לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך חול יכול להיות מהיר?


קוקטייל "חול טובעני": יחס של 1:1:1:0.5 של שנון : אינטיליגנט : מטורף : Nice guy. לדלל בהרבה ציניות או הומור עצמי, לנער בשייקר ולהגיש קר.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

1/2007

זמן מנוצל כהלכה, וגם: הרדיו שלי ואני (על משקל יהודה פוליקר, למביני עניין)


אז כן, משמרות לילה הן דבר לא רע כשלעצמו, אמנם הקב"ט כבר בשיחה הראשונה דאג לומר לי שהוא רוצה אותי לתגבר את משמרות הבוקר (בשל העובדה שמתוך תשעה מאבטחים, שמונה הזמנו, היו שישה סטודנטים), אבל כנראה שרצונותיו מתנגשים קלות עם אלו של האחמ"ש, בגלל שכבר שבועיים אני מבלה במשמרות לילה. בניגוד לבוקר, משמרות הלילה מתאפיינות בשני דברים:

1) סיורים כל שעה עגולה.

2) חוסר עבודת אבטחה גורף.

 

שני דברים אלו גוררים מעצם היותם כמה דברים, שגורמים לשרשרת האירועים הבאה: מי שאיתי במשמרת עושה ארבעה סיורים של לפחות 20 דקות כ"א > אני נשאר לבד > אני שם את המוזיקה שלי > אני מקבל השראה > אני כותב.

 

כך שיש לי כבר עמוד וחצי של תחילת סיפור שכתוב בראשי פרקים אצלי בראש כבר כמה חודשים טובים, בשם Monster. בנוסף, יש לי מספר נקודות שוות אזכור, ועיקרן תחילה:

 


 

1) מה זה אומר כשאני מתחיל לזמזם את השיר הראשון שאני מקבל בפנדורה עוד לפני שהנגן מסיים לעלות?! (Memories של Within Temptation, אם תהיתם. מומלץ בחום גם לאלו שלוקים בחוסר אהבה למטאל).

2) אני שונא את אמאזון. בעצם, לא, אני אוהב את אמאזון, אבל שונא את העובדה שהם לא שולחים לארץ שום דבר חוץ מדיסקים וספרים. והמבין יבין. (שזה אומר, אף אחד חוץ מיורי, ריקי, ג'ולי המסאז'יסטית שלי ואליאנורה.)

3) אין כמו מוסקה בארבע בבוקר. באמת, אין. תנסו ותיוכחו. (או יותר טוב, אם אתם ערים בשעה כזו, תתקשרו כבר, באמא שלכם). אפילו יורי היה מרוצה (הפעם הראשונה שהוא טעם את זה). ולחשוב שאשתו של אבא שלי מכינה את זה בלי לטעום (היא מתעבת חצילים, רק הריח גורם לה לבחילה).

4) ואם ביורי עסקינן, הוא מתגבש להיות בשותך הכי טוב למשמרות יותר ויותר. תגלית במשמרת האחרונה: הוא שומע Aria, מין להקת מטאל סימפוני רוסית שיצא לי לשמוע מעט בעבר וחיבבתי. לא רק זה, אלא הוא מעריץ את מטאליקה (הישנה והטובה) וכשהוא היה תינוק, הוא היה נרדם לצלילי פינק פלויד. זה בא כתוספת להיותו אחלה בחור, שחקן Magic מתלמד, ובן אדם שלא אכפת לו בכלל לעבוד (כשיש עבודה). נותר רק לקוות לעוד משמרות איתו בעתיד.

5) חוק קויקסנד #1 - בכל מקום ציבורי שבו יש מספר חדרי שירותים, לא יהיה אפילו אחד שיענה על כל קריטריוני האיכות (1. ברז אוטומטי 2. מתקן תקין לסבון 3. מתקן תקין לנייר טואלט 4. דלת שננעלת כמו שצריך 5. מתקן אוטומטי ליבוש ידיים.

החוק התגבש בטכניון (שימו אותי בשירותים בכל בניין בטכניון, ואני אגיד לכם באיזה בניין מדובר, ובאיזו קומה), ואושש במספר מקומות מאז, ביניהם העבודה החדשה שלי.

6) אם מלח שולחן הוא נתרן כלורי (והוא כן, trust me on that one), עולה השאלה מה זה בדיוק מלח שולחן "דל נתרן".

7) יש שיר שאני אשמח אם מישהו יאיר לי על מי שמבצעת אותו, הוא הולך משהו ככה: "שמעון השכן נפטר לפני שלושה ימים, ממש בפתח של הבית חולים, אפילו שמו שלט על הדלת..." ועוד המשך שאני אישית שמח שאני לא זוכר. היא בטוחה שזו פארודיה על קרן פלס, והאמת, הלוואי שזו הייתה, אבל הבנתי שהשיר אכן הולך ככה. אפילו אם נתעלם לרגע מהליריקה האדיוטית להחריד, אני מוצא את עצמי מתקשה להאשים תיכוניסטים בימינו שאומרים "הבית חולים" במקום "בית החולים", ותוהה כמה עוד טעויות נובעות מדברים כאלו.

