מי אני בכלל?

לזכר העבר.

זהו סיפור עצוב, על עוד אהבה שהופכת לה להרגל

כמו הקפה של הבוקר, כמו המקלחת של הערב, כמו פעילות רגילה שעושים אותה כל יום במשך כל השבוע וכל החודש...

פעם היינו מדברים, על כל מיני דברים- על דברים ברומו של עולם ובתחתיתו של העולם...

היום אנחנו מדברים על שגרה.

פעם היית מסתכל עלי בעיינים חולמניות במין הערצה שכזאת ,

היום אתה מסתכל עלי כאילו אני עוד אחד מהחברים שלך.

פעם היינו שוכבים כל יום והייתה הרגשה של כאילו פעם ראשונה,

היום אנחנו שוכבים אמנם לא כל פעם ביום, אבל ישנה הרגשה אחרת ולא מענגת.

פעם היית מבקש ממני להראות ולדגמן לך כל חולצה חדשה שקניתי ואומר תתחדשי,

היום אתה רק אומר תתחדשי .

פעם היה דופק לי הלב חזק חזק , כשהיית בדרך לאסוף אותי לבילוי,

היום אני כבר מתחילה לחשב כמה זמן יקח הבילוי ומתי נחזור הביתה.

פעם לא לראות אותך במשך זמן מה, עשה לי הרגשה רעה,

היום , אין לי הרגשה של געגוע וחוסר אליך.

פעם לא טרחתי להסתכל על אף אחד אחר- כי רציתי להיות איתך לעד,

היום אני מתחילה להסתכל לכיוונים אחרים ולחפש אלטרנטיבות אחרות.

חבק אותי חזק, חבק אותי כי כנראה שזה יהיה החיבוק האחרון.

ימים קשים עוברים עלינו,

אבל יש פה מעיין טיפת הקלה

כי כנראה שאלה יהיו הימים האחרונים שלנו .