איך חול יכול להיות מהיר?

ככה זה כשאתה מחפש משהו לעשות בסוף שבוע, כל דבר חוץ מללמוד למבחן בחדו"א הבא עלינו לכלותנו. אתה רושם פוסט. ברור, לא?

אז זהו, שלא. ניגע בנושא אחד שהטריד אותי מאז התגובה הראשונה שקיבלתי מצ'ר בקשר לפוסט הקודם:

כן, אני מבין שהרבה אנשים הם משעשעים כשהם מסטולים, מאלכוהול או חוסר שינה כאחד. כאן הבעיה, כי עם כל ההערכה העצמית הנמוכה (אני אוהב לחשוב עליה כעל ריאליסטית) שלי, אני עדיין חושב שיש לי חוש הומור, ואני די שנון גם כשאני מפוכח לחלוטין ואחרי שנת לילה טובה.

כשפוסט שנכתב תחת השפעת עייפות כזאת כך שהיתי צריך לקרוא אותו שוב כשחזרתי הביתה כי לא היה לי מושג מה כתבתי משיג כאלה תגובות חיוביות בהשוואה לפוסטים רגילים, שהתגובה הכי נפוצה אליהם היא "איזה אורך", זה גורם לי לשקול את העניין. ולא, אני לא מתכוון לעשות את זה שוב, לא מבחירה לפחות. באמת שהלילה הלבן הזה לא היה כיף. למעשה, אני תכננתי לפרוש באמצע, אבל העובדה שהייתי צריך להגיד העתק נאמן למקור של הציון המעודכן שלי במתמטיקה למדור רישום כדי שיהיה לי איזשהו סיכוי, קלוש ככל שיהיה, להתקבל, גרמה לי להישאר עד בערך תשע וחצי בטכניון. את הדרך הביתה אני בקושי זוכר.

בכל מקרה, הנה משהו בזמן שאני שוקל: ציטוטי טכניון של חודש, פחות או יותר, ונתחיל בעמית, שאמנם זנח אותי לקראת המבחן בפיזיקה, אבל הוא די בסדר בסך הכל, ולכן אני ארגיש רע כשאני אהרוג אותו בעינויים קשים. הוא מצא דרכים מאוד מקוריות לתאר כמה מהדברים שלי:

המוזיקה שלי: "טקסים פאגאניים למתחילים\מתקדמים" (תלוי באיזו להקה מדובר... בסוף כדי לעשות את השיעורים אצלו צרבתי דיסק של פינק פלויד עם כל הדיסקים משנות השבעים, ככה שכבר לא היה לו מה להגיד)

המעיל שלי: "ג'יימס דין." (נו, בסדר, אז יש לי מעיל עור, אני צריך להתאים למורשת הרוסית שלי, לא? וחוץ מזה, הוא נוח).

המטריה שלי: "מטריית לוויות" (אחרי שנשברה לי מטריה אחת החלטתי שהשנה אני לא עומד להירטב והלאמתי את המטריה הגדולה השחורה של אמא שלי, שעד עכשיו עמדה במשימה יפה)

האוכל שלי: "סנדביץ' נבלה" (באיזושהי נקודה ברוכה בחיים שלי טעמתי סלאמי קוניאק, ומאז אני מכור לנקניק הזה.)

אני, לעמית: "יש לי פגישה עם העורך דין, אני אצטרך ללכת באמצע השיעור."

עמית: "אמרתי לך להגיד להם שלא ידעת שהיא מתחת לגיל 18!"

אלכס:

- "דיברנו מתישהו בחודש הראשון כל טוחי זכרון, כאן זה כנראה מקרה קיצוני של בלק אאוט טוטאלי על חומר שנלמד לפני בדיוק דקה."

אחרי שתרגיל נכתב על הלוח ונפלה דממת הלם בכיתה: -"דעות, מחשבות, תחושות בטן...?"

אני: "העלאות באוב?"

-"אצל שוקי (מרצה במתמטיקה) אתה יוצא כל שיעור בהרגשה שהחומר קלף ואז אתה מדיע למבחן ומגלה שלא, החומר לא קל!"

- "לאחד חלקי סינוס X יש בעיה ב-0 ובפאי, מאיםה הגיע פאי חלקי 2 אני לא יודע, אבל נשאיר לך- (מצביע על עתודאי אחד) לטפל בבעיה הזו."

- "אתם ממלאים טוטו? אתם פשוט ממש נראים בהתלהבות."

- "למדתם את זה בתיכון, לא?"

- "אלכס, אתה ממש לא מחובר למערכת החינוך הישראלית"

- "ויישטראס היה אדם נחמד לייבניץ לא. ניוטון הכיר אותו, והצטער על זה." אם יש דבר יותר משעמם מחדו"א- זה הפוליטקה מאחורי החדו"א.

- "אלכס, יכול להיות דבר כזה במבחן?"

-" אני ראיתי את המבחן, יש שם תרגיל בדיוק כמו זה, שנועד לבלבל."

-"באותה רמה?"

-"לא, הרבה יותר גרוע."

-"אם אני אדע את זה, זה יעזור במבחן?"

-"ממש לא!"

- "חצי שעה של טורי חזקות מאוד-מאוד-מאוד-מאוד-מאוד-מאוד מהר."

- "זה אומר שזה לא יהיה במבחן?"

- "לא, זה אומר שאני לא רוצה לראות אותך בשיעור השלמה ביום רביעי."

- "אלכס, אתה לא יורד לסוף דעתי."

- "אני שמח, אם אני ארד אני לא חושב שאני אצליח לעלות בחזרה!"

אסף:

 - "אמור לי מי ה-Ak שלך, ואומר לך מי הפונקציה." עולים לי כמה סוגים של AK לראש, ואף אחד מהם לא קשור לפונקציות.

- "אתם כל הזמן מדברים, מה יוצא לכם מזה?"

- "אני עושה אינטגרל, אבל לא לפחד!"

- "כשועל זקן, שחלם את כל החלומות שלכם והתאכזב מהם- " כאן באה הרצאה של חצי שעה למה לא כדאי להיות מהנדסי חשמל.

- "כל שבוע לוקח 5 עד 7 דקות עד שאני ממלא את הלוח ואז אתם מבינים שהתחיל השיעור."

- "דניאלה העניקה לי את הטוש הסגול שלה, שאלתי אותה מאיפה יש לה והיא אמרה שהוא בכל מקרה לא טוב ונתנה לי."

"במילימים אחרות -"

אורי:

- "המבחן יחסית קל, אפילו בשבילי -"

- "התנע נשמר, כל או לא? או אולי דעות אחרות?"

- "אתם מופתעים מזה שיום שלישי זה היום האחרון בסמסטר? איך לכם מערכת - "

רועי: "יחוס?" בחיי, האינסטינקטים האלה של שיעורי פיזיקה יהרגו אותנו יום אחד.

אמיתי:

- "אני ארשום עכשיו שתי תשובות, אחר כך אני גם אבדוק איזהו מהן נכונה - "

רונן:

- "בואו ניתן שניה של כבוד לרגע הזה, שבו רואים את המשוואה E=MC^2 . זהו, נגמר."

- "אל תיקחו דברים שאני אומר כרמזים לבחינה, כי אני בכנות לא זוכר ממנה כלום."

- "אני תמיד מתלבט מה ללמד ועל מה לוותר, כי לדעתי כל הנושא הזה הוא משעמם וחסר טעם."

- "גם בשאלה הזו יש סיפור עצוב של חלליות שטסות אחת לעבר השניה במהירויות ממש ממש גדולות..."

מישה:

- "אתם לא צריכים להשתמש בלוגיקה שאם אתם לא יודעים למה צטריצות הן לא דומות אז הן כן דומות."

- "למשפט קוראים המילטון-קלי. כלומר, המילטון ניסה ללהוכיח אותו והיה צריך גם את קלי, ואת רוצה להוכיח את זה עכשיו?"

ניר קציר:

- "את ההרצאת חזרה אני אעשה אחרי שאני אדע את השאלות לבמחן ואז נסדר אתכם גם לפי הטורים, זה יחסוך זמן."

- "אין לי מנגינה יםה בפלאפון, אז אני נאלץ לכבות, אתם לא חייבים."

- "החומר הזה באמת פשוט, מי שרוצה להירדם, תרגישו נוח."

- "יש דרך להכניס את זה למפת קרנו? רק אם תצייר את זה ממש-ממש קטן."

- "איך בודקים? לוקחים אחת אחת את כל הכניסות (היו עשרים) וכמו חמור- איזה יופי שאני כבר לא סטודנט - "

- "יש שאלות? אוקי, יש, רק רציתי לדעת, בואו נמשיך - "

- "שבוע הבא תוכלו לבוא עם שאלות מוכנות ולספר אותן לאחרים, אני לא אענה עליהן, כמובן -"

- "אני לא יודע אם תספיקו להיות מתורגלים על החומר הזה, אבל אני מהטיח שלא יותר מ-20 שאלות במבחן יהיו עליו (יש סה"כ 25)

- "זה לא בחומר, מי שהבין, שיעשן סיגריה, שיעבור לו."

- "המטרה של ההרצאה הזו היא לדכא את המורל, שלא תגיעו למבחן בהרגשה שאתם יודעים את החומר - "

- "הולכים להיות לכם חיים ממש מדכאים בתור מהנדסי חשמל, אני אומר לכם!"

כן, נו, מה לעשות שהרשימה מתדלדלת עם הזמן, החבר'ה מתחילים קצת לחזור על עצמם, אפילו ניר קציר. מה שהכי מצער אותי הוא שאין לי דרך לתעד את כל הבדיחות הויזואליות שלו, לעומת זאת...

נ.ב. - אני כבר הרבה זמן מכור לשאלוני אישיות אינטרנטיים, ומדי פעם אני מוצא כאלה שכל כך קולעים, שאני חייב להוסיף אותם בתור כפתורים. אז בנוסף ל-"what candy are you?" נוסף לי היום "what kind of web personality are you?" . אני לא מסוגל לתאר את עצמי בצורה טובה יותר.