 

ואם כבר הגעתי לרדיו, את החלק הבא, שכולל שחרור קיטור ברמה די נכבדה, אני חש צורך להפריד:

 


 

(הקטע הבא נכתב לפני שהוד מעלתה הביאה לי דיסקמן MP3, ולכן הוא לא לחלוטין עדכני, אבל לעדכן אותו יגרור יותר מדי זמן ועבודה שאחד מהם אין לי, ולשני אין לי כוח.)

 

אני שומע רדיו ברוב המשמרות. הדיסקמן MP3 שלי נשאר בג'ינה כשהיא נלקחה ממני (אבא שלי לא טרח להודיע לי כשהוא לקח אותה להימכר) ולכן אני כבול לתכניות השידור ב"רדיוס 100FM" במקרה הטוב, או "99Esc" במקרה הרע. חודש של עבודה בהחלט דאג להזכיר לי באופן חד, חלק וכואב למה הפסקתי לראות Mtv:

המוסיקה בימינו מסריחה. בעצם, הרשו לי לנסח מחדש: מה שקרוי בימינו מוסיקה הוא מסריח.

למען ההגינות אני חייב לציין שלא הכל. פה ושם יש כמה דברים שאני נהנה לשמוע. היה נחמד אם הם היו יותר תכופים מפעם בשלוש-ארבע משמרות. שוב, לא מדובר בדברים ברמה של הורדה מהאינטרנט, אבל אכן מעטים הדברים המאותגרים-דיסטורשנית שעוברים את הקיצוץ הכניסה לרשימה שלי.

עם זה עוד הייתי מתמודד. בלי עין הרע, יש תכניות ("מנהרת הזמן" ו"טיסת לילה" ברדיוס) שמשמיעות שירים ישנים (וטובים) משנות השמונים והתשעים המוקדמות, אבל יש בעיה אחרת, שמתעוררת בעיקר במשמרות בוקר, והיא השירים שמסמפלים שירים ישנים ואיכותיים ורצחים אותם באכזריות. אני אפילו לא אדבר על Everybody Dance Now (של Snap,למי שזוכר שהייתה קיימת להקה כזו) כי בסדר, דאנס כבר לא הולך חזק בימינו ולהוסיף כושי שצועק כל מיני שטויות כנראה משפר את איכות השיר לדעת כמה אנשים (נגיד, ריקי). מה שמטריד הרבה יותר, הוא הטבח שהתבצע ב-Another Brick in the Wall Pt. 2.

הרשו לי לפנות בקריאה נרגשת את פינק פלויד. במשך שנים לא נתתם אישור רשמי לאף אחד לחדש את השירים שלכם, ובצדק, אני חייב להוסיף. מה השתנה עכשיו פתאום? ואם כבר לחדש, למה למישהו שיהפוך את השיר הזה להאוס, דבר שאני בטוח שמעביר חלחלה בעוד כמה אנשים ולא רק בי?

גם ה-Scorpions חודשו בצורה טמאה, על ידי זמרת שאם הבנתי נכון היא ישראלית, שהגדילה לעשות ולא רק הוסיפה לשיר קצב האוסי לא משתנה (רחמנא ליצלן, שתשנו קצב מדי פעם בשירים), אלא אפילו השאירה את סולו הגיטרה שפותח את השיר וכך גרמה לי לטעות ולחשוב שזה אכן המקור, רק בשינוי סולן, ולהגביר את הרדיו. ככה חולל שיר שצרבתי בדיסק לאהבה הראשונה שלי. (Still Loving You).

אין לי שום בעיה עם חידושים באופן כללי, הקורס חידשו את Everybody Hurts של REM בצורה לא רעה בכלל, אפילו את החידוש של רובי ויליאמס ל-Freedom של ג'ורג' מייקל אני נהנה לשמוע, גם אם לא כמו המקור. הפיכה של שירים להאוס היא הדבר המפריע, ואם רק הייתי יכול להתחמק מזה, תהיו בטוחים - לא הייתי כותב על זה.

 

נ.ב. - קולדפליי מספקים נקודות אור ספורות בהררי זבל מודרני.

 


 

החלפתי אימון בחדר כושר, הוא עכשיו מחולק לשני חלקים (גב, יד אחורית, רגליים באחד וחזה, כתפיים ויד קדמית בשני) וברגע שאנ רק אגלה את המשקלים המדויקים שהגעתי אליהם גם הם יגיעו לבלוג. תתמודדו.

 


 

קבלו פסקת teaser מ-Monster:

 

 They finally got to the cluster of men standing around what appeared to be a pile of leaves, about a foot high and wide and five feet long. The clearing it was placed in the middle of was packed almost completely with Policemen and SWAT team alike. James never slowed, and a path simply opened for him among the men. He realized he was leaving the police captain behind in mid-sentence, but it wasn't as if he was really listening to him to begin with. He squatted beside the pile, the Desert Eagle on his thigh making the action a little uncmfortable, but the special agent posture had to be Maintained. Some of the leaves were removed or brushed aside to reveal the face of a pale teenager, set at eternal peace

 

 

נכתב על ידי , 12/1/2007 08:21   בקטגוריות מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף, סתם פוסטים, עדכונים, או במילים אחרות: No news is good news, שחרור קיטור  
67 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-8/2/2007 20:28



הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQuicksand אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Quicksand ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)