איך חול יכול להיות מהיר?

כמה דברים שיש לי בדירה החדשה ולא היו לי במעונות - 

* חדרים, ברבים.

* מיטה שלא דורשת סולם כדי לעלות עליה.

* מים חמים 24\7.

* חיבור אינטרנט 12 מגה (היה, אבל בערך שמינית מהמהירות)

* כלב (!)

* חתולה (!!)

* דלת כניסה פלדלת, כזו שלא יכולה להיפרץ אם ילד בן שמונה ומעלה נשען עליה בטעות.

* מקום על השיש.

* מקרר עצום בהגזמה פראית.

* מכונת כביסה.

* שידה ליד המיטה.

* עוד 2 שידות ליד המיטה.

* שכ"ד פרופורציוני לגודל.

* חשק לעדכן.

אז, כן, עברנו, אני והחברה, בצורה לא מפתיעה בכלל חוץ מהפתאומיות שלה (כשפתאום שולחים הודעה מהמעונות שעוד פחות מחודש מתחילים שיפוצים ומי שלא רוצה לחיות בתוך כאלה יכול להתפנות עד הראשון לאוגוסט ולא לשלם על החודש הנוסף). היו כמה ימים קשים שעברנו בעיקר תודות לשני חברים שעזרו לנו (אחד מהם פעמיים, יום אחרי יום) להעביר כמות שאם הייתי צריך לנחש קודם, לא הייתי מאמין בכלל שיכולה להיכנס לחדר של 24 מ"ר כולל שירותים ומקלחת.

אז מה, אם וכאשר יהיו עדכונים בבלוג הזה עכשיו הם באמת יהיו של אנשים גדולים? 30+ עם תואר (ברגע שאני אסיים עם שני המבחנים האחרונים שנדחו הרבה יותר מדי מכל מיני סיבות) שמחפשים עבודה? איך בכלל נראה עדכון כזה? ימים יגידו.

הייתי רוצה להביע דעה על המחאה, אבל אני לא אעשה את זה כי אין לי אייפון.

אה, שיט, כרגע בעצם עשיתי את זה, לא?

אבל ברצינות, אני מאמין שהיא מאוד נחוצה וטובה לפריפריה, והעובדה שהיא התחילה בתל אביב רק עושה יח"צ גרוע למאבק באמת מוצדק. כי קשה לי להגיד שאני תומך בחבר שלי, מתכנת בן יחיד שאחד מהוריו רופא, שלמד בבין-תחומי סתם כי זה היה לו נוח וקרוב לבית, שהוריו קנו לו גולף בתקופת הצבא כדי שיוכל ליסוע לבסיס ביתר קלות, שגר בפנטהאוס (בבעלות ההורים) ברעננה, כשהוא מציין כמה השכירות בת"א מוגזמת ובאותה נשימה שאין סיכוי שהוא ישכור דירה בשום מקום אחר.

כשאני עברתי דירה ת"א הייתה אחד המקומות היחידים שאפילו לא שקלנו. למה? כי קחו רדיוס של 10-15 קילומטרים ממנה ותמאו דירות זהות בחצי מחיר, כמו שאני והחברה מצאנו. אפילו בלי יותר מדי מאמץ. אז כן, אנחנו צריכים ליסוע קצת (ברוב במקרים כמה דקות) כדי לצאת, אבל יהיה לנו כסף לצאת בגלל כמה אלפי שקלים שאנחנו חוסכים בשכר דירה כל חודש.

אני מרגיש שאני מתחיל להתלהם, ובאמת שזה לא מה שהתכוונתי לעשות בפוסט הזה, הראשון אחרי חודשים רבים של יובש. בסך הכל יש לי בשורות טובות, לא?

בתקווה שיבואו עוד כאלה בעתיד הקרוב. נתקראה.

 - כי תגובה של 1,000 תווים לא תספיק, ובטח שלא אם אני מוגבל ל-250 תווים ומגיב מהפלאפון.

התכוונתי להתעלם מכל המצב, כולם כתבו על זה או דיברו על זה ואני הסתפקתי בלהודיע למי שסביבי שזה אחד המבצעים המוצדקים ביותר במבצעי ישראל (בפרפראזה על שרון ומלחמת של"ג).

כל זה ע שהגעתי, ביד המקרה, לפוסט הזה, שעיקריו יובאו פה.

