נגיעה של אופטימיות בעולם ללא חסד

איך נהייתי אני? 

נולדתי כמוך וכמוך וכמוך. תינוק שמן עם שיערות על המצח שאיימו על עיניים יפות שיקחו מהן את תשומת הלב. 

זה לקח עשרים ואחת שנים כדי שאני אהפוך בדיוק למה שאני עכשיו. מי יודע מה יקרה עוד 20 שנה. מי אני אהיה בעוד 20 שניות? 

מזל שאני נבנית בשכבות. כל אני חדשה שתיווצר תתבסס על הקודמת ותצמיח עור חדש מעל העור שכבר מצולק. ככה זה כששריטות לא נעלמות. 

איך נהייתי מופרעת?

17 צלקות צועקות עליי כועסות שיצרתי אותן. הן לא יודעות שהן בסך הכל שם כדי להסתיר צלקות אחרות. הנה עוד שלוש. מתי תיעלמו כבר?

אני רוצה להיות פה לא יעל של ישראל שהיא טובה. אני פה ילדה רעה אני מרשעת. אני זונה. אני זונה שמזדיינת עם מי שבא לה ומי שבא לה הוא בחור בן 40 שהיא מתה שיזיין לה את הצורה ויחטיף לה מכות רצח. 

אני קמה. 

אני עשויה ממיליון פסים. 

אני עיוורת. אני חירשת. 

אני בלון שאיבד את האלסטיות שלו.

המוח שלי מטפטף לי החוצה דרך הנקבוביות.

הרחם שלי נשפך החוצה דרך הפופיק.

אני מסוממת.

אני מיוחדת.

אני גומרת כמו שמעולם לא גמרתי. 

אני בפריז. אני זונה פריזאית. 

אני לעולם לא אהיה מרוצה

רזה

טיפשה

שפויה

אני מכורה לדברים שממיסים לי את הנשמה ומכווצים אותה לידי סטטוס

אני מכורה - ארץ נוי אביונה

אני לסבית 

אני לא

כל הגברים בעולם התאהבו בי אבל אני התאהבתי באישה

כל יום הולדת אני מקבלת במתנה מסננת 

ואז מסננת את הדברים הלא נכונים