לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך חול יכול להיות מהיר?


קוקטייל "חול טובעני": יחס של 1:1:1:0.5 של שנון : אינטיליגנט : מטורף : Nice guy. לדלל בהרבה ציניות או הומור עצמי, לנער בשייקר ולהגיש קר.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

4/2006

אם אלים היו מספרים סיפורים ושותים וויסקי בחול טובעני ככה זה היה נראה, וגם: אני חבר רע


הנה לך. אני מאמין ש"ממש טיזר הא?" היה הציטוט המדויק, נוטף הסרקאזם שלך? אז אני עדיין הראשון, וכמו שזה נראה, גם אשאר היחיד שמפרסם את הפוסט בנוגע לערב ההזוי הזה. הייתי מתחיל לשיר "אתם מספר זוגי טבעי כשאני הוא הראשון" (אני שומע יותר מדי 'הדג נחש' בזמן האחרון, לא לסקול את החיות, הן נושכות!) אבל נוותר.

 


 

תקראו את זה כדי לדעת מה היווה את יריית הפתיחה לכל מה שאני עומד לחלוק אתכם. קראתם? יופי. בדיוק התקנתי סקייפ באותו יום, ומיד התקשרתי אליה ואמרתי לה שאני בא. היא אמרה לי שלא, אני אמרתי שזאת לא הייתה שאלה ואחרי ויכוח קצר הוא הכריע את הכף כשתמך בי ואמר לה שאנחנו לוקחים אותה איתנו,ומוכנים לגרור אותה מהבית חצי לבושה if that what it takes.

אני ביליתי זמן קצר בארגון, שתיה, כוסות, מה שנשאר מהיין שלנו מליל הסדר, והנרגילה הבתולה שלי כדי לוודא שאני לא אשכח כלום. שכחתי קיסמים, אבל הסתדרנו. אחרי הגעה חסרת מאורעות למדי (חוץ מנסיעה במעגל לפתח תקווה וחזרה אליה אחרי 5 דקות בטעות) אלי, נאספתי עם הציוד שלי ושוב נסענו לפארק רעננה הזכור עלינו לטובה מדברים כאלה.

 Mental note #1: פארק רעננה סגור בשתי הכניסות אחרי אחת בלילה. אחרי שאל החושך שהתלווה אלינו הוכיח שהוא היחיד שבאמת יודע לטפס כמו גבר, נכנסנו לפארק בדרך לא לגמרי חוקית, והוכחנו שוב שהמאבטחים שם פשוט מבזבזים את כספי העיריה לשווא.  

 

סיור קצר מסביב לאגם, הפעם הברבורים והברווזים היו אפילו ערים והזדמן לנו לראות אותם (ולתהות למה בעצם לא הבאנו חומרים למנגל כשיש בשר ברווז רך בסביבה) ונכנסנו אל הפארק עצמו, מצאנו שולחן והנצלנים האלה נתנו לי להכין את הנרגילה לבד בזמן שהם ערכו סדרת צילומים.  בכל מקרה, הכל הוכן בסופו של דבר והיינו מוכנים לשבת על נרגילה.

Mental not #2: לפני שמשתמשים בנרגילה בפעם הראשונה, שווה לבדוק ששום חלק בה לא סתום.

 

מסתבר שהסתימה בצינור הייתה דווקא בחלק של הפיה (Joy!) וניסינו לבדוק מה אפשר לעשות בעניין בזמן שהוא כבר התחיל להדגים לנו שימוש בנרגילה בלי צינור. אחרי מחאות מצידי (הנרגילה חדשה לגמרי!) נכנעתי לנוכח העובדה שעדיף לעשן נרגילה בלי צינור מאשר לוותר עליה בכלל. אגב, איששתי את חשדותי שבסביבה הנכונה, אני מתנהג קצת מסטול גם בלי טיפת אלכוהול (טוב, נו, כמה כוסות יין בליל הסדר ובקבוק וחצי סטלה לא באמת עושים לי משהו, נכון? נכון?)

Mental note #3: כשבחורה כמוה שואפת עשן מהנרגילה ישר מהגוף (ויש צורך לאחוז בצוואר בשביל זה), איך נאמר את זה בצורה עדינה? הגחל הוא לא הדבר היחיד שנדלק.

