בהמשך ישיר לפוסט הקודם, קיבלתי היום זימון לשימוע. זה יהיה השימוע השלישי שלי בקריירה, וגם השלישי שאליו אני מגיע בלי קשר בכלל לאיכות העבודה שלי. אחד משניים שיהיו בעתיד הקרוב אלו שגם הסתיימו בפועל בפיטורים.
מצאתי את עצמי מסביר את זה להמון אנשים היום, אז כנראה שזה לא כזה ידע רווח כמו שחשבתי, ששימוע זה מהדברים האלה שכתובים בחוק וחייבים להתקיים כחלק מהפיטורים. כשאתה עובד בעייתי או עשית משהו שגרר את הפיטורים, שימוע אמור לתת לך להסביר את הצד שלך ואז אולי החברה תחליט שלא לפטר אותך. זה שמעולם לא שמעתי על שימוע שהסתיים בהיפוך החלטה זה פרט שולי (השימוע שלי שלא הסתיים בפיטורים לא כלל היפוך החלטה, רק בדיעבד ביטלו אותה). כל זה טוב ויפה, אבל אם אתה בסך הכל עובד טוב שמפוטר בגלל קיצוצים / סיום הפרויקט, אתה עושה בשימוע וכמוני, אומר שאין לך מושג מה אתה אמור להגיד אם בכל מקרה אין מצב להפוך את בהחלט ואין לך מה להגיד להגנתך כי אין על מה להגן, וכולם חושבים שהיית אחלה. כנראה לא מספיק אחלה כדי לעשות את המאמץ למצוא לך עבודה חלופית, אבל אחלה.
הנ"ל מצטרף לראיון ההזוי שהיה לי השבוע שהטענה הייתה שהוא לבדיקות תכנה אבל בפועל המבחן דרש ממני להיות חצי מתכנת באנדרואיד. ברצינות, עשיתי בחיי הרבה מאוד מבחני QA. את רובם (כולם?) עברתי בצבעים מעופפים או משהו אחר שלא מתורגם טוב מאנגלית. את זה אני לחלוטין בטוח שלא עברתי, יותר בגלל העובדה שאני לא מפתח אפליקציות מאשר שאני לא בודק.
אני שונא חיפושי עבודה, אבל ממש. ראיון עבודה הוא פשוט דייט שבו אתה צריך להרשים את האדם שמולך בחצי מהזמן של דייט אמיתי, שגם בהם מעולם לא הייתי מוצלח. ואפילו יותר מראיונות, אני שונא את העובדה שבפעם האחרונה שלא מצאתי עבודה חלופית לפני סיום הנוכחית הייתי 3 חודשים בבית עד שהתפשרתי על עבודה פחות טובה מזו שפוטרתי ממנה, וכל הסימנים מצביעים על כך שאני אאלץ לעשות את זה שוב הפעם.