איך חול יכול להיות מהיר?

דיסקליימר: לא באמת חזרתי לעדכן.

זו אשליה אופטית.

ברור לי שתקופות כאלה קיימות בחיים של כל אחד, חלקית בגלל שחוויתי כמה כאלה על בשרי והן עברו בסופו של דבר, בדרך כזו או אחרת. עם זאת, המון אספקטים בחיים שלי מרגישים כאילו הם לא מספיקים, וברור לי לחלוטין שהכל בשליטתי בתיאוריה וקורה בגללי, ואיכשהו פשוט לא משתנה.

אני לא קורא מספיק.  היו תקופות בחיי, לעיתים שנים, שהייתי קורא כמויות באמת אדירות של ספרים גם אם לא לוקחים בחשבון שמספר הספרים הממוצע של בני נוער בימינו הוא i. איכשהו עברתי בתקופה האחרונה מלקרוא קצת לפני השינה כל יום (neverhwere של גיימן כרגע. מומלץ למי שלא קרא ומומלץ פעם נוספת למי שכן) ללא לקרוא בכלל. כלום. אפילו בשירותים (tmi? idc).

איך זה קורה למי שלא מחזיק ברשותו טלוויזיה? בהנחה שברשותו חשבון מתוחזק היטב המכיל מנויים להרבה ערוצים ביוטיוב, התשובה ברורה.

שקלתי לרגע לנסות להעריך כמה יוטיוב אני רואה בממוצע ביום, ואז הגעתי למסקנה שאני לא באמת רוצה לדעת, פרט לברור מאליו: יותר מדי.

אני לא מרוצה מספיק מהעבודה. פרט לובדה שהשכר שלי קפץ ב-33% כשעברתי אליה לפני חצי שנה, העבודה הזו לא מרגישה כאילו היא מקדמת אותי במיוחד מבחינה מקצועית, גם אם אני ממש אנסה להגדיר אותה בקורות החיים שלי בתור "data analyst" אני תמיד אדע שאם לא הייתה אפשרות ל-ctrl+c ו-ctrl+v במחשבים לא הייתה לי עבודה.

אני לא יוצא מספיק. או בכלל. לפני לא המון שנים (חשבתי לרגע והבנתי שלא המון =7 בערך. פאק.) הייתי יוצא, אפילו סתם לפאבים, בצורה די רציפה. כרגע, אני לא באמת זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי בפאב. יותר גרוע - אני מרגיש שזה חסר לי מצד אחד ולא רוצה לעשות את זה מצד שני.

אני לא משקיע מספיק בדברים שחשובים לי. ובראשם - לרדת מהארץ המזעזעת הזו כבר. זה אפשרי, באמת שכן, כשעברתי עם חבר על תמונת המחזור של התיכון שלי והוא, שבאופן כללי לא ניתק כל זכר לתיכון כמו שאני ניסיתי לעשות, עבר על כל האנשים שהוא יודע שגרים כעת בחו"ל, התברר לי כמה זה באמת אפשרי גם בלי דרכון אירופאי. ועם זאת - הנה אני כאן.

אני לא מתייחס מספיק לאשתי. ובהתחשב בכל שאר הדברים שאני אמור לעשות ואל עושה, זה ממש מטריד לפעמים. 

אני לא מעדכן מספיק את הבלוג. כ, בטח. כי במספק השנים האחרונות עשיתי את זה בצורה ממש רציפה.

טוב לדעת שזה איכשהו עדיין עוזר להקליד דברים שמטרידים אותי.