איך חול יכול להיות מהיר?

נתחיל בכך שההיסטוריה שלי עם מקס ברנר היא יותר ממקרית. אז ברור שהופתעתי שקוויקי ניצח בהתערבות שיש מקס ברנר בנתניה. נתניה! מכל המקומות. אז הוא צדק, ואני אשלם על זה, בריבית אח"כ ;) ואין ספק שהמסקנה הראשונה מהערב היא – לא להתערב עם אנשים שיודעים את התשובה הנכונה. לפחות גם אחותי (הגורו, בכל הנוגע למקס ברנר) הופתעה גם היא לשמוע. אם בארזים...)

נסענו מצאנו, ואפילו לא חיכינו בתור בשביל להתיישב. כמובן שהיו לי השגות לגבי המיקום האופטימאלי בשבילינו אז הזזנו עצמנו לשולחן אחר. מי אמר שלמלצריות קל – שירים יד.

כל הדרך דיברנו על מה אנחנו מזמינים. לפחות בקטגורית השתייה זה היה קל. הבחור לא ידע שאפשר להזמין חלב סויה בשוקו במקום חלב – ו(לקרוא בקול דרמטי) העולם נפתח לרגליו! אז החלטתי שהוא ייקח (כן, אני שתלטנית. בדברים שאני צודקת, אני צודקת J ) את השוקו פופס, כי חוץ מזה שזה טעים זה גם מפתיע (אותי) כל פעם מחדש (אותי). למי שלא מכיר – זה שוקו עם "קליק" קטנים שצפים אך לא נמסים, אז אתה שותה וחוץ משוקו צפים לך לפה אורחים. זה גם משקה וגם הפתעה J

אני לקחתי את המקסיקני, כי אני חייבת להיות מיוחדת. וגם רציתי שקוויקי יכיר את זה (את המשקה, לא את זה שאני מיוחדת. את זה הוא כבר יודע :P). וגם הזמנו כ"כ הרבה שוקולד לאח"כ שלא דאגתי לגבי זה לפחות.

אחרי התלבטות לקחנו את מנת הsharing. כמה מילים על המנה, עוד לפני שהיא מגיעה לשולחן שלנו:

אף פעם לא לקחתי אותה. למה? כי אחותי (כאמור, הגורו) אמרה שזה מיותר. ואין כמעט מנות שלא ניסיתי בשום שלב בתפריט, אז זה קצת מרגש.

חוץ מזה, אתם לא חושבים שזה נשמע רומנטי? J ארוחת sharing לכבוד החודשיים שלנו? עם שוקולד, והאכלות הדדיות מעל להבה? (כן, אתם יכולים ללכת הצידה להקיא עכשיו, זה בסדר)

עד שהשתיה הגיעה הצלחתי לגרור אותו לקרב שיפודי פונדו קצר... (לגרור זאת לא מילה)

טוב, אז השתייה הגיעה (או כמו שאני אומרת את זה, השוקואים) והניבו את התוצאה הרצויה. קוויקי היה נראה שמרוצה משלו ואני הייתי משלי (למרות שזה היה טיפה קר, וזה מבאס). אין כמו ניחוח צ'ילי בשוקו שלי! קוויקי טעם ממנו ונראה היה שהוא לא נגעל – נקודות לזכותו. למרות שאני רוצה לראות את היום שבוא הוא יזמין את זה ביוזמתו האישית.

ולא הרבה אחר-כך הגיעה המנה.

אני רק רוצה לציין, שכמו בהרבה מקס-ברניים אחרים שהייתי בהם, מים זאת בהחלט נקודת תורפה. הם פשוט שוכחים את המים. לא ברור. אז גם פה לא היו יוצאי דופן. ניחא.

ואז המנה הגיעה. שירים ידו מי שלא שורף דברים קטנים מעל אש גלויה במסעדות.

אני לא. מי אתם? איזה מן חברים מוזרים יש לקוויקי? ~הרמת גבה מפוחדת משהו~

בכל מקרה, המנה הייתה מורכבת מ:

מילקי – מקום טוב להתחיל. ביחוד שזה היה שלי (שלי וואהאהאה. שלי) כי לקוויקי אסור קצפת. מורכב מדברים שונים, טקסטורות שונות ומאוד שוקלדי. אני אהבתי.

פונדו – הנר של הפונדו נכבה, אז אפשר להאשים אותו בסמיכות היתרה של השוקולד פונדו, אבל אני חוששת שזה לא העניין. באופן כללי מנה באמת מוצלחת, ביחוד עם המבער (כן, מבער!! ייאי!) בשביל המרשמלו (ויצר הפירומניה המדובר), והקלילות היחסית שהפירות נתנו לארוחה. חכו לתותחים הכבדים.

גלידה – שוב רק שלי, אבל הפעם בלי הצחוק המרושע... אני תמיד לוקחת גלידה וניל, למה הם היו חייבים להרוס אותה? (מקורות יודעי דבר, ר"ע הגורו, ר"ע אחותי, אומרת שכבר זמן מה הגלידה שלהם מתדרדרת...). אז החלפתי אותה. כן. זה עד כדי כך אכזב אותי. ושלא תעיזו להזדעזע ממני. אני הזדעזעתי מהם קודם. הגלידה שקיבלתי (בטעם שוקולד חלב) הייתה דווקא אחלה. רק בסוף הארוחה, כשכבר גם היא נמסה לגמרי קלטתי שגם לה יש עכשיו את הטעם לוואי המבאס הזה. אוף איתם.

אצבע שוקולד – טוב, אני מניחה שהיינו צריכים להגיע לזה. זה לא שהיא לא טובה. והיא גם קצת קראנצ'ית והכול, אבל.... היא יותר מידי. אי אפשר לאכול אותה כשיש לך מה שזה לא יהיה על השולחן, מחכה (ומפתה. יותר.) להיאכל. כבד מידי. זאת הבעיה, אני חושבת.

טיפות מרנג – המממ... טיפות מרנג... מממ... אולי טיפה מתוקות מידי, אפילו אם לוקחים בחשבון את ההקשר. אבל אבל! טיפות מרנג! המממ!

ואפל עם בבנות מקורמלות – אחרי פעם קודמת שאני ואחותי הזמנו את הואפל עם הבננה נשבענו לעולם לא לעשות את זה שוב! ~הנפת יד טרגית השמימה~ אבל הפעם זה היה דווקא סביר. הוואפל קצת קשה, אבל חוץ מזה היה חביב בהחלט. אם לא היינו מופצצי שוקולד בכל מקרה היינו יכולים להוסיף לו יותר-

קרם פראש – מבחנה עם קרם שוקולד... המממ.... רק חבל שהגענו לסף השוקולד כל כך מוקדם, שהפעם לא היה ניעור מסיבי של המבחנה כמו בדרך כלל.

בסופו של דבר היה מאוד מספק, והצלחנו להתקע בלי לסיים את הכל מהצלחת, כך שהסדר הטבעי נשאר על כנו. אפילו שקוויקי טען שהוא רעב. ושאין כזה דבר מתוק מידי. טיי היי...

המוזיקה הייתה נחמדה, אבל חזקה מידי. השירות בינוני, כרגיל. אבל זה מקס ברנר. זה נראה כמו מקס ברנר. אני כבר שלהם, מאז ומעולם J מי עוד יכול לשים אותי על כזה היי של שוקולד?