אני חושב שבפעם הרביעית שאמרו לי שאני צריך לקרוא את "באדולינה" החלטתי שאני אנסה את זה. אין לי גם ככה יותר מדי דברים שמעסיקים אותי בזמן האחרון. האמת, אם הייתי יודע שההוא רק 150 עמודים, כנראה שהייתי עושה זאת עוד קודם. אני חושב שנטו, לקח לי בערך 3 שעות לסיים אותו. בכל זאת, אני די חלוד בקריאת עברית, עבר הרבה זמן. למי שעוד לא קרא, לא הפסדתם הרבה. ואני אפרט:
1) בדומה לאלכימאי, הספר הזה מתיימר לשנות לכם את החיים.
2) גם כן בדומה לאלכימאי, הוא לא ממש עשה לי את זה. (שינה לי את החיים, או עורר בי עניין מיוחד).
3) בשונה מהאלכימאי, הוא מטיף לדרך חיים שונה ומנסה לדחוף לכם אותה לגרון, במקום פשוט להציג דברים כפשוטם ולתת לכם להבין דברים בעצמכם.
4) כמו כן, הוא מציג את הדברים בצורה נאיבית, שלא לומר אינפנטילית קמעה, ובאותו זמן מצליח להיות מתנשא ופלצני. אני מניח שדרוש לזה כשרון מיוחד, אולי לכן יש אנשים שאוהבים את הספר.
גבי ניצן, בהזדמנות, אני ממליץ לך ללכת לניו אורלינס ולהפיץ את הספר. נראה לי שהאנשים שם לא יודעים לחיות כמו מלכים, אלא רק בתור קורבנות. כדאי שתפזר מחכמתך העמוקה שם. וגם אם לא תצליח, הסיכוי שתחזור משם ללא פגע הוא די נמוך, אז זה win win situation
סידרתי לעצמי יפה את סוף השבוע הזה. לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי לצאת מהבית. היו לי תכנונים החל מיום רביעי וכלה בהיום, שכללו יציאה, הופעה של סינרגיה (שמיד אחרי שאני אסיים את הפוסט אני אוסיף לרשימת המוזיקה הישראלית שצריך לשמוע, נתפסתי חזק), יציאה ל"רוץ" (40 ש"ח כניסה ושתיה חינם עובד בשבילי. אחרי 4-5 וודקות אני יכול לרקוד גם למזרחית, נראה לי, למרות שלמזלי, עוד לא בחנתי את התיאוריה הזאת) ועוד יציאה, בסדר שבו נכתבו. גם ראיתי את אפרת בחטף בנקודה כלשהי מאז הפוסט האחרון (היה נחמד, לא יותר). מאז יום רביעי התחילו להגיע הביטולים וקצת שכחו להפסיק. אז בגדול, מעבר לללכת לאבא שלי ולגלות שאני כן אוהב פלפלים ממולאים אחרי הכל (הפעם לא היה על-האש) לא ממש יצאתי מהבית בסופ"ש. אבל ראיתי "הסנדק 2" בפעם המאה ואחת,שזה ממש כמעט אותו דבר...
אי אפשר לסמוך על בחורות... חדש לכם?
גם לי לא.
לפני חודש ומשהו, כשנפגשתי עם תאודור בפעם האחרונה, לקחתי ממנו את כל העונה הראשונה של "24" בDVD, ומאז שכחתי שהיא אצלי, עד רגע משעמם במיוחד, אני חושב זמן קצר אחרי הפוסט האחרון שלי. ראיתי כתבות עוד כשהעונה הראשונה הייתה בשיאה, אבל מעולם לא הזדמן לי לראות. גם לא את השניה או את הבאות אחריה. כשהייתי אצלו, החלטתי בכל זאת לנסות. הנה התיעוד הקצר שלי מתחילת הסדרה:
פרק 1: חיוך של הנאה (בנקודה שבה המטוס מתפוצץ מעל המדבר).
