לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך חול יכול להיות מהיר?


קוקטייל "חול טובעני": יחס של 1:1:1:0.5 של שנון : אינטיליגנט : מטורף : Nice guy. לדלל בהרבה ציניות או הומור עצמי, לנער בשייקר ולהגיש קר.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

11/2006

טוב, עכשיו אני באמת צריך לזכות בפיס, או: תחשבו מה זה אומר


כשמאז שעברתי דירה אני מזמזם את השיר "עבריין" של הדג נחש. (שורות נבחרות: "הקושי הכלכלי שלי מכניס שוב לראשי שלי רצון להיות פלילי, שלילי" וגם "הכסף שחור, אין עליו מיסים, לא יסגור את המינוס אבל ימלא את הכיסים... ככה שנראה לי שלמכור סמים זה פשוט מאוד וגם הכי כדאי")

 

וגם תחשבו מה זה אומר שהפוסט הזה מתחיל במשפט כזה ומה הוא הולך להכיל. אני לא רוצה לראות אף תגובה בנוסח "מה אתה בוכה?" כי אני חושב שהבהרתי יפה מאוד שזו המטרה של הפוסט הזה. לפחות תגידו תודה שבאמת יש פה לפעמים גם פוסטים עם מטרה, או שתפסיקו לקרוא ברגע זה.

 


 

תוצאות חיפושי העבודה עד כה הבהירו לי יפה מאוד דבר אחד:

אני שונא את העיר הזאת. אפילו אם אני אעבוד באבטחה שוב, באותו תפקיד בדיוק שעבדתי קודם, אני אקבל 4 שקל לשעה פחות ממה שקיבלתי ברעננה. ואני כבר קיויתי שחודש חדשיים ואני אקנה לעצמי איזו פורשה 911 טורבו חדשה (מה? רק מליון וחצי שקל! השאיפות שלי מאוד הגיוניות!). בינתיים, אפילו זה לא קיים. אתמול קמתי מוקדם כמו שצריך, התלבשתי יפה והלכתי לבניין "מוטורולה", איפה שקיויתי להיפגש עם אחראי האבטחה ולהתחיל להזיז עניינים. כמו שחשבתי, המאבטח שם באמת יושב בפנים עם מזגן, והיה לי הרבה זמן לשקול את זה בזמן שחיכיתי לבן אדם קצת יותר משעה. כמובן שהוא לא ענה לטלפון או משהו כזה, באמת מוגזם ממני לצפות שהוא יעשה כזה דבר.

בלשכת התעסוקה גם נתנו לי אבטחה, אבל זה היה די צפוי. בדקתי את האפשרויות, רק כדי שאני אוכל ללכת שבוע הבא ולמצוא תירוץ למה לא לקחתי את העבודות האלה. הראשונה היא לא ממש אבטחה אפילו, סתם לעמוד בכניסה של איזו חנות ספורט. זה בדיוק מה שחסר לי. שלא תהיה אפילו חברה שתספק לי תנאים סוציאליים בסיסיים שכל עובד מקבל על פי חוק. השניה הייתה חברת "השמירה", ופה כבר באמת חשבתי שנפלתי, כי ללכת לחברת אבטחה גדולה ומוכרת ולא למצוא עבודה דורש כשרון מיוחד.

תמיד אמרתי שאני כשרוני. לא שאבטחת בתי חולים זה כליל השלמות, אבל הייתי מוכן גם לזה. אלא שהם דורשים לוחמים. אפילו לא טירונות קרבית, פשוט לוחמים, עם תעודת לוחם ותחת שעדיין כואב ממה שהם עשו בצבא. באמת, לשמור על כל מיני אנשים שעומדים גם ככה למות זה הרבה יותר חשוב מלשמור על ילדים בבתי ספר, אני מסכים לחלוטין.

גררררר.

הם הציעו לי משהו אחר, באותו שכר בערך (21 שקל לשעה. מחר אני בבנק לבדוק אופציות השקעה במניות), רק שזה עבודה של יומיים בשבוע, לילה (12 בלילה עד 7 בבוקר), וכאילו זה לא מספיק, גם "מדי פעם שבתות". לא שזה באמת מטריד אותי, עניין השבתות, אם אין לי חיים באמצע השבוע אפשר גם לוותר על סופי השבוע על הדרך, אבל יש בעיה עם עבודה שהיא לא משרה מלאה, כי מס הכנסה אוטומטית מוריד 50% מהשכר מכל עבודה שהיא לא עבודה ראשונה. (לא ש-21 שקל לשעה זה לא הון תועפות, כמובן. אם עושים מנוי לבלייזר זה מספיק לחודש אחד ועוד נשאר אפילו מספיק כסף לכדור 9 מ"מ אחד לתקוע בראש).

בדרך חזרה הביתה עוד הספקתי לעבור במשרד של איזה חברת כח אדם, ושהם יציעו לי עבודה במפעל. כן, זה בדיוק מה שחסר לי. כל היום על הרגליים בשביל שכר מינימום אם יש לי מזל, וכמובן תנאים סוציאליים של תרנגול כפרות קצת לפני השחיטה.

double גררררר.

יש גם דברים חיוביים. נניח, אני מעריך שעוד 60 שנה לכל היותר אני אמות. וזה אפילו בלי להחשיב אפשרות של דריסה, תאונה בבית (רוב התאונות הקטלניות קורות בבית!) וכמובן שאי אפשר לפסול אפשרות של פיגוע בעיר בה אני גר. רק היום עברתי פעמיים ליד אנדרטה לזכר כמה ילדות שנרצחו. הסיכויים לטובתי, אבל עם המזל שלי אפילו זה לא יקרה. או שאני אזכה בפיס ואז זה יקרה. כן, זה יהיה ממש משעשע, הא, מרפי? חתיכת אדיוט.

