החלק הראשון. אני לא נוהג לפרסם פוסטים בכזו תדירות ועל אחת כמה וכמה כשבקושי יש תגובות בפוסטים האחרונים, אבל הבטחתי ולכן אקיים (למי שזה נשמע מוכר, יכול להיות ש"מקבילית המוחות" אומרת לכם משהו).
על ציפורים מתאבדות:
יום רביעי, משמרת בוקר. אני יושב לי להנאתי בתוך הבודקה, עסוק בענייני (מיינתי הודעות בפלאפון, או ליתר דיוק חיפשתי מאילו אני מוכן להיפרד ולמחוק לעולמי עולמים, משימה משימתית שיש בה הרבה מין המשימתיות {ותודה לגשש} ונעשית קשה יותר ויותר מיום ליום). פתאום פוגעת אבן בינונית בחלון בכוח, אבל למרבה הפלא קופצת ממנו במקום לשבור אותו, ונופלת לרצפה. יצאתי לבחון מה קרה וגיליתי שהאבן היא בעצם שתי ציפורים קטנות, שמסיבה לא ברורה החליטו ללכת מכות עם החלון ומן הסתם הפסידו, למרות שהן היו שתיים והחלון רק אחד. שתיהן נראו חיות בקושי, אחת מתעוותת קלות והשנייה לא זזה בכלל, אבל אחד מעובדי המלבן שלח את אמיר (הקרוי "השבדי", בגלל המוצא האתיופי שלו, וכן, זה נראה לי הגיוני לחלוטין) להביא מים ופחות או יותר השקה אותן בכוח. הן היו המומות מדי בשביל לזוז (למי שתהה מה קורה לציפור אם היא מקבלת זעזוע מוח), אבל אחרי כמה דקות אחת כבר פרשה כנפיים ועפה והשנייה עפה בעקבותיה בחיפוש אחרי חלונות פחות עמידים.
This goes for show שלא רק בטכניון יש לי חוויות הזויות.
על רוסיפיליה:
מאז ומתמיד הסתדרתי טוב עם רוסים איכותיים, ויש מספיק כאלה. אחותי נהגה לומר שזו פשוט המנטאליות האירופאית, ואני נהגתי לומר לה שהיא מדברת שטויות בלי קשר למה שהיא אמרה, אבל נגמלתי מזה ועכשיו אני קודם מקשיב ורק אז אומר לה שהיא מדברת שטויות. בכל מקרה, השורה התחתונה היא שבכל מקום בו אני נמצא יש סביבי כמה מיוצאי ברה"מ לשעבר איתם אני מסתדר לתפארת מזרח אירופה. כבר ציינתי את יורי, שהיה בהחלט השותף המועדף שלי למשמרות בעבודה (ובינתיים עזב למקום טוב הרבה יותר מכל הבחינות והשכר בראשן), אבל הוא רק הדוגמה האחרונה. אני מעריך בהערכה גסה שחצי מכם שקוראים את שורות אלה הם מהמוצא דלעיל, וכמובן יש צורך לציין ששתי החברות האחרונות שלי, הקודמת והנוכחית חולקות את המוצא הזה.
אי לכך ובהתאם לזאת התחלתי (שוב) ללמוד רוסית. הפעם האחרונה הסתיימה באישוש היותי קורבן מועדף של הרפיה, אפילו בזמן הצבא שהיה חופשי ברובו, אבל עכשיו החלטתי לחזור ולהילחם בנטייתי הטבעית לא לעשות שום דבר שאני חייב לעשות ולרוב גם לא דברים שאני כן חייב וללמוד שוב. את רשימת האותיות כבר השגתי מיורי, ועכשיו בעזרת מספר סטודנטים מהטכניון (הידוע בכינויו "פארק היורי") ובמיוחד אחת ספציפית, אני אנסה שוב, בתקווה לצמצם את רשימת השפות שאני רוצה ללמוד לפחות בצורה בסיסית באחת.
חלק שני יבוא כשיהיה לי יותר זמן. לידיעתכם, השבוע אני יותר בעבודה מאשר בבית, וזה כולל זמן שינה. 12-12 ו-8-8 זה לא מוי כיף, אבל זה כן מוצ'ו דינרו.