מה זאת אומרת הכותרת לא מובנת? אני לא מבין מה הבעיה, באמת.
למעשה, אתם אולי לא יודעים, אבל זו כותרת מאוד טובה ואיכותית, מפני שהיא מתמצתת באופן מאוד מדויק ותכליתי את אירועי ערב יום חמישי.
[וויפי ייאי לכותרת].
כדי לחגוג את סיום המחויבות החשובה והרת הגורל של סקאי למדינה, יצאנו לפאב. לאור העובדה שאני כנראה עומד לבלות את מרבית השנה ועוד הקרובה בצפון, הלכנו למקום בו לא היינו קודם מעולם, בהמלצתו [~לקרוא בקול מתחנחן: "אנחנו אוהבים אותך אראמיס"~].
ידעתם שיש כזה דבר "לף רדיוס"? אז זהו, שגם אני לא. הכרתי בלונד, והכרתי ברון (ובקבוקים של שניהם כבר היה לי באוסף), אז כמובן ששאלתי את המלצרית מה פשר הדבר המוזר הזה ואיך זה שבארבעה פאבים אחרים שהייתי בהם בעבר בחיפה אין את זה. בקיצור, הבלגים האלה לא מהססים לקחת כל בירה אפשרית ולהוסיף לה שניים-שלושה אחוזי אלכוהול, ולף אינה שונה. לזכות ה"רדיוס" יצוין שהיה לה טעם מאוד מיוחד. אפילו סקאי אמרה [כן, כן, אני באמת אמרתי!].
שקט, את.
[לא רוצה! אתה על המחשב שלי ואני אתערב כמה שבא לי בפוסטים שלך! *מוהאהאהאהאהאהאהאהאהאהא*]
בכל מקרה, הילדה הוכיחה שוב שהשפיות ממנה והלאה כי משום מה הטעם המיוחד שהיה לסטלה בפעם הראשונה שהיא ניסתה אותה נעלם באופן פתאומי, אבל ניחא [מה ניחא, מה? שתיתי חצי ליטר שלם {סטגדיש} מהדבר הזה, ובאף שלוק ממנה לא הרגשתי את הטעם הטעים שהיה לה קודם. >.< life's unfair!]. העיקר שאוסף הבקבוקים שלי כבר מגיע למספרים מאגים כמו שלוש עשרה. על מנת למלא את מכסת הקוקטיילים שלנו לערב (וגם על מנת למחוק מרשימת ה"קוקטיילים שעדיין לא ניסינו") הזמנו סקאי לסקאי (כן, מה ששמעתם) ובצעד אמיץ החלטתי לנסות פליימינג למבורגיני.
אחרי שה"שמיים" התגלה כקוקטייל שההבדל היחיד בינו לבין פינה קולדה הוא הבלו קרסאו [שהוא אגב משהו טרופי ומאוד טעים, וכשמו כן הוא- כחול! כי שמיים צריכים להיות כחולים! ולא, אל תגידו שלא ידעתם את זה.] (שלא רק שתאם ללק, לצמיד, לטבעת ולחולצה של סקאי באותו ערב אלא אפילו תאם לצבע הבלוג שלה שהוחלף לא מזמן - כן זה בדיוק בצבע הזה [נו של הרקע...]):
והמלצרים של המקום התגלו כלא-מוכשרים בעליל בהצתת מכוניות ספורט יקרות להחריד, החלפתי במעבר חד את הלמבורגיני בבייניש. כן, זה באמת השם של הקוקטייל ליקר שוקולד לבן - ליקר בננה - שמנת שבחרתי. לא יודע מה מניע אנשים לקרוא לקוקטייל "בן ישיבה", אבל לפחות הוא היה טעים, גם אם לא כמו סקאי.
דיברתי על הקוקטייל, סוטים! [רגע רגע רגע. עם כל הכבוד לקוקטייל, אני לא טעימה?! לא יודעת, בנאדם. עשרות יתושים חולקים על דעתך מדי שנה...] מה חשבתם בדיוק שאנחנו עושים באמצע פאב הומה אדם? בחיי.
