איך חול יכול להיות מהיר?

אני אחרוג ממנהגי ואתחיל בטוב.

כיף #1: רם היה אצלי בסופ"ש... בערך שמונה חודשים אחרי הפעם האחרונה שראיתי אותו. איש יקר הוא (אפילו שהוא קריית גתי), ובאמת הגיע הזמן שניפגש כבר. לא עשינו דברים מיוחדים, האמת, היינו בשישי אצל אבא שלי ביחד ואח"כ לקחנו את קונסטנטין ב-DVD, ובשבת הלכנו לראות את Sin City בקולנוע. והרי תקציר:

קונסטנטין זה סרט טוב... טיפ טיפה לא מובן ובהחלט מוזר, אבל טוב. נהניתי לראות אותו, וזה מה שחשוב.
Sin City הוא לא סרט טוב... הוא סרט ענק. אלים בצורה שהזכירה לי את Kill Bill, רק בלי פרצי דם מגוחכים וקרבות שמתיימרים להשתוות לאנימה יפאנית. רשימה ארוכה של כוכבים שהיה שווה לראות את הסרט רק בגללם אפילו אם הוא לא היה כל כך מהנה (אבל הוא כן היה). האולם היה כמעט ריק לגמרי, כנראה האנשים פה בסביבה חוסכים בכרטיסי קולנוע (ועד עכשיו לא הבנתי מאיפה לכל האנשים האלה כסף לקנות לילדים שלהם 206CC ליום הולדת 17... הם חוסכים בכרטיסי קולנוע!), גם הסרט לא חדש במיוחד, ומחירי הכרטיסים מופקעים, אבל מדי פעם צריך לצאת מהבית, במיוחד כשקורה מאורע נדיר כמו קרית גתי ברברי שבא לעיר שלי.

אה, והוא התחיל לשחק בשטן, ועכשיו הוא מכור, למרות שהמחשב שלו בבית לא מסוגל להריץ את המשחק המרושע הזה. הזהרתי אותו לפני, הוא עשה טעות ולא הקשיב לי. במילותיו של הרס"ר שוקרון ממ.ק. 22: "על טעויות משלמים, גבר!"

כיף #2: אתמול חזרתי הביתה, בלי ג'ינה, באוטובוס. הרגשתי שהיא צריכה לנוח, ואחרי הכל, הדלק בשבילה עולה לי יותר מאוטובוס, כמו שכבר אמרתי. היום נסענו, אני, אמא שלי והאחיות לספא יערות הכרמל לכבוד היום הולדת של אמא. לאלו שאף פעם לא היו שם ויכולים להרשות לעצמם: חובה. אלו שלא היו שם ולא יכולים להרשות לעצמם: תחסכו כסף, ואז תלכו. המחיר ליום כיף אחד קצת מטריד מנוחה (650 ש"ח, כולל טיפול אחד, ארוחת בוקר וארוחת צהריים), אבל שווה לעשות כזה דבר מדי פעם. נסענו לאחותי ומשם היא הסיעה אותנו ביונדאי שהיא קיבלה מהעבודה החדשה שלה (איזה כיף שיש אמא עם קשרים). אגב, אם היינו מחברים את המחירים של המכוניות בחניה של הספא, היינו יכולים לקנות מדינה מתועשת קטנה.

הדברים הקטנים קנו אותי. כל המקום פשוט משדר לך: תביא את עצמך, וכסף, אנחנו נדאג לשאר. חלוקים, מגבות, כפכפים, כלי רחצה (!), הכל כבר שם. רבאק, היו סכיני גילוח וג'ל לשימוש במלתחות של הגברים! אולי פשוט לא הייתי במלונות כבר הרבה זמן, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי. גם לא מקום עם עמדת תה חינם, עם כל סוגי התה שיכולתי לדמיין וגם הרבה שלא (הידעתם? יש ארבעה סוגים של תה ירוק. ארבעה!). עכשיו, אני לא חסיד כזה גדול של תה, אבל אני כן חסיד גדול של דברים חינם, אז מן הסתם ניצלתי אותה.

הטיפול שבחרתי היה שיאצו. מומלץ בחום. הרגשתי אח"כ כאילו פירקו אותי וחיברו אותי מחדש, אבל במובן הטוב. המוזיקה שהמעסה שם לי ברקע הייתה מן גרסה שקטה ללא מילים של שירי רוק. אין דבר יותר טוב מלשמוע את Nothing Else Matters בגרסה של אקוסטית + חליל בזמן מסאז'. ענק.

עכשיו, כל המקום שם בקטע של שאנטי, סדנאות רוגע ואנשים שמלמדים אותך למצוא את השקט הפנימי שלך. אני, בתור אדם שיביא פיצוץ עצבני לאנשים היותר-מדי-רגועים האלה, לא הלכתי, אבל למדתי מאחותי שמסתבר שיש שיטת יוגה שמשתמשים בה בקערות טיבטיות, משהו בקשר לצלילים שעושים איתן, לא התעמקתי יותר מדי והיא הפסיקה לדבר אחרי שאמרתי לה שעוד שניה אני פותח לה איזה צ'אקרה.      

הנסיעה הביתה מכילה כמה פרטים חשובים: אחד מהם הוא התאונת רכבת בדרום, ודווקא ממנו אני אתעלם, כי אני במצב רוח יותר מדי טוב מכדי להתחיל לדבר על מחדלים במשרד התחבורה. השני, אחותי הפחות גדולה, עדי, שמה דיסק של יהורם גאון.

