| 6/2009
רק למקרה שלא שמתם לב -
אני לא ממש מעדכן בזמן האחרון. הייתי אומר שזה בגלל שאני עסוק יותר מדי בלימודים, אבל באי הבלוג הקבועים מכירים אותי יותר מדי טוב בשביל זה.
וזה לא שלא קורים דברים, בין קבלת הציונים בחקב"ץ (הממוצע היה בערך 60 אחרי 20% פקטור, מה שאומר שלא הרבה מהכיתה באמת תשתמש במגן הזה), שהמרצה עצמו הודה שאחת השאלות הייתה בו קשה (אותה אחת שפרט לאנשים שמלכתחילה לא היו ממש צריכים את הפקטור אף אחד לא פתר), המשך קורס הרכב הציבורי (בקרוב אני מפסיק ללכת, אבל לפחות את שני הנושאים שבהם יש מבחנים חיצוניים, כלומר כאלה שממש אפשר לא לעבור, אני אסיים עד אז), יום הולדת לנסיכת מרשמלו אחת שהיה לא מוצלח באשמתי בלבד ואני מוכן לשאת בתוצאות, ובין לבין עוד כמה דברים.
נדב רץ לאגודה שוב, הפעם בתור סיו"ר עם צוות חדש, והם זכו, די במפתיע, וברוב לא קטן. אז שוב יש לי גישה לאגודה, נקווה שזה יוכיח את עצמו, באופן כללי יכול להיות שאני אשיג שם איזו עבודה קטנה להשלמת הכנסה, בתנאי, כמובן, שאני אקבל שכר בצורת מלגה ולא כסף, כי ללכת לעשות תיאום מס בא לי רק קצת פחות מלצאת לשחיה בחומצת מצברים. בכל מקרה, כל עוד הוא מנתק את הטלפון כשאני קופץ אליו לעשות שיעורים, זה לא מזיק בכלל.
חישוב משועמם של השכר שלי לפי השעות הקבועות הכיר בפני את העובדה שהמשכורת שלי לא מספיקה לכסות את ההוצאות שלי אם אני עובד לגור לבד בחדר. זה לא ימנע ממני לעשות את זה, בכל זאת יש לי חסכונות כאלו ואחרים ויש חודשים עם חופשים פה ושם שמוסיפים מספיק למשכורות כדי שאני אשרוד את זה, אבל זה עדיין לא ממש מניח את הדעת. חזרנו למסקנה הראשית: אני צריך עבודת סטודנט. אם לא יצא לי מזה כסף, לפחות יצא לי מזה נסיון בתפקיד. בינתיים אני אנצל את היכולת שלי ללמוד, וכשאני אומר ללמוד, אני כמובן אומר לשוטט בבלוגים בפלאפון.
הבנתי פחות או יותר מה הבעיה ב-"24". העונה הראשונה לא הייתה מופרכת בכלל, לפי מיטב זכרוני (לא שזה אומר הרבה), אבל נדמה כאילו החל מהשניה היוצרים לאט לאט התחילו למתוח את גבולות המתקבל-על-הדעת, ובצורה כמעט בלתי מורגשת אתה מוצא את עצמך רואה דברים שדורשים גלגולי עיניים נרחבים, אלא שאתה כבר מכור לסדרה ואתה חייב לראות את ההמשךץ אני כמעט בטוח שאם הייתי רואה את העונה החמישית או השישית, בה אני צופה בימים אלה באיטיות ראויה לשבח, ישר אחרי הראשונה או השניה הייתי נוטש אותה באמצע. כרגע, יותר מדי מעניין אותי מה קורה מהעובדה שדי, נו, באמת, עוד פעם פצצה גרעינית (או חמש) על אדמת ארה"ב?
אבא שלי הוכיח שוב שהוא מבטיח דברים בלי ממש לחשוב עליהם, באמת שזה לא אמור להפתיע אותי כבר, אז מחשב נישא אין לי וספק אם יהיה. זה היה יותר מפריע לי אם לא היה לי את השולחני, אבל באמת שהייתי מדביק את קצב ההורדה של הסדרות שלי אם הייתי יכול לראות אותן העבודה, וזה אפילו בלי להזכיר את העובדה שכן, יש לי מה לעשות איתו בלימודים. לכו תסבירו את זה לאבא שלי.
לא, באמת, לכו תסבירו, אני כבר עייפתי.
אם יהיו לי עוד דברים לכתוב אני אולי אעדכן. אבל בעצם אולי לא. נו, טוב, לפחות אתם יכולים להיות בטוחים שעוד חודש וחצי בדיוק אני אכתוב משהו. לא שיש לי מושג מה זה עומד להיות, אבל מסתבר שדווקא בתאריכים האלה עד עכשיו היו לי דברים לחלוק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: