איך חול יכול להיות מהיר?

זה כל פעם מדהים אותי מחדש מה שיחות קצרות, ובתגובות בבלוגים to boot, עם ילדות חכמות יכולות לגרום לי להבין או לשנות.

תודה, ילדה.

אז יש לי מספר דברים לחלוק בנוגע לעבודה החדשה שלי אחרי הכל, מספר אנקדוטות, אם תרצו. מחר בצהריים אני אכיר פחות או יותר את כל הצוות שאיתי, ואם מסומנים אצלי בטבלה בפנקס לפי רמות של "כמה נחמד ליות איתם במשמרת בוקר", לפי מספר קטגוריות:

מוכנים לתת לי לעשות את כל הסיורים: סולומון, ריקי, דוד.

עושים את רוב העבודה בעצמם (עד לרמה שאני מתחיל להרגיש רע, כי בכל זאת, אני אמור לעבוד לפחות חלק מהזמן): סולומון, ריקי, דוד

לא אוכלים ארוחת צהריים: יוסי, אלי, ריקי, דוד.

שרוטים בצורה רצינית (בניגוד ל"שרוטים בצורה בינונית"): יוסי, ריקי, דוד.

החסרים כאן הם יורי, שאיתו מעולם לא הייתי במשמרת בוקר, ומיכאל, אלי, וברק, שאיתם מעולם לא הייתי במשמרת, נקודה. את אלי אני עוד אפגוש מחר בבוקר, אבל ממידע שקיבלתי המצב לא עומד להיות מזהיר.

קל לראות שריקי ודוד הם מאוד חיוביים מבחינתי. ריקי בקושי עובדת בקרים, דוד הועבר לאחרונה ויהיה רק מדי פעם באותו מקום כמוני. נו, שוין. די התרגלתי ליוסי, שהוא איתי רוב הפעמים, וסולומון בעצמו גם לא רע בכלל.

שבוע הבא אני לא בבוקר בשום יום, ככה שכנראה שאני אזכה לזווג כמה אנשים נוספים. ובאותה נימה, אם יש לכם קו בזק, לילות פנויים וחשק לדבר איתי, צרו קשר ואני אמסור לכם את הטלפון בשער.

באבטחת בתי חולים יש כמה דברים שאתה רואה בשלב זה או אחר, אחד מהם הוא רכב חברא קדישא, שכבר היה לי את העונג המפוקפק לראות כמה וכמה פעמים, עד לרמה שפיתחתי אדישות משהו לעובדה שמישהו מת בזמן האחרון, שלא לומר הספקתי לתהות מה ראשי התיבות "גחש"א" שבאות אחרי הכתובת "חברא קדישא" על הרכב. יוסי הבטיח לי שזה כנראה לא "גופות חשובות אצלנו", כמו שחשדתי בהתחלה, ולכן כרגע אני מהמר על "גברים חרדים שחורים אמיתיים." שווה בדיקה.

נ.ב - לאנשים שעוברים ליד השער בדרכם החוצה ותוך כדי בכי מבקשים שאני אזמין להם מונית, עדיין לא פיתחתי אדישות, ולמי שלא עבר את החוויה של לעמוד ליד אדם זר שכרגע איבד קרוב משפחה ועומד לידך וממלמל "הוא הלך, זהו" בתקווה שתגיד משהו, אתם חופשיים להרגיש ברי מזל. לי אישית אף פעם אין מושג מה אני אמור להגיד.

דברים שחזרו אלי מהתקופה ההיא בה עבדתי באבטחת מוסדות חינוך:

1) זה ממש מעצבן כשקוראים לי "שומר". "שומר" הוא רוסי (לא שיש לי משהו נגד רוסים. כמה מהחברים הכי טובים שלי הם רוסים!) בגיל העמידה (לא שיש לי משהו נגד אנשים בגיל העמידה! כמה מהחברים הטובים שלי הם בגיל העמידה!) שבקושי מבין עברית אם בכלל (לא שיש לי משהו נגד אנשים שבקושי מבינים עברית אם בכלל! כמה מהחברים הכי טובים שלי בקושי מבינים עברית אם בכלל!) בפתח של סופרמרקט עם מגנומטר במקרה הרע (לא שיש לי משהו נגד מגנומטרים! כמה מ- רגע... טוב, אז לא) או נשק שהוא השקיע שעתיים שלמות בלהוציא לו רשיון במקרה הטוב.