- "כשמדינת ישראל נכנסת לעזה היא מכניסה עוד עשרות אלפי אזרחים לטווח הקסאמים והגראדים" -

ואני, בטפשותי, חשבתי שכשאנחנו משתלטים על מרחבי שיגור אנחנו רק מפחיתים את איום הקסאמים. אבל כמובן שלא, עצם הכניסה שלנו באחת מכפילה טווח של כל קסאם, זה הרי ידוע שטווח של טיל הוא פונקציה של קרבה של כוחות צבאיים אליו.

- "אין המלחמה הזו נותנת לפלשתינאים רק מוטיבציה להמשיך לירות רקטות על ישובי הדרום, אלא שהמלחמה נותנת להם גם לגיטימציה לירות עוד להתחיל שנית בפיגועי התאבדות. "

אני אתעלם מהניסוח הקלוקל של המשפט ואניח שאני מבין אותו נכון - והלגיטימציה של החמאס, זה מה שגורם להם לירות קסאמים? מעניין, כי בזמן "הפסקת האש" שהייתה הם ירו כמה מאות, אפילו שלא הייתה להם לגיטימציה בכלל! היתכן?

 בנוסף, פיגועי התאבדות תמיד היו ותמיד יהיו מטרה של החמאס. זה שאנחנו עוצרים אותם בהתחלה כבר הרבה זמן לא אומר שהם לא מנסים לבצע אותם.

- "אנחנו מפציצים אוניברסיטאות, מסגדים, בתי ספר ובתים של אזרחים פלשתינאים. אזרחים שלא הייתה להם ברירה, ששלטון החמאס השתלט על ביתם וכפה עליהם להישאר שם."  -

מה לעשות, כשבכל מסגד מוסתרות כמויות מסחריות של חומרי נפץ ואמל"ח, אני לא רואה כל מניעה להפציץ אותו. כנ"ל לגבי אוניברסיטאות, וכן, גם בתים. החמאס כפה עליהם להישאר שם? החמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות ברשות! האזרחים בחרו אותו, שהם יתמודדו עם התוצאות. אותי זה לא צריך לעניין.

- "הרי לא באמת ייתכן שאנחנו יוצאים למבצע בגלל ירי הקאסמים, ירי שאם להיות הגונים הרג פחות מ-16 תושבים במהלך 8 השנים". -

ברור, הרי נהרגו רק 16 איש מתוך האלפים שחיים בצל הקסאמים כבר שמונה שנים! אין ספק, תגובה מוגזמת. אני אומר שנחכה עוד כמה שנים, כשנגיע ל-100 הרוגים נשקול שנית את המבצע. אולי כשנחגוג חצי יובל לקסאם הראשון של שדרות.

- "הרגנו להם כמעט 1000 אנשים וגם אם נניח שאחד מחמישים היה אזרח, הרי שזה כבר אינו שווה בנפש." וגם: "כל מדינה צריכה להגן על אזרחיה, אבל לשם מה יש לפגוע באזרחים חפים מפשע?" -

 יותר מאחד מחמישים היה אזרח, אפילו לפי הערכות צה"ל. ופה אני ארחיב:

בלחימה, בטח בשטח בנוי כל כך צפוף, נהרגים אזרחים. זה לא דבר שישתנה, ובוודאי שהעובדה שקני שיגור וצלפים מתבאים בתוך בתים מאוכלסים לא תפחית את ההרג הזה. אני לא שמח כשנהרגים אזרחים פלסטיניים, אבל זה דבר שקרה, קורה ועוד יקרה. שני ההבדלים המהותיםי בינינו לחמאס הוא שאנחנו לא מכוונים לפגיעה באזרחים מלכתחילה, ושהעוצמה הצבאית שלנו הרבה יותר הרסנית. מישהו באמת מאמין שחייל כלשהו רואה ילדה בתוך הכוונת שלו ולוחץ על ההדק?

המבצע הוא לא "מידה כנגד מידה". הוא לא "נהרוג להם כמה שהרגו לנו and we'll call it even". הוא "הגיעו מים עד נפש". הוא "אנחנו נצרנו את הנשק והירי המשיך, כנראה שאין מנוס."

- "עופרת יצוקה היא מבצע נוסף שיכשל ובו אנו נמשיך להסתובב סחור וסחור ולא לפגוע במטרה, וכמובן שאם לא קיימת מטרה - לא יוכלו לפגוע בה." -

יכשל? כבר בזמן כתיבת הפוסט שלך הוא הצליח. המטרה שלו הייתה להפחית את ירי הקסאמים, ואת זה הכניסה הקרקעית עשתה מהיום הראשון, המטרה הייתה להשתלט על מאגרי אמל"ח של חמאס, וגם את זה עשינו. המטרה הייתה לגשת להסכם הבא כשחמאס ידע למה לצפות אם "הפסקת האש" שתיקבע בו לא תכובד.