כדי להבין את עומק הזעזוע, זאת אותה אחות שהיא אחת הסיבות שאני שומע רוק. אותה אחות שהייתה מאוהבת באקסל רוז וג'יימס הטפילד כשהיא הייתה יותר צעירה! השיחה שעקבה אחרי שיצאתי מהשוק:

אני: תגידי לי, את רוצה שהרדיו דיסק שלך ישאר מחובר לאוטו?

אחותי:  תיזהר, לפני שאני אשים לך זהבה בן.

אני: טוב, את רוצה שהראש שלך ישאר מחובר לגוף?

מתי זה קרה? כיצד נרדמתי על המשמר בצורה כזו, ונתתי לאחות אחת (מיה) להפוך לפקצה, ולשניה (בה אני דן עכשיו) להפוך לערסית? המחדל הזה יותר גרוע מכל מה שמבקר המדינה יכול למצוא. עלי למצוא דרך לתקן את המעוות, אם לא מאוחר מדי.

התפשרנו על ברי סחרוף, לפחות נשאר לה קצת טעם במוזיקה מעברה הרחוק. יש עוד תקווה. ואז עצרנו בArcaffe.

עכשיו, אני נגד בתי קפה באופן כללי, אני לא מבין מה הטעם לשלם 50 שקל על כוס קפה וסנדביץ', והפרסומת המעצבנת לArcaffe עם המלאך הזה ("But... I am in heaven!" כולה בית קפה, כושי מטומטם! ואני לא גזעני!) רק מעוררת את חושי האנטי ממסדיים, אבל הייתי רעב. ואז גיליתי משהו מדהים.

יש להם צ'אי שאני לא זוכר את שמו המדויק (לאנשים שאין להם ידידות כמו עדי: צ'אי זה מין תה ששותים עם חלב, מבוסס על קינמון ועוד כמה דברים, התחליף שלי לקפה כשאני אצלה) שמעורב עם אייריש קרים. עולה 21 שקל, אבל טעים בטירוף, ומשקאות אלכוהוליים באופן כללי עולים יחסית הרבה כסף, על אחת כמה וכמה אם מדובר באייריש קרים, אז סלחתי להם. אמא שלי לא הייתה כל כך סלחנית, מה שאילץ אותי לשלם בעצמי. אבל זה פשוט היה טוב. תגלית מרעישה שמזעזעת את עקרונותי כנגד בתי קפה בכלל ו-Arcaffe בפרט. אני מתכוון להקים ועדת חקירה בעניין זה ולפרסם את תוצאותיה.

אני אסכם את היום הזה בארבע מילים: מגניז', פגז', סוף הדרז'.

טוב, אני במצב רוח טוב מדי, אז אני אסכם את החשבון נפש שלי בכמה משפטים:

הבגרות של המכינה בפיזיקה הלכה גרוע בגלל שיטת בדיקה אכזרית במיוחד, מה שגורם לי לשקול את עתידי בטכניון שוב, כי למרות ריבוי הדלתות, עוד ועוד נסגרות בפני ככל שעובר הזמן. נבדוק מה ניתן לעשות בעניין, ואם לא ילך, Be'er Sheva, here I come!

אני לא בחור טיפש, באופן כללי, ולמרות שאני אוהב להשוויץ, אני לא אביא תוצאות שלי מכל מיני מבחנים שונים כאן כהוכחה. אנשים משום מה מסיקים שאני חכם אחרי שיחות מאוד קצרות איתי, אין לי מושג למה, ואחותי בכלל מחזיקה ממני, גם כן מסיבות לא ממש ברורות. אני פשוט נפשית חלש, בלי כוח להשקיע, בלי רצון לוותר על החיים שלי בשביל הלימודים, וזה מה שמפיל אותי. אז חשבון הנפש יהיה בגדול, להחליט אם אני מוכן להקריב את רוב החיים בשביל ללמוד בטכניון, או שאני מעדיף להשקיע פחות ולקבל תואר פחות נחשב מבאר שבע. עצות יתקבלו בברכה, דרך אגב, למרות שהסיכוי שאני ממש אחליט עפ"י עצות שאני מקבל בבלוג הוא די אפסי (אני לא כזה נואש... עדיין).

P.S: כבר יש כרטיסים לרוקי ביום שישי הזה, לי, לטיטוס, ולדייט שלו, מה שאומר שאנחנו סופית הולכים, בתקווה שלא יקרה שום דבר בלתי צפוי שיקלקל את התוכניות. צפו לתמונות שלי עם V שחור על המצח בעדכון הבא.

עד העדכון, הנה שיר שקט (באמת) ואופטימי (ממש לא) של פנתרה:

Cheap cocaine, a dry inhale, the pills that kill and take the pain away
Diet of life, shelter without, the face that cannot see inside yours and mine

[Pre]
When I'm hiding, when I need it,
it lets me breathe,
for our handle on this life, I don't believe
this time

[Chorus]
Would you look at me now?
Can you tell I'm a man?
With these scars on my wrists
To prove I'll try again
Try to die again, try to live through this night
Try to die again.....

Forever fooling, free and using,sliding down the slide that breaks a will
Mothers angel, getting smarter, how smart are you to regress unfulfilled?
It's a damn shame, but who's to blame?

[Pre]
[Chorus]