לצד הבירות הזמנו פיצה על בסיס טורטיה, שהתגלתה כאחד הדברים המקוריים והטעימים יותר שאכלנו בפאבים, וממש שילחה בי רצון עז לגינס שהדחקתי בהצלחה לא מועטה, ולצד הקוקטיילים החלביים, כיוון שעשינו את הטעות הפטאלית של סקירת הקינוחים עוד לפני שהזמנו אפילו את הפיצה, עוגת שוקולד ממולאת בקרם נוגט (סקאי טוענת שהיא לא הרגישה את הנוגט, מה שכמובן אומר שנהיה חייבים להזמין את זה שוב... בקרוב! [הו, בקרוב? נו טוב, אתה אמרת :) מפה הכל נרשם. literally.]) עם כדורי גלידה בצד. תסלחו לי שניה, אני צריך לזוז כדי לא למלא את המקלדת של סקאי בריר.
mmmm.... Heaven, I'm in Heaven, all my - טוב, די.
נ.ב. פינה זו הוגשה בחסות "סקאי את קוויקי, שירותי סיקור פאבים, inc."
ועברנו להיום. בבוקר השכם קמתי כדי להתחיל את מסע התיזוזים שלי למרכז וחזרה, שכלל להעביר את הדברים החיוניים לקיומי מהמרכז לצפון (meaning, מחשב, ואם יהיה מקום מיותר אולי גם בגדים) בעזרתו האדיבה של המטאליסט הקשוח והבלתי מתעורר החביב עלי. אחרי שני דיסקים וחצי של מגהדת', אחד וחצי מהם שעברתי בנסיעה ועוד אחד בהמתנה, הוא הגיע, וגיליתי שכן, בהחלט יש לי מקום לבגדים אחרי הכל.
נסיעה מהמרכז לצפון (ציטוט נבחר: -"לא עדיף לנסוע דרך איילון? בכביש החוף יש רמזורים!" -"ג'וני, לא רק שבכביש החוף אין אפילו רמזור אחד, נתיבי איילון נגמרים בהרצליה!"), פריקת הדברים, איסוף של נקבה אחת שלא מסוגלת להיות מוכנה בזמן [על מי בדיוק אתה מדבר? =O מה איתי? גם אני הייתי! ^.~], ביקור במסעדה שלמזלנו הפעם לא הייתה פיצוץ ("מקסים" בחיפה), ונסיעה הזויה וחסרת חלונות ומזגן בחזרה למרכז, והגענו לחזרה של פורבידן.
זמננו קצר ונסכם את החזרה בכך שהשיגה לפורבידן עוד מעריצה נלהבת בצורה סופית, משום מה הציגה אותי שר (אם אפשר לקרוא ללי צועק "I wanna scream out your name" לתוך מיקרופן שירה) והקלטה של כמה שירים שמשום מה אף אחד לא עבר את הביקורת של כל חברי הלהקה ביחד. נסיעה נוספת חזרה לצפון, והנה אני כאן עכשיו.
לא אמרתי כבר פעם שכל פסקה שלי יכולה להיגמר במשפט הזה?
אני שוב חסר בריטים מתים, אבל זה בסדר, כי ג'וני ברוב טובו הואיל להדביק אותי ואת סקאי בדבר הזה:
היה פעם איש, קראו לו חנן
הוא תמיד הלך לישון עם קיפוד על הזקן
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד!
היה פעם איש, קראו לו שאול
הוא תמיד הלך לישון עם תנין בשרוול.
תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד!
היה פעם איש, קראו לו ניסים
הוא תמיד הלך לישון עם קצפת בכיסים.
קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים
תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד!
הייתה פעם אשה, קראו לה אסתר
היא תמיד הלכה לישון עם פסנתר על הסנטר
פסנתר על הסנטר, פסנתר על הסנטר, פסנתר על הסנטר, פסנתר על הסנטר
קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים, קצפת בכיסים
תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול, תנין בשרוול
קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד על הזקן, קיפוד!
[היי, זה הרבה יותר מצחיק עם הלחן!]
ארור תהיה, אתה ובניך ובני בניך, ג'וני ווקר!
נ.ב. מישהו שם לב ששיחקתי עם סקאי "שורה שורה" בפוסט הזה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: