כנראה שנפלה כאן טעות, זה הכל. אני לא מדבר, חלילה, על הציונים שלי. לא עכשיו, לפחות. אני חושב שזה התחיל בכיתה ד', כשאובחנתי כמחונן, זו בוודאי הייתה טעות, במיוחד שהשאלה היחידה שאני זוכר בכלל הייתה על ידע כללי (אילו משכנותינו נשלטת על ידי מלך) ואפילו עליה לא עניתי נכון (מצרים. כבר אז הייתי אדיוט, מסתבר).קורה, או שהטופס שלי נפל בטעות לערימה או משהו, או שסתם המערכת לא ממש ששה לסנן אנשים בתקופה ההיא. מאז הוכחתי את הטעות מספיק פעמים.
גם כל העניין הזה של מבחן ה-IQ. אותו בכלל אפשר להטות אם רק יש לך מספיק מזל ואתה מסמן תשובות נכונות במקרה. זה גם לא היה במכון אמיתי אז בכלל. זו הייתה רק עוד טעות באבחון.
את הציונים שלי בתיכון כנראה קיבלתי בזכות זה שהמורים אוהבים אותי, אחרת היחס בין כמות ההשקעה לציונים באמת לא מוסבר, אבל אני מוכן לקבל את זה, פרט להברזות ואי הכנת השיעורים הפתולוגית לא הייתי תלמיד רע. אז אולי. הפסיכומטרי זה גם משהו אמריקאי, אז באמת. אולי התחזית של המנחה של הקורס הייתה יותר מדויקת, נשמע לי יותר הגיוני. 610 הרבה יותר מתאים לי, למרות שזה עדיין קצת מעל הממוצע אז בטח גם זה גבוה מדי.
אני מניח שהטכניון היה צריך לרמוז לי את זה in no uncertain terms. אבל משום מה בחרתי להתעלם מזה, לא רק במשך השנתיים שסבלתי שם, אלא גם אחרי. חשבתי שזה היה בגלל שלא השקעתי, ולא בגלל שאני סתם אדיוט. אבל רק סתם אדיוטים מקבלים בכל אחד ואחד מהמבחנים פרט לשניים מעל הממוצע, כשאחד מהם זו בכלל רק נקודה אחת אז זה ממש לא נחשב, ומצד שני בכל שאר המבחנים ציון מתחת לממוצע שבשיאו מגיע ל-19, כן, 19 נקודות, מתחת לממוצע הכיתתי, גם כשהם לומדים כמו שצריך ויוצאים מהמבחן בהרגשה מעולה. רק אדיוטים מקבלים פחות ממי שהם למדו איתה כשהם פתרו תרגילים כל היום והיא לא הצליחה אפילו אחד ויחיד. רק אדיוטים.
רק אני.
שקלתי אם בכלל לפרסם, ושקלתי אם בכלל לאשר תגובות. ואז הבנתי שעל הזין שלי. באמת, הכל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: