| 7/2009
הטרור החרדי
יש לי ריטואלים קבועים בימי שישי-שבת במשמרת. אני מגיע קצת לפני 16:00 ביום שישי, מעלעל בבלוגים דרך הפלאפון, אם יש לי עיתון או חשק להתנצח עם מר מלוויל ואנגלית המאה ה-19 שלו אני גם קורא דברים שאינם בלוגים עד שמחשיך, ובמהרה אני מגיע לשעה 20:00 בה מתחיל השידור החי של אולפן שישי בדור השלישי ומשם הדרך לסיום המשמרת סלולה כאוטובאן גרמני. בהפסקות פרסומות, שנעות בין 6-7 דקות (קל למדוד כשיש טיימר של זמן השידור) אני עורך כל מיני הכנות כדי שלא אצטרך לעשות אותן בבית, כמו לצחצח שיניים ולהתגלח (ולשאלה הצפויה - לא, עבודה ממשית אין לי). עד אז ההרגל הוא מדי שעה חדשות, מה קורה הפעם בהפגנה בנעלין, ספציפית מה מאזן הפצועים של מג"ב\מפגינים השבוע. אני חוזר הביתה ואז השאלה היא צפיה באיזו סדרה מעסיקה אותי כרגע (דקסטר*) ובשעה בריאה כגון 2 אני הולך לישון כדי לקום 3 שעות מאוחר יותר למשמרת הבאה שלי, להגיע אליה קצת לפני 6:00, לישון 5-6 שעות ולמצוא זמן לאכול לפני שאני חוזר.
כבר בערך שלושה שבועות החדשות שונות. ההפגנה בנעלין נשכחה למרות שאני סמוך ובטוח שעדיין מתקיימת, ובמקום אני שומע על מהומות החרדים בירושלים, קודם על חניון כזה או אחר, ועכשיו בגלל שרחמנא ליצלן, שמו במעצר אישה חרדית שהרעיבה את הילד שלה לנקודה של כמעט מוות.
בחדשות שמוגבלות למספר דקות התמונה לא ממש הייתה ברורה, אבל בשביל זה יש שידורים בדור השלישי בפלאפון. את התמונה המזעזעת ראיתי עוד קודם בעיתון, אבל המיקוד בחדשות היה על המהומות ושחרור האישה למעצר בית שהן גררו. בין השאר היו הפשקווילים הנושאים מילים כגון "שערוריה" וכדומה. מה שעניין אותי יותר היו הראיונות והמספרים.
איך אדם יכול להצדיק את האמרה "היא אישה צדיקה" על כזו אישה אני כנראה לעולם לא אוכל להבין. להאשים את הרופאים, זו השערוריה האמיתית. והחלק בו כבר באמת התעצבנתי, הצעיר החרדי האומר לכתבת "נחסום אוטובוסים, נשרוף רמזורים, נעשה נזק בכמה מליונים ותראי, הכל יסתדר." או "אנחנו לא שונאים אתכם, אנחנו מרחמים עליכם".
המספרים היו עשרות רמזורים ופחי אשפה בוערים, אבל ניחא. מה שהטריד אותי יותר היו עובדי העירייה הפצועים, תשעה במספר, וכמובן השוטרים עצמם. כמובן שבראשי מיד ערכתי השוואה להפגנה השבועית בנעלין.
ההפגנה בנעלין לא יותר אלימה. גם החרדים ידו אבנים, הם פשוט עשו את זה בסביבה עירונית בה הרבה יותר קל לגרום נזק לרכוש. הם תקפו עובדי עירייה, תקפו שוטרים. בהפגנה בנעלין משתמשים באלפ"ה דרך קבע. רימוני גז, כדורי גומי. אף אחד לא חושב לתת לפלשתינים ופעילי השמאל הקיצוני לעשות ככל העולה על רוחם. גם אני לא. כנראה שהמוסר הכפול זוקף את ראשו המכוער כשמדובר בחרדים. את ההסכמות שלי עם הצהרות מהדורת החדשות אפשר לספור על יד של רנ"ג בהנדסה קרבית, אבל זו אחת מהן.
אמרתי את זה עוד בהתנתקות, למרות שאליה התנגדתי מכל וכל - מי שמרים יד על שוטר או חייל דינו אחד. אני ארחיב את ההצהרה שלי ואומר שהפגנה אלימה צריכה להיות מטופלת בדרך אחת ויחידה, ולא משנה במי מדובר. אני לווה את מבנה הצהרתו של החרדי הנאור - "נטיל רימוני גז, נירה כמה כדורי גומי ותראו, הכל יסתדר." אני אישית, גם לא ארחם עליהם בדיוק כפי שאני לא מרחם על אף מפגין אלים אחר. מה שבטוח לא הייתי עושה אם הייתה לי הסמכות, הוא נכנע לדרישות ולהפגנה האלימה ומשחרר את האישה הזו למעצר בית. אבל אני לא השופטת שקבעה את זה, אני סתם אזרח שבתמימותו חשב שאנשים החשודים בפשע כזה צריכים להישאר במעצר. בתמימותי גם חשבתי שהחרדים הם לא מעל החוק.
*נושא הסדרות, המבחנים והמצב הכללי יטופל בפוסט בעתיד הקרוב. הוא כבר כתוב, למעשה, אבל זה היה יותר חשוב לי לחלוק כרגע.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: