איך חול יכול להיות מהיר?

אז אני סופית חסר עבודה, החל מה-1 לחודש שאמנם עבר עלי בנעימים באמסטרדם עם האישה, אבל התחושה הלא נעימה שתמיד מלווה את החזרה לארץ התעצמה לאור העובדה שאני חוזר כדי להיות מובטל.

הפוסט הזה ואחרים כבר נכתבו אצלי לפרקים בראש, זה אמנם חלק א' אבל כנראה שיהיו אחרים. אני רק מקווה שהם יהיו מעטים ואני באמת אמצא עבודה, ואחת טובה, בקרוב.

דברים שלמדתי בשבועיים האחרונים:

1) זה מן קטע חדש של מעסיקים פוטנציאלים (לפחות אני לא נתקלתי בו בעבר) לשלוח מכתבי דחיה הרבה פחות לקוניים, לכתוב משהו בסגנון "we were delighted to meet you and very impressed with your resume" לפני החלק של "unfortunately, we've decided to proceed with other candidates". אני לא לגמרי בטוח מה גורם לזה, אבל מה שבטוח, זה לא גורם להרגשת הדחיה להיות יותר נעימה. זה גם לא תורם להרגשה שאולי, רק אולי, הם באמת כותבים בעמם את המכתבים האלה ולא עושים קופי פייסט לכל מי שנדחה.

2) רק בתקופה אחת נוספת בחיי חתמתי אבטלה, וגם זו הייתה תקופה מאוד מאוד קצרה לפני שמצאתי עבודה. אני חייב להגיד, שדברים השתנו בעשור שעבר מאז. 

החתימה דרך האינטרנט מעצבנת כמו כל בירוקרטיה, אבל חסכה לי להגיע ללשכה עד אתמול, למרות שתיאורטית אני רשום כאילו הגעתי כבר ביום ראשון שעבר. הפעם הזו, בה הגעתי כאקדמאי, הייתה מאוד שונה. הפקידה לא באמת מצאה צורך להגיד לי יותר מדי חוץ מ"טוב, אני מניחה שאתה גם ככה מחפש עבודה בעצמך" ו"יש יעוץ למחפשי עבודה בשבוע הבא, נעשה לך את זה באותו יום כדי שלא תגיע פעמיים" ו"יום טוב, בהצלחה."

להשוואה, לפני שהייתי אקדמאי ביום הראשון שהגעתי קיבלתי שלוש הצעות עבודה באבטחה, כל אחת יותר גרועה מהשניה. עכשיו יש לי יותר ממקצוע אחד, והיא רק בדקה איתי שאני מחפש בכולם ולא רק באחרון בו עבדתי.

3) דחיתי את זה קצת אבל כרגע שוב אולג'ובס מקבלים ממני כסף, ואני מקסל מהם יותר הצעות עבודה בתמורה. יעוץ בכתיבת קורות חיים אני מזמן לא צריך וכל מה שהייתי צריך לדבר איתם עליו הוא שינוי שם המשפחה שלי שנוסף לו שם נוסף, אז זה בתכל'ס כל מה שאני צריך. זה, והאנגריה לשלוח עשרות קורות חיים ביום. בינתיים איכשהו רוב הימים שלי היו מלאים בדברים אחרים, כמו ליסוע לאמא שלי לעזור לה בדברים, ליסוע לעבודה לקחת טפסים, ליסוע לדרום ת"א להגיש כתב תביעה, וליסוע לכל מיני מקומות.

4) בהמשך ישיר לנסיעות הללו, שאת כולן עשיתי באוטובוס למרות שיש לי רכב, אני חייב להגיד שזה חלק אליו אני לא מתגעגע, והעובדה שהצלחתי למצוא עבודה שרק דרשה ממני קצת הליכה ואז מונית שירות עד לפתח הבנין הייתה בהחלט אחת מהמעלות של המעסיק האחרון שלי. זה מדהים כמה קרבה יחסית משפרת את התנאים באופן כללי.

אני באמת לא יודע אם הדברים הללו מחדשים משהו למישהו, אלו רק הדברים שהיו חדשים בשבילי בתור מישהו שעבד בעשר השנים האחרונות עשר שנים פחות שלושה חודשים.

אני מאחל לכולנו שתהיה לנו עבודה בעתיד הנראה לעין.