 

בכל מקרה, הפיה של הצינור נחתכה באכזריות, אבל בנקודה הזו כבר לא היה לנו אכפת והוא נזנח בצד בזמן שהמשכנו לעשן בלעדיו תוך כדי שליחת מבטים מפוחדים לעבר הגחל. המאבטח, חבר שלי מתקופה עוד פחות זוהרת מהנוכחית בחיי, עבר מדי פעם וסירב להצעה הנדיבה שלי לאלכוהול או שאכטה. הודעתי לו עד כמה אני מאוכזב ממנו (הוא דווקא לא התנגד לאוכל אז) ואחרי עוד זמן קצר שמנו פעמינו לעבר היציאה. אה, כן, ונעצרנו בגן השעשועים של איזי שפירא. אחרי עוד שעה פחות או יותר החלטנו שגם זה מוצה ולקחתי את החבר'ה אלי הביתה בשביל העוגה שהבטחתי, למרות העייפות של אלי חושך מסוימים. הם עזבו את הבית שלי בסביבות 5 בבוקר, ובכך נחתם ליל הסדר שלי.

 

הנפשות הפועלות:

 

צ'ר, ה-נובוג, וג'וני.

 

אל החושך האימתני.

 

זה לא באמת סנאי בפה שלה, זה עשן מהנרגילה. Trust me on that one.

 

ג'וני מדגים את יכולתיו האוראליות.

 

את זה הייתי חיב לשים, בשביל החיוך שלה בהשוואה לאיך שהיא הרגישה מוקדם יותר באותו ערב.

 

 

נקודות שאני לא מתכוון להרחיב בהן:

1) כשאני עושה פחות או יותר הכל ואנשים עומדים בצד ועוד צוחקים עלי, זה לא כיף.

2) חוסר יחס גם כן מפריע לי, ואם זה לא היה ערב בשבילה בראש ובראשונה, הייתי יכול באמת להיעלב.

3) כשמדברים עליך בגוף שלישי ואתה לא שיכור, אתה מרגיש כמו ילד מפגר. לפחות כשאתה שיכור יש לך תירוץ.

4) אני נפגע יותר מדי בקלות.


 

רם, אותו חבר שלא ראיתי כבר כמה חודשים טובים (ראיתי אותו ביום של היום הולדת לזמן כל כך קצר שאני לא מחשיב אותו אפילו), אותו אחד ש"לא הרגיש טוב" וחזר הביתה, התאשפז עוד באותו היום. תוספתן, you see. לי היה עוד תירוץ ביום שישי (שיכרות), ביום שבת (נסיעה לחיפה ואירוח שלה) ואולי אפילו יום ראשון (מועד ב' בספרתיות) אבל גם יום שני התקשרתי אליו ובכלל שמעתי שהוא עבר ניתוח. אמרתי לו שננסה למצוא זמן לבצע מצוות ביקור חולים. כשכבר חזרתי הביתה, הצלחתי איכשהו לשכוח מזה לחלוטין, בין ארוחות אצל אבא שלי לארוחות יום הולדת חגיגיות עם המשפחה. לא, אין לי באמת סיבה רבילה, ואני מבין אותו לחלוטין כשהוא לא ממש רצה לדבר איתי אתמול בלילה, ולמרות שהייתי מוכן לנסוע אליו באותו רגע (לקריית גת) כדי שהוא יוכל לכעוס שלי in person, הוא לא הסכים. אני יודע כמה לי זה היה מפריע. הבעיה היא שאני לא ממש יודע מה לעשות בעניין, כי התנצלות פשוטה פשוט לא תספיק.

 


 

אני מתחיל פינה חדשה,  של ציטוטים, ואתם בטח חושבים שאני אביא פה דברים מהספר שקיבלתי. טוב, תכל'ס, אתם צודקים, אבל בינתיים, ישבתי אתמול ועשיתי מרתון The Maxx (סדרה עפ"H קומיקס שהייתה פעם ב-MTV, בימים שהוא היה ערוץ שווה לראות ומטאליקה, גאנז ונירוונה שלטו ביד רמה באירופה), ולכן אני אתחיל בזה:

 

Quote of the week #1:

 

- "Of course I've got a problem with women! Everyone has got a problem with women. Women taunt and tease, becasue they are attractive, and they punish you to being attracted."

- "Mr. Gone, "The Maxx

 

Qoute of the week #2:

 

- "Writers are supposed to shock people. We say witty and uncontrolled things that rip the shroud off a decaying society"

- "Sarah, "The Maxx

 

אל תדאגו, אני אחזור לפסאודו אינטלקט שלי sooner or later.

 

תוספת עריכה: פעם הבאה, גם אם אני אצטרך לבוא בעצמי, אנחנו ניקח אותך. Mark my words!

נכתב על ידי , 15/4/2006 16:29   בקטגוריות תמונות מחיים חסרי חיים  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-20/4/2006 17:06



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQuicksand אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Quicksand ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)