| 7/2005
המין הלא-אנושי
שמעתי אתמול על הפיגוע במקרה, כמה שעות אחרי שהוא קרה. חמוש באוזניות אלחוטיות שאחותי קנתה כיוונתי את הערוץ ל-CNN ועברתי לחדר, להשתמש באינטרנט. בגלל שעברו כבר כמה שעות מאז הפיגוע, אתרי החדשות הישראלים היו מלאים תגובות, שחלק מהן עוררו בי חלחלה. תגובות כמו "מגיע להם, שירגישו מה זה" ו"יופי, עכשיו יכנסו בערבים" היו נפוצות במידה מדאיגה. מזל, חשבתי לעצמי, שאני לא מכיר אנשים כאלה. פניתי לשלוח הודעות לרם. בהודעה השלישית שלו הוא כבר דאג לומר לי איזה מטומטמים המוסלמים האלה, שרבים מהם חיים באנגליה ועכשיו יקבלו... זאת גם הייתה ההודעה שגרמה לי לסגור את חלון המסנג'ר ואת השיחה בצורה מיידית.
פניתי לידיד בריטי טוב, שהוא אמנם וירטואלי ומבוגר ממני בעשרים שנה בערך, אבל אנחנו מכירים כבר שנים. חשבתי שבוודאי קשה לו, וכבר אמרו לי שאני יודע טוב להקשיב (מה שזה לא אומר). אני טוב בלנחם אנשים, עד שזה מגיע לנקודה בה אני צריך לדבר בעצמי. המשפט השלישי שהוא אמר לי היה "don't worry, we'll get those bastards" ושוב מצאתי את עצמי מסיים את השיחה מוקדם ממה שציפיתי.
מספר שעות קודם לכן, התרחש פיגוע מזעזע, שמתו בו עשרות אנשים, וזה כל מה שאנשים מסוגלים לחשוב עליו? מחשבות שנעות מ"טוב שזה קרה" ל"נקמה!" זה כל מה שמעניין אותנו? מה עם הפצועים, ההרוגים בלב לונדון? שום דבר כבר לא מזעזע אנשים?
היום בבוקר, בצר לי, פניתי לבלוג של הפייה. שם, חשבתי, בוודאי אמצא טיפת שפיות. מה שמצאתי במקום היה פוסט ציני בצורה נוראית שאיכשהו הצליח לקשר בין הפיגוע הזה להתנתקות ולמה היא טעות. כן, אני מודע לזה שהבריטים לא ישבו ובכו על הפיגועים שקרו בישראל, אבל מה הקשר? ניצול ציני כזה של עשרות נרצחים?
אמא שלי חזרה מעט מאוחר יותר ודיברנו שוב על הפיגוע. בנקודה הזאת כבר הייתי מזועזע, ואז היא אמרה לי "טוב שזה קרה באנגליה, חבל שלא בצרפת, אבל."
ברגע שהצלחתי לדבר ניסיתי למצוא מילים קשות מספיק להטיח בה. "את שומעת את מה שאת אומרת?" אמרתי לה. "זה לא אנושי!"
בנקודה הזו כבר לא יכולתי יותר והחלטתי לכתוב על זה פוסט, אחרי שאני ארגע קצת. להזכירכם, אנשים, חמישים איש נרצחו אתמול בפיגוע טרור, מאות נפגעו. האם נעשינו כל כך קהי חושים, כל כך חסרי רגשות, שדבר כזה לא מזעזע אותנו עד לרמה שבה אנו מברכים עליו, בגלל שדעת הקהל העולמית ביחס לישראל תשתפר? עשרות משפחות איבדו את יקיריהן במעשה נתעב, ואנחנו אומרים "טוב שזה קרה" עוד לפני שהאבק שוקע? האם נעשינו כל כך אטומים?
אני אסיים את הפוסט עכשיו, כי כרגע, איך שזה נראה, אני אחד האנשים היחידים שזוכר שאנשים נרצחו אתמול, ומרגיש מספיק מזועזע כדי לכבד את זה. עדיין לא התפרסמו השמות, ואנשים כבר שוכחים, או שמלכתחילה התעלמו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: