אז כפי ששמתם לב, יש בבלוג שלי שחקן ראשי, הכוכב שבכוכבים - הבחור המיתולוגי שלי. אותו אחד שלא נותן לי להמשיך הלאה בחיים,להתקדם לאהוב ולהיות נאהבת.
ניסיתי להתקדם.באמת. יצאתי עם בחורים חמודים וטובי לב. כאלה שהיו מתנהגים והתנהגו אלי כראוי, כאל נסיכה ולא כמו סמרטוט. אבל לא, הם לא כבשו את ליבי בסערה.אני מסרבת להתפשר. אני עדיין צעירה בשביל זה.
ולמהות הסקר שנעשה פה, ההסבר הוא פשוט. יצאתי עם מספר בחורים בתקופה הזאת, והיה לי עם שניים מהם מאוד נחמד, אני מודה. אבל לא יותר מזה. לא היו לי פרפרים בבטן. הבטן שלי לא התהפכה מהתרגשות. אבל, עם אותו אחד זה היה. כול נגיעה שלו הייתה מרטיטה אותי. משאירה אותי רטובה. [דרך אגב, הגעתי למסקנה שההורמונים שלי משוחררי כול רסן. אני מוצאת את עצמי שוכבת על הדשא באונ' ומסובבת את הראש שלי לכול בחור נאה שעובר לידי].
אז רציתי לשאול אותכם, האם אתם מתפשרים או לא. האם גם אתם חושבים שלפחות בהתחלה צריך להיות פרפרים.
אני בחורה של לבן או שחור. אין אפור. או שזה זה או שלא. אין טעם להמשיך בעייני אם בדייט הראשון או השני אין את אותה התרגשות ילדותית ומתוקה. את אותו הלחץ והמתח של לפני ואחרי. אין טעם למשוך ולגרור משהו שמהתחלה לא היה מלא ניצוצות. לפחות בעייני.
אז חברה שלי אומרת שאני ילדותית וקטנונית, שאני צריכה לחפש לי משהו טוב ונוח [קשר נוח ויציב להגדרתה] ולא את הניצוצות והכוכבים. אבל אני לא רוצה.
הגעתי למסקנה שאני חרא של בנאדם.אני עושה למי שרוצה בי, את כול מה שאותו אחד עשה לי. את כול המעשים השפלים והקטנים האלה, ההתנהגות הבלתי נסבלת, העקיצות,חוסר שיתוף הפעולה המעיק הזה. אני חייבת להשתנות, לחזור להיות אותה בחורה מתוקה וחולמנית שמאמינה באהבה שתחזיק מעמד עד עצם היום הבא.
החלטתי, שביינתים אני לא שורפת גשרים. אני אשאיר את כול הקשרים שלי באוויר, עד שאני אחזור לעצמי [בעייתי- אני כבר שנה לא אני - אבל נו...]
אני צריכה את התמיכה שלכם. 
נסיכה אהובה. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
