איך חול יכול להיות מהיר?

זה לא סוד בפני מכרי או סתם אנשים מוזרים שקוראים את הבלוג (זה עובד רק בכיוון אחד, לצערי, אחרת היו לי הרבה יותר קוראים) שאני לא ממש אוהב את החורף. ולא, להגיד שזה נורא כיף להתכרבל בפוך זה לא אומר שאתם אוהבים את החורף. תעמדו בחוץ בגשם בקור כלבים ואז תגידו שאתם אוהבים את החורף ורק אז אני אאמין לכם. אבל בכל זאת, בזמן האחרון, כשאני משתדל לא ללכת לשירותים בחדר בגלל שאין לי אפשרות להדיח חצי מיכל, ועם מצוקת המים במספר השנים האחרונות, נחמד שמגיעים קצת מים למקום הזה שמשום מה אנחנו קוראים לו ים ליד טבריה, שמשום מה אנחנו קוראים לה עיר. כי להתחיל לייבא מים מטורקיה במיכליות כבר יהיה באמת פאתט.

לרגל הבוחן (ה-10% תקף) העולה עלינו לכלותנו (אה, רגע, זה בפסח, לא? טוב, מטבח מצר המנבח פחות מתאים, ובכלל אני לא קונה את הסברה שיש למילים האלה פירוש) היה לנו היום תרגול נוסף במבוא להנדסת חשמל, בו למדנו הרבה דברים (כנראה, אני הולך לפי דעת הרוב) אבל שום דבר לא יותר חשוב מכך ש-40% מהבוחן הוא אמריקאי, ואם לסמוך על כך שכאן זה לא הטכניון (וזה לא, אפילו הטכניון הוא לא באמת הטכניון אלא אם כן אתם לומדים שם) אז אפשר עם קצת ניחוש אינטיליגנטי אפילו לצאת עם כמה נקודות מהבוחן הזה. ובהתחשב בכך שבלי עין הרע זה המקצוע היחיד בו אני ממש מתקשה (כן, כולל מד"ר), אולי אני באמת אצליח שנה הבאה לעשות יותר מסתם להסתכל בערגה על הסוכה (גם פה מתבלבלים בחגים, כנראה) שהקימו בשביל טקס הענקת תעודות ההצטיינות שבו לא נכחתי מפאת חוסר עניין או קשר אלי.

אם כבר ציינו מד"ר, אני עובד על להנחיל חוק אקדמי, שברגע שהמרצה מסתבכת עם תרגיל, זה הזמן להפסיק את השיעור. בשיעור האחרון הרגשתי קצת (ממש קצת!) כמו שיעור חדו"א בטכניון, שבו המרצה ממלא לוחות בפונקציית

(++for (board=0 ; students = understand ; board, פשוט במקרה שלנו אין עתודאים שיאריכו את הלולאה.

ב-C, חברים, אני דווקא די טוב, מסתבר. בחשמל לא, ולכן בזה אני דווקא כן זקוק לאיחולי הצלחה.