פרק 2: ה-"jesus christ!" ההמום הראשון שלי, אני לא בטוח באיזו נקודה, כי מאז באו עוד הרבה.
פרק 3: אני צועק על אחותי שמבקשת ממני להנמיך, איך היא מעיזה להפריע לי באמצע פרק! The audacity
פרק 4: אני עושה בערך הכל חוץ מלנתק לטינקרבל בפרצוף כשהיא מתקשרת (ובהזדמנות זאת, אני מתנצל)
ומשם הכל רק מתדרדר... הסדרה הזאת פשוט ענקית, ועדיין לא סיימתי אפילו חצי ממנה (נסיון מספר שתיים שלי לחזור לשעות שינה נורמליות נחל הצלחה, וקשה לתפוס את הסלון שלי פנוי בשעות כאלה או לראות סדרות מתח-פעולה בווליום גבוה מדי. אני אולי מבין אנגלית לא רע בכלל, אבל זה עדיין עוזר אם אני שומע מה שאומרים, וחלק מהדמויות פשוט מדברות חלש מדי בהשוואה לירי של אקדח, מה שמן הסתם גם נכון במציאות)... כבר הכינו אותי לעובדה שהעונה השניה הרבה פחות טובה וגם השלישית, אבל זה ממש לא אומר שאני אוותר על לראות אותן. בכל מקרה, צריך לעשות הכנה לרביעית, שהיא גם מעולה, לא?
אני חייב לומר זאת שוב: התיעוד בזמן אמיתי (כולל חישוב זמן של הפרסומות באמצע!) הוא אחד מהדברים הכי מגניבים שראיתי אי פעם בתוכניות טלויזיה אמריקאיות.
הפרויקט שרם השתתף בו באינטל הסתיים. עכשיו מציעים לו עבודה אחרת, גם כן באינטל, עם רכב.
רגע, רגע, לא ניסחתי את זה נכון.
ע-ב-ו-ד-ה ב-א-י-נ-ט-ל ע-ם ר-כ-ב!
הבחור שוקל את זה. "אני אוכל לצאת לטיול רק עוד שנה!" הוא בוכה לי. איך זה שהאנשים שמקבלים את ההזדמנויות הכי טובות אף פעם לא יודעים להעריך את זה? פאקינג שיט, אני עכשיו הייתי שולח את הטכניון להזדיין בשביל לעבוד שנה באינטל עם רכב! בלי קשר לעובדה שעוד שנה הם ישלחו אותי להזדיין בעצמם כי הציונים שלי לא יהיו מספיק טובים להתקבל להנדסת חשמל!
אריאלה מראה התנגדות מסוימת לאפקטי דיסטורשן, אבל אם אתם צריכים עוד הוכחה שתהיל ההשחתה מתקדם, רק בקרו בבלוג שלה ותבדקו איזה שם של להקת מטאל פינית היא אימצה לעצמה... ולהלן כמה ציטוטים, ולידם השירים עליהם נאמרו:
Nightwish\ Angels Fall first- שיר חזק
Pantera\ Cemetary Gates - איזה שיר מפחיד!
Guns & Roses\Don't Cry - חמוד לגמרי (פעם ראשונה שאני שומע מישהו קורא לגאנס חמודים. נו, טוב)
הסןף מתקרב... ובינתיים אני הורדתי את כל הדיסקוגרפיה של Fear Factory. קצת כסאח לא יהרוג אותי:
Fear Factory \ Linchpin
can't take me apart!
see the light, a new day has arrived for us
genesis of our evolution
a linchpin holds within a means to an end
can't you see that we are one?
can't take me apart!
no you can't!
we see no end to the dream
we will never see the end
we will never be the end
all my life i've felt discarded
never feeling a part of it
no you can't!
without me you will fade, you will not remain
we are one, and of the same future machine!
a linchpin holds within a means to an end
can't you see that we are one?
can't take me apart!
no you can't!
we see no end to the dream!
we will never see the end
we will never be the end
all my life i've felt discarded
never feeling a part of it
no you can't take me apart
you can't change me now
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: