| 5/2009
well.
עשרה ימים לתוך חודש חדש and counting ועדיין שום חשק מיוחד לעדכן. וזה עוד בא בלי שום אזהרה מוקדמת.
יום הסטודנט ברופין היווה יחס כיף\עלות גבוה במיוחד, זה היה נחמד אחרי כמה יציאות רצופות לטמפל בר שעלו בערך פי ארבע (למרות שלצורך העניין, היחס שובע\עלות שם היה עדיין מרשים. רק לזכור להזמין מקום מראש בפעם הבאה, יותר מדי אנשים הבינו עד כמה המקום הזה טוב, כנראה). עברי לידר יודע להופיע כתמיד, וגם כן כתמיד, כיף להיות בהופעה שלו עם חברה, כמו שהבינו כנראה כל הזוגות שהקיפו אותנו. הדג נחש וברי סחרוף ביחד נשמע קצת הזוי בהתחלה, אבל היה ממש טוב בסופו של דבר. בדומה לאוכל, משהו שמורכב מכל מיני דברים שאני אוהב - רוב הסיכויים שיהיה מוצלח. מה שתמיד הפריע לי בהופעות של הדג נחש - זה לא שזה לא כיף לקפוף ולצעוק "כוס אמאמק כל המנייאק", אבל בחיי שיש להם שירים יותר טובים להופעה (מישהו אמר "הכאפה המצלצלת?" "עבריין?")
שורה תחתונה 1 - רק בדרך חזרה (הידועה גם בשמה - ההימלטות הלא מוצלחת ממרגול) פתאום נזכרתי שאפילו בדיסק יש לדג נחש שילובים עם ברי, ופתאום כל רעיון ההופעה הזה נראה לי הרבה פחות הזוי.
שורה תחתונה 2 - ובניגוד ליום הסטודנט בטכניון, לא היינו מוקפים בילדים קטנים.
אז שקלתי לעדכן עוד אתמול או שלשום, VE day וכל זה, אבל אם לשפוט לפי כמות האנשים שהביטו בי במבט לא מפוענח כשאמרתי להם חג שמח אתמול, כנראה שאף אחד לא היה מעריך את זה יותר מדי בכל מקרה. עכשיו אני מעדכן משתי סיבות - הראשונה, לשים באמת אם יום הסטודנט מאחורי, כי יש לי הרבה דברים לעשות השבוע, ביניהם בחן אמצע בחקב"ץ 2, והשניה לעשות לעצמי מן תמונת לפני\אחרי ההופעה של דפש מוד, שמי שרק מכיר את הצלצול שלי בפלאפון יכול לתאר לעצמו כמה אני מחכה לה.
הביטורנט שלי מתנהג מוזר. בהורדה של העונה השישית של באפי, רבים המקרים בהם הוא מתחיל בקצב שלא-הייתם מצפים ממשהו כזה (70-80 קב"ש), מוריד ככה ביציבות כמה דקות, ואז יורד לקצב שאם היה מתמיד בו, הייתי מסיים את ההורדה מתנה להחלפת הקידומת שלי. לארבע. העצה שניתנה לי הייתה להגביל את מהירות ההעלאה, ולמרות שאני לא ממש חש בהסדל כל כך משמעותי, בהתחשב בזמן שלקח לי להוריד את העונות הקודמות, הקצב בהחלט מעודד. בקשר למתי יהיה לי זמן לראות את דקסטר-העשב של השכן-העונה השישית-שביעית של 24-כל מה שאני אבפיק לנוריד עוד בהמשך? שאלה טובה. בין העבודות הדו-שבועיות במערכות מידע, השבועיות בססטיסטיקה ושיטות אופטימיזציה, הביקורים השבועיים בבורגר-קינג (ראיתי את תהליך ההכנה ועדיין לא הגעתי למצב שאני נשבע לא לאכול שם יותר. המצב כנראה אבוד) וכמובן העבודה, לא יהיה לי הרבה זמן.
לא שזה הפריע לרכזת הקורס לרכב ציבורי להתקשר אלי ביום רביעי ולהודיע לי שהם פותחים קורס ואני צריך להגיע לפחות ליום הראשון שהוא, ניחשתם נכון, היום.
הודעתי לה שבשש-אפס-אפס אני כבר לא פה, מה שמשאיר לה חצי שעה, וגם זה רק כי אני עושה לה טובה ובא כשאני כבר לבוש ליציאה. יש גבול למספר הופעות החימום שאני מוכן להפסיד למען קורס שבכל מקרה את רובו אני אפסיד תודות לכל הזמן הפנוי שלי עד תקופת המבחנים ובזמנה.
מתחיל כבר להימאס לי קצת מהעבודה. אני כבר אומר לכל מי שמוכן או לא מוכן לשמוע שמיציתי ואני רוצה להתחיל לעבוד בתפקיד, הבעיה היא שאני לא יודע כמה זה יהיה אפשרי עם הממוצע שלי כרגע, שהוא לכל הדעות הרבה יותר מדי... ממוצע. אני מניח שזה אומר שצריך להתבלט במיונים.
טוב, במחשבה שניה, אני מניח שאני אוכל להחזיק מעמד באבטחה עוד שנה.
הייתי אומר שתאחלו לי "תהנה" אם באמת הייתי חושב שיש סיכוי שזה לא יקרה. לה אתם יכולים לאחל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: