איך חול יכול להיות מהיר?

אני חולה.

כמובן, לא יכל להיות זמן יותר טוב להתחיל להיות חולה מיומיים לפני המועד ב' שלי בהסתברות (שהיה היום. יצאתי אחרי רבע שעה כדי לשמר את הציון שלי ממועד א', שאולי היה לא מספק בזמנו, אבל כנראה יותר גבוה ממה שהייתי מקבל אם הייתי נשאר לעשות את המבחן היום), ולכן ישבתי בלימודים אצל נדב ושתיתי כמויות של תה שאני באמת לא מבין איך לא סיפקו לי הרעלת קפאין זוטרה, לכל הפחות, ועוד עם הכמויות המזעריות של הקפה שאני שותה בימינו (גם אם הוא "קפה נאצי", כמו שנדבר קורא לו כי אני שם שתי כפיות גדושות של טייסטר'ס צ'ויס), עד שנכנעתי ולקחתי כדורים.

אנשים שאומרים "בלי כדורים זה עובר תוך שבוע ועם כדורים תוך שבעה ימים" לא יודעים על מה הם מדברים, בחיי. אמנם עוד לא החלמתי לגמרי, אבל בהתחשב בזה שמצבי נעשה רע יותר ויותר עם הזמן ובינתיים אני כבר מרגיש די בסדר כשהכדור הראשון נלקח אתמול בסביבות שבע בערב - אני חושב שהוכחתי לעצמי שיש טעם בזה.

אני אנצל את במה זו להתנצל בפני מי שהיה לו העונג המפוקפק לדבר איתי במספר הימים האחרונים, אבל כשאני כותב פוסט כמו האחרון ואתם מתעקשים להתעלם - הבאתם את זה על עצמכם. היחידה שלא ספגה רטינות, מבט זועם (או במקרה של נדב, שחש צורך להודיע לאנשים נוספים שיש לי יום הולדת, איומים בחניקה) היא אמא של סקאי, שאיתה צריך לשמור עם יחסים טובים. מזל שדי מהר הגענו לשתיקה מעיקה וסיימנו את השיחה.