איך חול יכול להיות מהיר?

לפתיחה אני חייב לציין שלקחי יום ההולדת ה-25 שלי הופקו והשינויים הוחלו בצורה אלגנטית ויעילה. לדוגמה:

* מונה גזבר, כלומר כסף נאסף מכל הנוכחים פרט לחברה שלי, כי היא גם ככה הגיעה מוקדם כדי לעזור בארגון ורציתי שתישאר לי חברה גם אחרי יום ההולדת חוץ מזה.

* אמנם המקום היה תחת כיפת השמיים, אבל היה מגודר ברמה כזו או אחרת, כדי שאנשים לא יצליחו להיעלם לי כמו בפעם הקודמת, כי הפעם גם לא הייתי מספיק שיכור כדי לפספס את זה.

* אם כבר מציינים שכרות, אני חייב לציין שלזכור את כל הערב זה טוב בהרבה מאשר לשכוח חלקים נרחבים ממנו בגלל ערבוב של יותר מדי סוגי אלכוהול, גם אם לא בכמות מטרידה במיוחד.

ולענייננו:

אחרי שנתיים של רגיעה, הוזמנו אנשים רבים לחגיגות יום ההולדת שלי, בטווח זמן שאם הם באמת היו רוצים, לא הייתה להם שום בעיה להגיע, לפחות אם הם גרים בין אשדוד לכרמיאל, כי זה היה טווח ההגעה. השאיפה הייתה כמובן עשרים ושבעה אורחים, אבל היא ירדה מהר מאוד למעל שבעה-עשר (כדי לעבור את הפעם הקודמת), ואפילו את המספר הזה לא עברתי. לא באמת אכפת לי, חוץ מזה ש"אני לא אכיר שם אף אחד" זה לא תירוץ מקובל לדעתי, אבל לזה נגיע בהמשך.

לפחות בניגוד לפעם הקודמת, לא הגיע אף אחד שממש לא הכרתי קודם.

אותו המקום שהיה תחת כיפת השמיים הייתה הגינה של אבא שלי, שאני יכול בכנות לומר שאני לא חושב שיש מקום יותר יפה ומושקע ממנה בסביבה, ולא, חדרה זה לא חכמה, אבל מי שהגיע מוזמן לתקן אותי אם הוא חושב שיש בסביבה מקום יותר טוב לעשות בו אירוע מוגבל במספר האנשים. כמובן שכדי להשתמש בגינה, הייתי צריך להגניב את הרעיון לאבא שלי בשיחה כלשהי, ולאבא שלי יש נטיה להשתלט על דברים, מה שבסופו של דבר התגלה כיעיל ביותר. יש לו גם נטיה להגזים בפראות, מה שקצת הפריע לי, עד שאמרתי לעצמי שאם הוא רוצה לבזבז כזו כמות של כסף, אני לא אריב איתו כדי למנוע ממנו את זה. זה בסופו של דבר הרים את רף המחיר להרבה מעל המצופה, אבל שיהיה. הגענו לרף שלי עוד לפני האלכוהול, מה שגרם לי מאוד להעריך את ג'וני שהביא ארגז בירה בפעם הקודמת.

נ.ב. - גם הפעם נשאר לי בקבוק אבסולוט ספייר, אבל זה פשוט בגלל שכל מיני בחורות הורידו את הממוצע, ואפילו נדב וישי מהלימודים שבאו ככל הנראה עם מטרה מאוד דומה למטרה שאני באתי איתה ליום ההולדת ה-25 לא הצליחו להדביק את הפער.

עוד דבר שאבא שלי קבע בנחרצות הוא שהוא יהיה אחראי על הגריל, מה שהשאיר את טיטוס מחוסר עבודה וחופשי להסתובב ולצלם תמונות מפלילות למדי אפילו לפני שהיא והחבר שהכרתי לה הגיעו והתחילו להרים מופעי Voyeurism בכל מקום בגינה חוץ על גג הפרגולה.

