| 4/2005
 חדל, חזל"ש, וגם- אמא (ביולוגית) יש רק אחת, איזה באסה
אני פותחת את דלתות העץ המאסיביות באיטיות. הן נפתחות בשקט כמעט מעיק, ובטח שלא טבעי למשהו כל כך ישן. הקוסם שאיתי וה-Familiar שלו עוקבים. בתוך האולם J'nah, ה-Familiar שלה, Hell Hound ועוד ארבעה שומרים. הנולים שאיתם דיברתי אמרו שהם יעזרו אם אנחנו מתכוונים להילחם בה, וטוב שכך, בגלל שנחיתות מספרית בדרגה שלנו היא מתכון לאסון.
היא רוצה לדבר. איבדתי אותה במילה השניה. היא כלי רשע, ועליי להשמידה. אני לא מבינה את נסיונותיה לשכנע אותי שיש לנו על מה לדבר, איך אם נשתף פעולה יהיו רווחים גדולים לשתינו.
"מספיק." אני אומרת לבסוף. "אין לנו שום דבר לשוחח עליו, אבל החרב שלי דווקא תשמח לעשות זאת במקומי."
J'nah מזעיפה פנים. היא לא מעריכה את השנינות שלי, אבל לא נכנסתי לאתר החפירות הזה שלה כדי להיות מוערכת.
אני מזנקת אל ה-Familiar כשהיא מתחילה להכין לחש. הנולים מסתערים אל תוך החדר כדי להעסיק את השומרים. הקוסם שאיתי מסייע להם. הסוד הוא להפוך את הנחיתות המספרית לעליונות, ובעזרת הנולים זה אפשרי. עד שJ'nah מקיפה את עצמה בהגנות קסומות כל כך רבות שכמעט ובלתי אפשרי לראות אותה מבעד למחסומים הבוהקים, ה-Familiar שלה נפל תחת חרבי ומהשומרים לא נשאר הרבה אחרי כמה סילוני אש מכוונים היטב של השותף שלי. אפילו רוב הנולים נשארו בחיים.
אז היא מתחילה לתקוף, ומשנה את המצב בשניות. הנולים לא מספיקים אפילו להגיע אליה. אני נשארת מחוץ לקו האש ומקיפה אותה. הייתי הורגת את הנולים בסופו של דבר בעצמי אם היא לא הייתה עושה זאת. הם יצורים רשעים, ולהשתמש ברשע נגד רשע לא אומר שאחד הרשעים גואל את עצמו מנחת זרועו של הצדק.
הקוסם שאיתי מנסה להשתמש במה שביכולתו כדי לבטל את הגנותיה, בהצלחה מועטה מאוד. בסופו של דבר, היא תישאר מולי. ה-Familiar שלו מגיעה קודם, היישר מולה, ונופל לגורל דומה לזה של הנולים. ואז אני מגיעה מהאגף, כשהחרב כבר מונפת כהכנה למכה אדירה.
*******
זה כבר Mephisto, אם יש תהיות לגבי סוג הדמות המשתנה שלי. השותף שלי הפעם משוחק על ידי חבר מהאינטרנט בניגוד לדאלן, שהיה בשליטת המחשב. אז נחשף בפני פן חדש של המשחק, ושוב אני מוצא את עצמי נשאב לתוך הכוח השטני הזה ביתר כוח.
יום שני. מוזיקה: Nightwish- Sacrament of Wilderness. מעבר להשראה מטורפת (בהזדמנות אני אשים לינק לאתר סיפורים שלי, יש אחד שנכתב כולו בהשראת השיר הזה) זה פשוט שיר ענק.
חיים? אמרנו חיים השבוע? אני חושב שהתשובה ברורה מאליה אחרי הפתיחה הזו. מה שעשיתי בסופ"ש: החניתי את ג'ינה ליד הבית ביום חמישי אחה"צ, נכנסתי הביתה, הקמתי מזבח למצלמה הדיגיטלית החדשה שלי (המשך יבוא), שלחתי הודעה לחבר שלי, שלמזלי ער בשעות כאלו (בכל זאת, החוף המזרחי זה 7-8 שעות הפרש), והתחלנו לשחק. סיימנו לשחק, הכנתי לעצמי את התיק, וחזרתי לטכניון. אחרי שבועיים של חיים די מרשימים בשבילי, כבר התחלתי לדאוג, אבל הסוף שבוע הזה הסיר את כל החששות. החיים שלי חזרו למצבם הנורמלי, כלומר אי קיום.