אני עברתי קורס של חמישה ימים בתנאי פנימיה, יריתי 400 כדור בכל מיני מצבים שונים (ורק אח"כ עברתי מטווח נוסף בנשק שכרגע יש לי) ועברתי מספר שעות לא מבוטל של אימוני קרב מגע, שאמנם מספקים ידע בסיסי בלבד אבל גם זה משהו, בתחילת הרענון אני אעבור מבחני כושר או שלא אכנס לרענון בכלל. לכן, הכבוד הבסיסי שאני חושב שמגיע לי הוא שיקראו לי "מאבטח".

2) כשאתה מאבטח, אתה עובד בשביל כולם, או לפחות ככה הם חושבים ואף אחד לא טורח להעמיד אותם על טעותם. כשאתה מבצע את התפקיד שלך, זה בסדר גמור כל עוד אתה לא דורש מהם לעשות מאמצים כבירים כמו להגיד לך לאן פניהם מועדות, או, רחמנא ליצלן, לחנות טת הרכב מחוץ לשטח בית החולים בגלל שאין להם אישור להיכנס. זה ידוע שחלק מהתפקיד שלך בתור מאבטח זה לעשות לאנשים "דווקא", וזאת הסיבה היחידה שאתה מתעקש שהם לא יכנסו כשנגמרות שעות הביקור, לא יחנו את הרכבים שלהם על אדום-לבן ועוד מליון ואחד דברים שאנשים בארץ הזו עושים כבדרך אגב. זה ידוע שאתה חייב להיות אדם שממש נהנה מלעשות לאנשים דווקא ולהקשות עליהם בלי שום סיבה שבעולם.

3) יש כמובן את הצד השני, אנשים שעוברים בשער ובלי סיבה מיוחדת או סתם כי יש להם ספייר משאירים לנו אוכל (למרות השלט של "Don't feed the security guards!"). הספקתי לאכול כמות ספק-חוקית של סופגניות, ופלים וכל מיני דברים אחרים פשוט בגלל שאנשים עברו בשער והשאירו לנו כמה (או חבילה שלמה, לעיתים). אנשים שיודעים לכבד שמכות ומכירים בעובדה שיש לך רק קצת, אנשים שלא מרגישים שהם בהכרח יותר טובים ממך רק כי אתה יותר צעיר מהם או עם עבודה פחות טובה.

And now for something completely different:

אתמול נהרגו מירי כוחות צה"ל וימ"מ שני חמושים מהג'יהאד האיסלאמי, ילידי '83, שניהם "מבוקשים בכירים", מה שגורם לי לחשוב שאולי בחרתי עבודה לא ממש מוצלחת, אם לפני שנתיים כבר הייתי יכול להיות "בכיר בג'יהאד האיסלאמי".

סתם חומר למחשבה (להגנתי אני אומר שהמשמרות שלי הן באורך 8 שעות במקרה הטוב, ולפחות את חלקן אני מבלה לבד לחלוטין).

ברגע שיהיה לי מספיק כסף ואני אחליט איפה אני מתכוון להמשיך ללמוד באופן סופי, אני עף מהמקום הזה. ואני רק מקווה שאבא שלי לא יגרום לי להתמוטטות עצבים קודם. כי זה אפשרי, ותהיו בטוחים שכשאני אומר את זה, אני רציני לגמרי.

Will you look at that, חזרתי לטחון נושאים שלא מעניינים אף אחד חוץ ממני. אולי יותר מאוחר היום עדכון חדר כושר. אם לא, אז רק שבוע הבא, כי הסופ"ש הזה אני מזכיר לעצמי שיש לי חיים.