איך חול יכול להיות מהיר?

שאלות בקשר לחלק השני של הכותרת להפנות אליה. היא אמרה לי, ואני לא נוטה לסרב לבקשות של בני אצולה, ובמיוחד לא לכאלה שמספקים לי... דברים מסוימים.

הזמן הגיע. כבר זמן מה אני ממתין, אבל אני מרגיש שאני חייב להודות על האמת, ואם לא עכשיו אימתי. במשך תקופה ארוכה חשבתי שאתחמק מהנושא, וגם אחרי שהיה ברור למדי שנכשלתי התכחשתי והדחקתי, אבל במצבי הנוכחי ואחרי אירועי השבועות האחרונים, אני חייב להתוודות, ולו כדי להקל ממשקל האבן שהעיקה על ליבי כבר זמן רב הרבה יותר מדי. אני חייב לומר את זה.

אני שומע גלגל"צ.

ולא רק זאת, אלא יש בי מן החוצפה לומר שזו תחנה לא רעה בכלל, ברוב שעות היום.

סקילות מתונות יתקבלו בהבנה. לא מתונות יוגבו באש חיה.

אני לא מבין מאיפה מביאים את מזכ"לי האו"ם האלה. זה כאילו בטופס הקבלה יש דרישה לשם טיפשי, וככל שיותר טיפשי יותר טוב. אחרת פשוט אין לי הסבר איך החליפו מזכ"ל או"ם אחד בשם "קפה נזירה" באחד אחר בשם "לחמניה מפתח ירח".

ואחרי זה מתפלאים שאיראן לא מתייחסת לאו"ם ברצינות.

הדבר החיובי היחיד שאני יכול למצוא בסופי שבוע "חופשיים", כלומר girlfriendless, היא האפשרות להרויח קצת יותר כסף מבחודש בו כל העבודה שלי בסופי השבוע מוגבלת למשמרת בוקר בשישי ולילה בשבת, שאף אחת מהן לא נחשבת כשעות שבת. חיובי, אמנם, אבל לא מפצה. מה הנקודה שלי? בזמן שכתבתי פעם ביום שישי שאני מוכן לעשות כל משמרת, בוקר\צהריים\לילה או בקיצור ב\צ\ל, עלתה בי המחשבה מה אם ביום חמישי הייתי מסמן שאין סיכוי לעבוד, ובצורה מתחכמת הייתי את זה לראשי תיבות אס"ל. ככה היה יוצא לי באותו שבוע "יום אסל יום בצל".

ס-ט-ג-ד-י-ש.

אוי, אני שנון. אוי, אני מצחיק.

אני מוכן להזמין עכשיו. שימו לי "פא" והרבה הרבה "תט".

כאילו זה לא מספיק, התחלתי לקרוא לדפים שעליהם אני כותב את הפוסטים post-its.

אכן תמונות קשות.

החברה המושלמת, המשך:

 * מישהי חכמה מספיק לאתגר אותך וטיפשה מספיק כדי לא להבין שמגיע לה הרבה יותר טוב ממך.

 * ואחת שתישאר איתך גם אחרי שאתה קורא לה "טיפשה".

יש לי קטעים בעבודה לפעמים, אני חייב להודות. מעבר לעובדה שכבר כמעט כל מאבטח בצוות הספיק לקרוא לי "לא שפוי" בגלל כמות האוכל שאני מביא למשמרות הלילה (מה לעשות שאני מתעורר בצהריים ולעיתים מספיק לאכול רק ארוחה אחת בבית לפני המשמרת, אז לפעמים אני אוכל חבילת וופלים של 200 גר' ועוד חצי חבילה של פתי-בר שבמקרה הייתה במקום. אה, וארבעה שיפודים. ופיתה עם שוקולד. ופירה. וסלט תפו"א. לפעמים קצת קציצות. נו, מכינים אוכל טוב אצלי בבית), הצטרף בחור חדש בשם אלכס, שלקח לי זמן להתרגל אליו (הבחור היה בסיירת מג"ב, ואם הייתי צריך לשפוט לפי ההתנהגות, הייתי אומר שהוא השתחרר לפני חודשיים, ולא 8 שנים בערך. הוא כבר הספיק על היום הראשון לדווח לי על פירצה בגדר, שאני בספק שנמיה יכולה לעבור דרכה, וגם חתול בוגר יתקשה אם מאכילים אותו כמו שצריך) אבל בסך הכל הוא בסדר. ומעשה שהיה כך היה:

אבי, מפקח הלילה שעושה ביקורות, עבר אצלנו ואמר משהו בנוסח "היא בהריון, אתם צריכים לדאוג לה" כשחתולת הבית שלנו עברה לידו והתחילה ליילל.

אלכס, בלי לחשוב אפילו, ישר ענה לו "שמי שהכניס אותה להריון ידאג לה."

תסמכו עלי, אין הרבה דברים יותר מצחיקים מזה בסביבות שלוש לפנות בוקר, אחרי כבר 5 שעות של משמרת.

ויוסי לעולם לא מאכזב. כשהוא כבר עמד לצאת לסיור התחיל איזשהו שיר של נינט (נראה לי שקוראים לו "כשאתה כאן", רק בגלל שצמד המילים הזה מופיע בפזמון, למרות שלדעתי הרבה יותר מתאים לו "אני מקיאה", מילים שגם מופיעות בשיר, שלפחות תזדהה קצת עם מי ששומע אותו) הוא הצליח לחקות קול פקצתי בצורה מושלמת וצווח "יו, זה שיר השנה, לא?" ומיד הוסיף, בקולו הרגיל, ומעוצבן קלות, "מטומטמת." לקח לי שניה להתעשת מההלם (בחור בגובה בערך 7 מ' צווח כמו ילדה בת 13) ואז צחקתי בערך עד שהוא חזר מהסיור (דבר שלוקח פחות או יותר 25 דקות).

עוד דבר שאני מתחבט בו זמן רב הוא עניין אבריל לאבין. חשבתי רבות וארוכות, בסך הכל למרות היותה ילדה קטנה אהבתי חלק לא קטן מהשירים שלה, והתחבטתי בשאלה האם זה מספיק לומר שאני אוהב אותה או שאני פשוט חושב שהיא ילדה מטומטמת. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לאבריל לאבין על שהוציאה את השיר "Girlfriend" ובכך שמה קץ להתלבטותי.

היא אכן ילדה מטומטמת, ועכשיו רק נשארה התחבטות השאלה "מה לעזאזל אהבתי בשירים שלה מתכתחילה?"

רות סוף.