איך חול יכול להיות מהיר?

החלטתי לכתוב פוסט שלא יהיה עלי. לא יותר מדי קורה גם ככה, ואולי אם הפוסט לא יהיה עלי הוא אפילו יהיה קצת מעניין (then again, maybe not). אין לי הרבה הרבה מה לרדת גם ככה, מה? אז אחרי אקספוזיציה קצרה, נדבר (יותר נכון, אני אכתוב, אתם תסתלקו) על האמי:

שלושה מהדברים השנואים עלי ביותר בעולם המודרני הם:

 1) השעבוד לכסף והאמונה שכביכול כסף יכול להשיג הכל. הבעיה היא השינוי שחל בעולם שהפך את האמונה הזו לכמעט אמיתית. כאילו אם יש לך כסף, זה הופך אותך לאדם יותר טוב.

 2) פוליטיקה, ואיך היא משתלטת על כל פן בחיים. אני לא מדבר רק על שלטון. אני מתכוון לפוליטיקה במקום הלימודים, במקום העבודה, בכל מקום. כמו בירוקרטיה, היא משתלטת עלינו.

 3) תעשיית הבידור, והיחס אליה. יש אנשים ראויים להערכה בתעשיה, אני לא אומר שלא. אבל הם בסך הכל בני אדם, ויחס ההערצה המוגזמת הזו כשמו כן הוא: מוגזם.

אם כן, עולה השאלה מה עשיתי אני אתמול (או יותר נכון, היום) לפנות בוקר צופה בטקס פרסי האמי, שמנציח את שלושת הדברים האלה בדיוק? הייתי רוצה להגיד שלטעמי מחקר, שראיתי את הטקס רק כדי למצוא בו פגמים ולדווח עליהם לכמה אנשים שקוראים פה באופן קבוע, אבל זה לא יהיה נכון. האמת היא, שכבר בעבר מצאתי את עצמי נהנה מהטקס הזה, ומספיק כדי לראות אותו במידת האפשר בשידור ישיר. מסתבר שגם בי יש איזשהו נטע פקצתי-משהו, אבל אחרי שטיטוס כותב פוסט לכבוד הכניסה ה-9,000 לבלוג שלו, מסתבר שכנראה יש את הגרעין הזה בכולנו.

וכעת לדיווח:

את ג'ואן ריברס לא ראיתי כבר הרבה זמן. את הבת (השווה) שלה מעולם לא. כבר מאחת בלילה שעון ישראל החליטו שצריך לשרוף קצת זמן עד לאמי, ולכן במשך שעתיים הן עמדו על השטיח וירטו כל מיני ידוענים לראיונות קצרים, שהשאלה הכי נפוצה בהם הייתה "what are you wearing?" עם כוונה לשם המעצב והמשפט "you're gorgeous, I love you" נאמר שם מספיק פעמים כדי לגרום למנצח בתוכנית האלופים של אפקט הפחד לרפלקס הקאה. ולמרות זאת, היה משעשע, ומעניין בצורה בינונית. לקראת הסוף קצת נמנמתי (למטרת הצפיה הסרתי את האבק מעל הטלויזיה הקטנה בחדר שלי ומיקמתי את עצמי בצורה נוחה על המיטה), אבל התעוררתי בזמן לפתיחת הטקס.

אלן דג'נרס היא מנחה מצוינת. איכשהו, בפעמיים שהיא הנחתה את טקס פרסי האמי היא עשתה את זה אחרי אסונות לאומיים (הפעם הראשונה הייתה ב-2001), והצליחה למרות זאת להעביר את הטקס בצורה מכובדת וכן, גם בידורית. מגישי הפרסים התהדרו במונולוגים או דיאלוגים שנונים, כולל אלתורים שגרמו לי לתגובות בין חיוך רחב לממש צחוק בריא (מג'ון סטיוארט וקונאן אובריאן פשוט נשפכתי מצחוק) וממש לא הצטערתי שהרסתי את הנסיון (המוצלח, אני חייב לציין) שלי לחזור לשעות שינה נורמליות. בנוסף, החלטתי שאני צריך לגלות מה כל כך מוצלח ב-desperate housewives שגרם כזאת רשימת מועמדויות (וזכיות) ענפה. הפארודיה שלהם, גם אם גרמה עצב מסוים לראות עד כמה דונלד טראמפ התדרדר ועד היכן הוא מוכן לשקוע כשהוא בחובות, על "אמריקן איידול" הייתה מוצלחת במיוחד, וברוח שבה נכתבים הדברים, הרשו לי להוסיף הצהרה: קריסטן בל (ורניקה מארס), תעשי לי ילד!

ולדבר שונה לגמרי, לקחת חיילת צעירה שהמוזיקה שהיא שומעת כוללת מארון 5, נטלי אימברוליה וכריסטינה אגילרה תחת חסותך ולדרדר אותה לעולם התחתון של חשמליות ודיסטורשנים זה תמיד נחמד. גם למדתי שיש אנשים שלא אוהבים את Nothing Else Matters של מטאליקה, אכן מצוקה קשה, אבל לאט לאט. אני אוהב אתגרים, וחוץ מזה, זה לא היה שווה אם היא ישר הייתה מתחברת למוזיקה, נכון?

אריאלה, כשאני אסיים איתך, את לא תביני איך שמעת בעבר את המוזיקה שאת מקשיבה לה היום...:-)

ובשבילך, למזכרת, השיר הראשון של מטאליקה שאי פעם אהבת:

Metallica \ Mama Said

Mama she has taught me well
Told me when I was young
Son, your life's an open book
Don't close it fore it's done
The brigtest flame burns quickest
Is what I heard they say
A son's heart's owned to mother
But I must find my way

*Let my heart go
Let your son grow
Mama let your heart go
Or let this heart be still

Rebel my new last name
Wild blood in my veins
Apron strings around my neck
The mark that still remains
Left home at an early age
Of what I heard was wrong
I never asked forgiveness
But what I said is done

* Repeat

**Never I ask you
But never I gave
But you gave me your emptiness
I now take to my grave
Never I ask of you

But never I gave
But you gave me your emptiness
I now take to my grave
So let this heart be still

Mama now I'm coming home
I'm not all you wished of me
But a mother's love for her son
Unspoken, Help me be
I took your love for granted
And all the things you said to me
I need your arms to welcome me
But a cold stone's all I see

* Repeat

Let my heart go
Mama let me heart go
You never let me heart go
So let this heart be still

**Repeat