אמא אולי יש לי אחת חורגת (אבא שלי התחתן מחדש), אבל הביולוגית היא זו שקנתה לי את המצלמה הדיגיטלית שלי, ועכשיו אני מצלם כל דבר שלא זז וגם הרבה דברים שכן, עד שאני ארגע. מה שאומר שני דברים:
1) הבלוג שלי עומד להיות מוצף בתמונות, אז ראו הוזהרתם.
2) כדי שהוא יהיה מוצף בתמונות, אני אצטרך לעדכן אותו גם בסופ"שים. אז ראו הוזהרתם כפליים.
זאת הייתה המתנה ליום הולדת. לפסח היא גם קנתה לי את קוד זה וינצ'י באנגלית, ובגלל שהמרד שלי נגד סרטים ש"כולם רואים" (עדיין לא ראיתי את כל "טיטניק" מההתחלה עד הסוף, רק קטעים, ואם אני אצליח לשמור על המצב כמו שהוא אני אהיה מאושר, כי נשבעתי בתיכון אחרי שכל החברים שלי ראו אותו שאני לעולם לא אעשה דבר כזה) לא חל על ספרים, אני עומד להצטרף לשאר העולם ולקרוא אותו, ברגע שאני רק אסיים את הספר השלישי בסדרת Discworld שקיבלתי מטיטוס אחרי תלאות מרובות.
מוזר שאני מקבל את שני הדברים האלה בדיוק שבועיים אחרי שדיברתי עם טיטוס על כמה אני צריך מצלמה דיגיטלית וכמה בא לי לקרוא את קוד דה וינצ'י באנגלית (כי לו יש את זה בעברית, אני חושב). תזכורת לעצמי: להמשיך לדבר עם טיטוס על זה שאני רוצה פז'ו 307cc. רק 220 אלף שקל, נו, מה? הלנד קרוזר החדש שההורים של תאודור קנו עולה קרוב יותר ל-300...
קשה, קשה לחיות באזור שלי ולא להיות טחון. כולם קוראים לך טחון וצפונבון, ואתה מתפרנס מהשאריות של הכסף שהרווחת בשנה וחצי של עבודה כמאבטח. צרות של עשירים.
חדר כושר אתמול, אחרי פעם אחת ויחידה שבוע שעבר, ועמית עוד מעז לשאול אותי אם אני "בא לחדר כושר", אחרי שאני כמעט סוחב אותו פיזית כל יום ראשון כדי שנלך. החוצפה של הצעירים האלה... השבוע יש מעבדה, ראשונה בחשמל, אז לא נראה שיש סיכוי גדול במיוחד שנלך מחר, אבל יום רביעי אני כבר אמצא דרך לסחוב אותו, או לחילופין לדאוג לזה שהוא באמת לא יוכל ללכת לחדר כושר, או לכל מקום אחר שאין בו גישה לכסא גלגלים ומקום לתלות אינפוזיה.
עוד מעט שיעור טריגו ובוחן, רוב הכיתה כבר השלימה עם זה שטריגו אנחנו לא יודעים, לציונים שלי בינתיים יש דווקא הרבה מאוד מה לרדת, וזה פוטנציאל שאני יכול רק לקוות שלא ימומש בבוחן הזה או בכל בוחן אחר. אז כיוון שעד שסיימתי עם הפוסט הזה עברו בערך תשעה שירים של Nightwish בדיסקמן, ואני ממש לא זוכר אילו, אני אשאיר אתכם עד הסוף שבוע עם זה שאיתו פתחתי את הפוסט, ביחד עם המלצה חמה לשמוע:
Nightwish/ Sacrament of Wilderness
Naked in midwinter magic
Lies an angel in the snow
- The frozen ficure crossed by tracks of wolves
An encounter, symbolic, yet truthfull
With a hungry choir of woods
An agreement immemorial to be born
Dulcet elvenharps from a dryad forest
Accompany all charming tunes
of a sacrament by a campfire
A promise between the tameless
and the one with a tool
Tonight the journey from cave begins
I want to hunt with the tameless
I want to learn the wisdom of mountains afar
we will honor the angel in the snow
We will make the streams for our children flow
Wrapped in furs beneath the nothern lights
From my cave I watch the land untamed
And wonder is some becoming season
will make the angel melt in shame
I want to hunt with the tameless
I want to learn the wisdom of mountains afar
we will honor the angel in the snow
We will make the streams for our children flow
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: