איך חול יכול להיות מהיר?

If you sit down and think about it sensibly, you come up with some very funny ideas. Like: why make people" inquisitive, and then put some forbidden fruit where they can see it with a big neon finger flashing on and off saying '!THIS IS IT "

Good Omens, Terry Prachett and Neil Gaiman.

הרבה דברים ניתן לומר על טרי פראצ'ט, וברגע שאני אגלה משהו אחד רע אני ארשום אותו איפשהו כדי לא לשכוח. שלשום סיימתי את Good Omens (באנגלית, אלא מה?) והספר גרם לי לשכוח מכל הצרות, לפחות בצורה זמנית. צרות שהרחבתי עליהן בעבר ובפוסטים קודמים, ואין לי שום רצון או חשק לעשות זאת שוב. גם ככה אנשים שעוד קראו אותי בעבר התחילו לנטוש. אני מניח שלכתוב קבל עם ובלוג שאני מפקפק בשפיות של האנשים שקוראים פה לא היה רעיון טוב, מה? ואחרי זה אנשים עוד מעיזים לומר שהם רוצים כנות.

יום ראשון מבחן באלגברה, עם קצת מזל העובדה שאני נשאר פה בסופ"ש כדי ללמוד תהפוך אותו למבחן הראשון שאני אעבור הסמסטר הזה, בכל זאת, אלגברה 1, אפילו מ', זה לא מקצוע מסובך או קשה, מה גם שזה מקצוע שימשיך לשמש אותי לאורך שנות הלימודים שלי בדרך לתואר, ככה שצריך לעבור אותו כמו שצריך. אני חייב לציין שאני מאוד גאה בעצמי על קור הרוח שהפגנתי היום (יום חמישי, שבזמן שכשהסמסטר עוד היה בעיצומו הלכתי לטכניון עם כל התיקים כדי לקחת את האוטובוס לתחנה המרכזית ישר עם סיום הלימודים) כשקמתי, התארגנתי כמו שצריך, לקחתי את הפק"לים ובאתי לכאן. מעניין אם מחר יהיה אותו דבר.

הנה אני ממשיך עם פוסטים חסרי תכלית, אבל אחרי שכתבתי כבר שתי פסקאות אני לא עומד לוותר. אנחנו נמaיך, כי אנחנו עם חזק. כולי תקווה עוד לגרור את אראמיס לאיזשהו פאב בסופ"ש, מישהו צריך לגרום לי להרגיש שיש לי קצת חיים והוא הבן אדם היחיד שאני מכיר שגר בחיפה, מה גם שהוא חייב לי הדגמה של בירות בלגיות, שלטענתו טובות הרבה יותר מאיריות. זה מובטח להיות ניסוי מעניין.

יום ראשון, או אולי שני, תהיה לי כנראה פגישה הזויה ביותר עם איזו תיירת יהודיה משבדיה שנמצאת בארץ לצרכי עבודה (מי אמר משהו נגד לפגוש אנשים באינטרנט?). צריך להיות נחמד. הבטחתי לה להציג לה מטאל יהודי מארץ הקודש, וכבר שבוע שעבר צרבתי את "מבול" של Orphaned Land כהכנה.

דיברתי עם עדי אתמול, אחרי שלפני יומיים בערך היא שלחה לי הודעה, בגלל שיצאתי בשעה קצת מוגזמת (בערך עשר וחצי בלילה) מחוות המחשבים דיברתי איתה בדרך לדירה ובחרתי פשוט להשלים קצת פערים במקום להתחיל איתה שיחה על למה בדיוק לא דיברנו כבר חודשיים, אבל זה צריך לבוא (לא שאני חושב שהשיחה הזאת תיקח יותר מחמש דקות לפני שתעבור לנושאים אחרים, בכל זאת, עבר קצת זמן מאז, וכועס אני כבר בטוח לא). מסתבר שיום ההולדת שלי יוצא לה בתאריך ממש נוח (ה-31 הוא במקרה גם יום שישי, lucky me) אז הודעתי לה שהפעם היא לא מבריזה לי.

אם בענייני יום הולדת עסקינן, פה ושם אנשים מתחילים לקבל ממני הזמנות, עדיין לא הזמנתי כמעט אף אחד בצורה רצינית (אני מבין שהבלוג הוא דרך מאוד יעילה, אבל אם אני מזמין אנשים, אני אעשה את זה בטלפון כמו שצריך) אבל כבר איכשהו הצלחתי לקבל שני ביטולים, אם מישהו חושב שאני מתחיל לתכנן הרבה יותר מדי מוקדם, יש לי את העובדה הזאת לנופף בה. אני מתכוון עם קצת מזל לעבור את מספר האנשים של שנה שעברה, תלוי במספר האנשים יכול להיות שאני אחגוג בשלושה ימים שונים (החברים הכי קרובים, כל שאר החברים ומוזמני האינטרנט והבלוגים שלי, והמשפחה). בכל זאת, לא כל יום בן אדם חוגג חצי יובל, או רבע מאה, אם תרצו.

אכן, אני מרגיש זקן.

אני אסיים כמו שהתחלתי, בציטוט אופטימי מ-Good Omens (מי שלא קרא א הספר, תקראו אותו. ובאנגלית, אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם):

- He threw the apple core back in the general durection of his pursuer, and he reached into a pocket for another. He couldn't see why people made such a fuss about people eating their silly old fruit anyway, but life would be a lot less fun if they didn't. And there never was an apple, in Adam's opinion, that wasn't worth the trouble you got into for eating it.

גאון. פשוט גאון...