואילו, למרות ההפסד הנחרץ שלו במשאל העם, הוונצואלים עדיין מביעים תמיכה רבה בצ'אווס והנהגות.
התקשורת הישראלית, אשר מתימרת ללהתהוות כגוף בעל תודעה עצמית ודיבור חופשי, מפשלת ושמה רגליים לעצמה. ההתחקות אחר האמריקנים מדאגה אותי מאוד, שכן לא רק את התקשורת אנו נידונים לחקות אלא גם את כל התרבות כולה. החל מהרגלי אכילה, צריכה, חלה ברפורמות כלכליות, מערכת חינוך גם כן, יחסי אדם-אל-אדם, התנהגות מזויפת, התנשאות מהרמה המדינית, ועד התנהגות בני נוער.
כן כן חברים. בני נוער. אחנו,דור העתיד אשר כל העיניים נישאות אלינו בימי משבר אלו (מערכת החינוך, זוכרים?) עתידים לרצות להיות מפורסמים, לאכול, לדאוג לתחת של עצמנו (יהיה לנו הרבה למה לדאוג, כך נראה) ותו לא.
והמחיר, נראה בזמן האחרון בחדשות:
אמריקאי בן 19 הרג שמונה והתאבד "כדי להיות מפורסם"
טוב, חבר'ה, אם אמריקה, אז עד הסוף!
או הם ימי הקריסמס- הזמן להיות חומריים ולהראות לכל אחד ואחד מהסובבים אותנו כמה דולרים הוא שווה לנו! רוצו בהמוניכם לחנויות ולקניונים (שם כדאי לפקוח עין לבני נוער אשר נטרפה עליהם דעתם, הם התחילו להיות נפוצים באוזורנו)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Fake Red