בסופו של דבר ההשקעה הייתה כפולה, אבל בסופו של דבר ארגון הכסף, שאני חייב לציין לטובה שלא הייתי חייב לגעת בשקל אחד ממנו, גרם להפסד עוד להיות קטן מהפעם הקודמת.

נעבור לנקודות חשובות לציון:

* לא היה אף אחד שהרגיש לא קשור ועזב מוקדם כמו בפעם הקודמת.

* גם שמי שנהג שתה לפחות מעט, אני גאה בזה שהצלחתי לשכנע את צ'רנובוג לשתות קצת, למרות שהוא שרוט מספיק בשביל שלא יהיה הפרש גדול בינו כשהוא פיכח לשתוי. נדב לקח את הקטע טיפה יותר מדי רחוק, והכרחתי אותו לשתות איזה חצי בקבוק מים של ליטר וחצי לפני שהוא הלך, כי העבודה שחבר שלי תפס טרמפ עם חבר אחר בגלל שהוא נמצא בשנה וחצי שלילה לא ממש הרתיעה אותו או את ישי.

* המסורת של לחטוף סטירות מבחורות המשיכה כסדרה.

* גם המסורת של להפיל את צ'ר על הקרקע, חוץ מזה שהפעם היה לה את בעלה שיתנקם בשבילה (מאוד הוגן, הוא שוקל רק בערך פי 2 ממני), ועכשיו אני צריך למצוא מקום שמוכר קולר חשמלי מספיק רחב כדי להביא לו, שלפחות יהיה לו תירוץ למה הוא מציית לה כמו כלבלב פרוותי.

* ומסורת נוספת: הוכחה לאנשים שאני לא באמת שיכור, גם כשהם מנסים להפיל אותי בדרך לנשים יפות בצד השני של הקו הישר.

* החברה הביאה מצלמה ברמה, כך שגם אם הייתי זוכר להביא את שלי בפעם הקודמת, היא הייתה מיותרת לחלוטין, וככה גם לא היינו תלויים בתמונות של טיטוס.

* ועוגת בירה, שזה בכלל עשה אותה ראויה להערצה אפילו יותר מבדרך כלל.

* אליאנורה שוב הביאה לי ברכה מחורזת (לחן: עממי), ידעתי ששווה לי לגרום לה רגשות אשם על זה שהיא לא הרגישה טוב וחשבה בחוצפתה לבטל בגלל זה.

* עירבתי חברים מכל מיני צדדים בחיים שלי, ואני תמיד אוהב לראות איך אנשים שלא מכירים אחד את השני בכלל והקשר היחיד הוא אני מסתדרים מעולה.

לפעם הבאה:

אמנם אבא שלי דאג לפני האירוע להודיע לי ש"לא יצפו לכזה דבר גם שנה הבאה", אבל אחרי כן הוא כבר הגניב לתוך שיחה משהו בסגנון "טוב, הם עשו מספיק חיים על לשנה הבאה". כך שנכון לעכשיו, לפחות, יש לי כמה אנשים (ושוב, כשאני אומר אנשים, אני מתכוון לבחורות) שצריך לדאוג להביא לפעם הבאה (מי שאין לה לינק היא מהלימודים):

* דרור

*פטל

*תיאודורה

*עפרי

*שרונה

*קאי

*מיאל

* דר

* ויקי אם אפשר.

והיוצא מן הכלל: רם, ששוב לא בא.

יש מצב ששכחתי כמה, אולי עוד יתווספו שמות לרשימה. בכל זאת, היעד הוא עשרים ושמונה בפעם הבאה...

אני חייב לומר שקצת מאכזבת, כל ההיענות של פרסום פוסטים על יום ההולדת, אז בסדר, היו שניים-שלושה בלוגרים פחות, אבל הייתי מצפה לפחות לשניים-שלושה פוסטים עד עכשיו. נו, טוב, צפו ללינקים אם וכאשר תפרסמו משהו בנוגע לעניין, אתם יודעים מי אתם...