איך חול יכול להיות מהיר?

פוסט בהשראת בני. לשם שינוי, לא פוסט תגובה, אלא רק משהו קצת יותר עמוק ונייטרלי מהפוסטים האחרונים שלי שאני חש צורך לכתוב עליו. אם זה לא ברור עכשיו, רק בדקו את מספר הפעמים שדיברתי על "זוויות מבט" בגוף הפוסט.

כמו שכתבתי, ביום חמישי היה לי את מועד ה-ב' בהסתברות, ממנו יצאתי אחרי רבע שעה, כי באמת שהוא היה הרבה יותר קשה ואני לא מאמין שהייתי משפר את הציון שלי. תודה לאל על חוקי יציאה מוקדמת של מועדי ב' שמשמרים לך את הציון ממועד א' במידה והוא עובר. זה לא יותר מדי הפריע לי, ידעתי שעשיתי משהו נכון כשיצאתי, הבעיה הייתה ונשארה במועד א' ואותו אי אפשר לשנות. מה שכן, הדרך שלי חזרה לחדר עוברת סמוך לחדר של נדב, שאמנם היה מבחן, אבל שכן שלו, נקרא לו ש' לאו דווקא בגלל שזו האות הראשונה של "שכן", היה בחוץ, מעשן נרגילה, ולי לא היה משהו יותר טוב לעשות.

מהשיחה הזו אני יכול להתחיל סדרה שלמה של פוסטים, כי ישבנו ודיברנו לפחות שעתיים. כבר הרבה זמן לא הייתה לי שיחה מגרה מחשבתית כמו זו, בה כיסיתי כל כך הרבה נושאים. אני ארחיב פה על אחד מהם - זוגיות ובגידה

ככל שאני מדבר על זה עם אנשים אני נחשף לזוויות מבט שונות לחלוטין, ואני מבין מאיפה הן באות. אמנם אמון הוא ערך עליון אצלי, בצורה ממש קיצונית (אני לא בקשר עם אמא שלי כבר יותר משנתיים וחצי בגלל כפירה באמון), אבל כשמדובר בקשר זוגי, ש' דיבר על זה שהוא יכול להבין דברים כאלה. לדבריו, זה שאתה בוגד לא אומר שאתה לא אוהב את בת הזוג, או את הילדים אם כבר יש לכם כאלה, אלא פשוט שהמשיכה המינית היא לא כמו פעם, ואחרי שנים, אין סיכוי ממשי שהיא תישאר זהה. מצד שני, אין גם סיבה לפרק קשר של שנים, קשר משפחתי חם, בגלל מעידה חד-פעמית. זו ממש זווית המבט שלי, אבל היא כן גרמה לי לחשוב.

לבני זוג לוקח הרבה מאוד זמן להכיר לעומק. בכל שלב ביחסים יש גם פנים אחרים של היכרות. היכרות של דייטים היא לא היכרות של שינה הדדית אצל הצדדים, ושני אלה לא דומים לקשר של ממש לחיות עם בן\בת הזוג. בקשר לנישואים זה כבר נתון לויכוח, אבל גם אם נתעלם מזה, נגיע למסקנה שאתה לא באמת יכול להכיר את בת הזוג, על כל הדברים שתאהב בה או לא, בלי קשר לאורך הקשר כל עוד לא עברת את השלבים הללו. הקשר יכול להיראות אידיאלי ולהתפרק בחטף ברגע שעוברים לשלב אחר (אני מתייחס בעיקר לשלב של לעבור לגור ביחד).

ומה הנקודה שלי? מצאתם התאמה. בלי עין הרע, זה לקח מספיק זמן. עברתם את השלבים ביחד, עברתם קשיים אבל התמדתם והקשר פורח. ואז, כשאתם כבר מבוססים בקן משפחתי, אחרי שנים עם אותו בן הזוג, הוא פתאום מועד חד פעמית. הוא מספר לכם שבנקודה X עם אדם Y הוא עשה משהו שלא ציפיתם שיעשה.

השאלה - האם שווה לפרק את החבילה בגלל זה? תהליך גירושין הוא לא סימפטי עפ"י רוב, לא לבני הזוג ועל אחת כמה וכמה לא לילדים. זה אפילו בלי להחשיב את העובדה הפשוטה של ההבדל בין "זיון" ל"מעשה אהבה", והעובדה שכן, עדיין יש אהבה בקשר והוא עדיין מביא סיפוק והנאה לבני הזוג. כמו כן, מה הסיכוי להשיג קשר כזה שוב, בנקודה שבה נמצאים? 

חשבו על זה. האם זה לא לגיטימי שהמשיכה המינית תפחת, בכל זאת? העובדה שהמשיכה המינית פוחתת בוודאי אפילו לא מרמזת על כך שהצורך פוחת. הדבר בלתי נמנע, וההבדל בתרחישים כבר תלוי באופי של שני בני הזוג יותר מכל דבר אחר. שלושה אנשים שדיברתי איתם על זה הציגו זוויות מבט שונות, וכלן שונות משלי. חלק הייתי מוכן לקבל וחלק פחות, אבל מה שבאמת מעניין אותי אלו הדעות שלאנשים מסוימים אחרים שקוראים אותי או לא בהכרח, שלא לציין שזה סקר אנתרופולוגי מרתק לבדוק את התפלגות הדעות בין המינים, הגילאים, והמצבים הזוגיים.

אני יכול רק לקוות להיענות, אם תהיה מספקת אני גם אכתוב פוסט aftermath שמסכם את מסקנותיי בעתיד הקרוב.