 


 

טוב, איבדתי את חוט המחשבה, למזלכם. ככה זה כשקוראים לי פעמיים באמצע הכתיבה ואחת הפעמים היא לארוחת צהריים שהייתה לא רעה בכלל וקצת שיפרה לי את מצב הרוח.

בתוכנית לעתיד: פוסט על החיובי והשלילי בלגור עם אבא שלי. צפו פגיעה, או יותר טוב, צפו בטלויזיה, המוח אמנם עובד פחות בזמן צפיה בטלויזיה מאשר בזמן שינה, אבל הוא עדיין עובד יותר מאשר כשאתם קוראים את הבלוג הזה, אלא אם כן אתם כמוני ומדמיינים שיטות עינויים מגוונות ומקוריות לאנשים שמתבכיינים בבלוג.

 

כן, כאילו ממש יש לי כוח לקרוא משוררים בריטים מתים כשאני גם ככה במצב רוח רע.

 

הדג נחש - עבריין

 

האם אני על סף משהו טוב או שאולי בפתח של כלום?
עובד חצי משרה עם שכר זעום
אלה בלי ספק הימים הנוראים
צודקים לחלוטין היהודים, הספרדים שמתחילים חודש קודם לבקש סליחה,
לחפש מחילה מסתור
עד שהזעם יעבור, יעבור.
הקושי הכלכלי שלי מכניס שוב לראשי שלי רצון להיות פלילי שלילי,
עבריין עם צווארון כחול לבן, מה יש, בסמים אני
כבר כמה חודשים לא משתמש,
אז לא יהיה לי שום פיתוי כשאני אעביר שקיות בין
הידיים, מפה ניקח מאה משם נגלח מאתיים.
הכסף שחור, אין עליו מסים, לא יסגור את המינוס
אבל ימלא את הכיסים,
את הכיסים הוא ימלא במזומנים, טאבין תקילין.
בשביל הטרנדים אני לא מספיק, בשביל הסטודנטים
זה קצת יותר מידי,
ככה שנראה לי שלמכור סמים זה פשוט מאוד וגם
הכי כדאי.
אלה כמו גם אלה מחפשים את הירוק,
קח אאונץ תביא הכסף, שחק אותה גבר תשתוק.
תיסע הביתה בזהירות, תיזהר לא למות,
אני אשב לי בסלון ואתעשר קלי קלות.
ואולי ככה סתם בשביל הכיף והמחאה
אלך פעם בשבוע ללשכה לחתום אבטלה.
כי אני-

עבריין צווארון כחול לבן
עבריין צווארון כחול לבן
חיים פעם אחת, מתים פעם אחת,
ובאמצע מקבלים הזדמנות, אבל רק אחת,
להישרד לא להיכחד, להישרד לא להיכחד...

אולי תחילת עידן חדש, דנדש. אולי המשך ישיר של
הסתם והקיים.
מתפרנס בדוחק, לא מסתכל לרוחק. לא.
לא משנה, שטויות, אם המצב יחמיר ויהפוך ממש
איום
אפשר כמו ברמדאן, לגזור על עצמי חודש של צום.
צודקים לחלוטין הערבים המוסלמים שמתפללים חזק
חמש פעמים ביום, חצי זין מאל אקצה יש פצצת אטום-
בום, בום, בום!
שאנן לאפנות אבל רענן לרעיונות, לביצוע של
פשעים קטנים, לא מזיקים
אפשר למשל ללכת לחלפן כספים, נגיד ברחוב
סלאח א דין
ולקנות עשר אלף ירוקים מזויפים במשהו סביב
עשרת אלפים שקלים אמיתיים
ואז כמו קינג להסתובב עם רבבה של דולרים,
מזמין את כל העולם לדרינקים וסיגרים.
בשביל הערסים אני לא מספיק, בשביל הצפונים זה
יותר מדי,
ככה שנראה לי שלמכור דולרים מזויפים זה חד
וחלק וגם הכי כדאי.
אלה כמו גם אלה מחפשים את הירוק,
אני נותן אחלה מחיר, תיתן ת'כסף תשתוק.
תיסע הביתה בזהירות, תיזהר לא למות,
אני אשב לי בסלון ואתעשר קלי קלות.
ואולי ככה סתם בשביל הכיף והמחאה
אלך פעם בשבוע ללשכה לחתום אבטלה.
כי אני-

עבריין צווארון כחול לבן
עבריין צווארון כחול לבן
חיים פעם אחת, מתים פעם אחת,
ובאמצע מקבלים הזדמנות, אבל רק אחת,
להישרד לא להיכחד, להישרד לא להיכחד...

יתכן סיכוי לשינוי, אבל אפשר שגם לא,
עובד כל כך קשה למרות המיתון או בגללו
אני כורע תחת העומס מרגיש כמו בעונש.
צודקים לחלוטין כל מיליוני הנוצרים שמפנים ת'לחי
השניה בלי קרב,
מתפללים לאדם שתלוי על הצלב.
אבל לא אחד כמוני יישב ויהיה אומלל,
אני נולדתי בארץ אני חצי קרימנל,
נולדתי בארץ חצי קרימנל,
נולדתי בארץ חצי קרימנל.
נולדתי בארץ

עבריין צווארון כחול לבן
עבריין צווארון כחול לבן
חיים פעם אחת, מתים פעם אחת,
ובאמצע מקבלים הזדמנות, אבל רק אחת,
להישרד לא להיכחד, להישרד לא להיכחד...

נכתב על ידי , 6/11/2006 15:10   בקטגוריות פסימי, שחרור קיטור  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-13/11/2006 16:47



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQuicksand אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Quicksand ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)