- או משהו כזה.
בשעה רעה ולא מוצלחת בעליל עוטרו השיניים שלי במין עירוב של פלסטיק ומתכת שאמנם לא עושה להן חסד, אבל מצד שני הרבה יותר גרועות הן בכל מקרה לא היו יכולות להיות. אז זה לסת עליונה, התחתונה תצטרף אליה עוד כמה חודשים, כנראה. ומעכשיו יש חתול אחד שלא יוכל להשתמש בניבים שלו לכמה שנים מפחד שאותה קונסטרוקציה של פלסטיק ומתכת תיפול.
וואו, כמה זמן לוקח לי לכתוב "שמו לי גשר".
הסרט Stardust, לעניות דעתי, היה בעיקר נחמד בגלל שלא קראתי את הספר קודם ולא היה לי למה להשוות אותו. אפילו לא היה לי מושג על מה הסרט בכלל, העובדה שהוא מבוסס על ספר של ניל גיימן הייתה מספיקה. הסרט אפילו לא הוסיף לי ספר לרשימת ה"ספרים שאני צריך להשיג", כי רציתי לקרוא אותו עוד הרבה קודם.
ניל גיימן, נו. <סגידה>
אם מישהו מכם מחזיק בספר בעברית, תחסכו ממני. אם באנגלית, לעומת זאת, צרו קשר ונראה איזו ארץ רנדומלית אני אוכל להציע לכם תמורת השאלה שלו (או כל ספר אחר של ניל גיימן, for that matter). אני גם לא שולל טובות הנאה מכל סוג שהן על הסף. ולמי שמכיר אותי כבר, יום ההולדת שלי בסוף מרץ, כן?
זה היה פוסט אחד שכלל יותר מ-250 תווים במקרה כי ב-24 השעות האחרונות עברו עלי שני הדברים המרכזיים הנ"ל. אל תדאגו, אני אחזור למתכונת הרגילה והיום-יומית שלי החל ממחר, שהוא היום האחרון שלי במשרד הפנים ברמת גן (אמר קוויקי בתקווה). ובקרוב אני בכלל מתחיל ללמוד וזמן קצר אח"כ הולך למילואים, אז אני בספק רציני שיהיה לי מחסור באנקדוטות משעשעות. אם כבר, הבעיה היחידה תהיה לצמק אותן לכל כך מעט תווים.