(הרגשתי צורך לרשום את זה בכותרת, למקרה שפספסתם את העובדה שהתחלתי לעדכן פחות).
דברים נחמדים בעבודה אצל בן אדם שבזמן שהוא מתעטש עושה יותר כסף ממה שאני עושה בשנה, במשכורת הנוכחית:
1) העבודה על אזרחי, וזה כשלעצמו מאוד חיובי, אני ממש יכול ללבוש בגדים נוחים לשם שינוי, מעבר לזה שאני הולך עם מקטורן (=המילה העברית שהכי נשמעת כמו בגד של זקנים) מעל החולצה במקום ספארי, שלא לבשתי מאז שעזבתי את הלל יפה ימח שמו וזכרו, כך שחזרתי ללבוש של מאבטח מאגניב.
2) יש תוספת חסרת סיבה של כמעט 40 שקל לכל משמרת.
3) במקום בודקה יש לי פשוט חדרון קטן ונחמד. אין צורך לציין שיש לי מזגן, אה? טוב, נו, הנה עשיתי את זה.
4) רוב העבודה שלי כוללת פשוט לא להיראות על ידי יושבי הבית, כך שהסיורים שלי הם sporadic אם בא לי. אני אפילו לא שוקל לצאת אם יורד גשם, אגב.
5) אין שום זכר למישהו שמפקח עלי (אני יודע בתור עובדה שאחד המאבטחים האחרים יותר מפעם אחת פשוט נשאר בבית בזמן המשמרת, אני לא בטוח אפילו איך גילו את זה)
בנוסף, הידעתם? בגלל ריבוי האנשים החשובים והשגרירויות בכפר שמריהו, בנוסף לאבטחה בשערים והסיור של הישוב, יש סיורים של השב"כ. זה לא כתוב בתיאור העבודה, אבל בסופו של דבר אני שם למקרה שמישהו יעבור את כל שאר האבטחה. אהה.
דברים שעושים את היום:
רצתי היום 4 ק"מ בחדר הכושר. זו אולי נראית כמו עובדה חסרת מטרה או סיבה, או סתם הישג לא באמת מרשים, אבל בהתחשב בזה שלפני פחות מחצי שנה התחלתי את הריצה בקצב 9.5 ורצתי 2 ק"מ, ועכשיו אני רץ פי 2 מרחק בקצב 12, אני די גאה בעצמי.
דברים שהורסים את היום:
ביטול תכניות ושינוי מעכשיו לעכשיו של משהו שממש עיצבתי את היום שלי סביבו.
קצת על מבוא לחשבונאות:
הדברים שלמדתי בינתיים בקורס הם א'- אני מעדיף להתאבד מאשר להיות רואה חשבון. ב'- ברגע שאני ארצה להשיג כסף בעשרת עבירה על החוק, יש הרבה מאוד דרכים לעשות את זה. אני ממש לא מתפלא שכל כך הרבה אנשים נכנסים לכלא על זה. כשיש לך כל כך הרבה פרצות, לא תנסה אחת?
יש לי ממש הרבה קווים מפרידים בפוסט הזה. ככה זה כשאתה רגיל לכתוב שלושה משפטים ולסיים נושא. אני אצטרך להתרגל לפוסטים לא מוגבלים בתווים מחדש בקרוב.
לגזור ולשמור (או סתם בפייבוריטס): נכון לעכשיו אין אף קורס שאני באמת מתקשה בו. אני אפילו לא מדבר רק על הסתברות, שפחות או יותר מתחילת הסמסטר אני תמיד בפור של תרגיל על פני שאר הכיתה. הכל פחות או יותר מסתדר לי נהדר. כמובן, אני אחזור לפוסט הזה עוד חודש (החל משבוע הבא כל הקורסים תופסים תאוצה ונעשים באמת קשים) ואחייך חיוך מריר, אבל בינתיים הכל טוב.
כן, זה עדיין אני. קשה להאמין, אני יודע. עוד רגע ואני אתחיל לשים סמיילים בפוסט.
oh, crap.