אני קוראת בקרב חיילי צה"ל לסרבנות, אל תסכימו שההרג האווילי וחסר הצדק הזה ימשיך.

- אני מנסה, באמת שאני מנסה להגיב למשפט הזה בלי המילה "בגידה." זה קשה. חיילים נפצעים, נהרגים, ועדיין נמצאים בעזה חדורים רוח לחימה ופטריוטיות, מי את בכלל שתפני אליהם?

זאת ועוד. אין מקום לסרבנות בצבא. אמרתי את זה בזמן ההתנתקות, שלה התנגדתי, ואני אומר זאת בזמן המבצע הזה, שבו אני תומך. ישראל קיימת רק בזכות הצבא. סרבנות היא לא באה בחשבון. אני לא זוכר איפה ראיתי את המשפט הזה, אחרת הייתי מקשר, אבל "כשהחמאס יניח את נשקו תהיה רגיעה. כשישראל תניח את נשקה היא תחדול מלהתקיים".

היציאה למבצע הזה היא אחת מפעולות הממשלה הנוכחית שאני הכי תומך בה, אולי היחידה. הוא בא מאוחר מדי, אבל לפחות הוא בא. לא יתכן שממשלה תניח לאזרחיה להיות מותקפים כמעט ללא הפסקה במשל שמונה שנים ולא תגיב על כך באלימות. יש סיבה לכך שההתנגדות העולמית הייתה מאוד מתונה בתחילה. גם מנהיגים באירופה הבינו שהם היו פועלים באותה דרך בדיוק אם היו נתונים באותו מצב. כמו שפרנצ'סקה כתבה בבלוג שלה, שהיא שאלה את חבריה האמריקאים מה היה קורה אם היו יורים רקטות מווילס לאנגליה. אין ספק שווילס הייתה נמחקת מעל פני האדמה תוך הרבה פחות משמונה שנים.

הבעיה היחידה שלי עם המבצע הוא שהוא הסתיים בצורה חד-צדדית. אמנם עוד לא יצאנו, ואני מקווה שלא נצא מעזה עד שיהיה הסכם מקובל שיכלול הפסקת אש ברת-קיימא, אבל שוב אנחנו חוזרים לדרך הישראלית בשנים האחרונות, של כניעה כשאנחנו מנצחים.

אבל מילא, אני לא ממש מבין ולא ממש יודע מה הולך, אולי המבצע מיצה את עצמו, אני אתן לקובעי ההלחטות ליהנות מהספק (אני מדבר על ברק, לא על אולמרט, לגביו כבר אין  ספק, אני רק מקווה שהוא לא יחריב לגמרי את היחסים שלנו עם ארה"ב לפני שיחליף אותו מישהו יותר כשיר בתפקידו.)

אני מחזק את ידי תושבי הדרום, שמופגזים כבר שנים, בתקווה שנעשה צעד נוסף לכיוון הפסקת הירי.

נסיים בנימה של "באמת שהיה לי פוסט לא-פוליטי כבר מוכן, ואפילו רציתי לפרסם אותו".

לפני הכל: הנושא החם הזכיר לי שבקרוב יום כיפור, ולכן אני מפנה אתכם לפוסט הזה, שתקף בהחלט גם ביום כיפור הזה. כנראה שגם הילדון שמנסח את הנושא החם לא מודע לדברים שכתבתי פוסט הזה, אבל באמת שכבר שום דבר לא יפתיע אותי אחרי נושאים חמים ידועים לשמצה בעבר.

השבוע הזדמן לי לראות את "מבט בשניים." לאנשים עם יותר משני ערוצים בבית: תוכנית שבעבר נקראה "מבט נשי" והונחתה על ידי בילי מוסקונה-לרמן, וכעת נקראת כמו שהיא ומנחה שותף הוא בן כספית. הרעיון מאחוריה: פמיניסטית לוחמת (היא פותחת בברכה: שלום לצופות ולצופים שלנו. נשים קודם. עם זה, אגב, אין לי שבריר של בעיה) שמביאה דוגמאות איך נשים מופלות, מדוכאות, מושפלות, נרמסות, וכו' וכו' על ידי חברה פטריארכלית שוביניסטית, והגבר מנסה להוכיח לה שהיא נסחפת ומגזימה, מה שלפעמים נכון ולפעמים לא. אני חייב לציין שאמנם התחלתי לצפות בתכנית כברירת מחדל (כשהיא שודרה בבקרי שבת ואני מצאתי את עצמי מופלה, מדוכא, מושפל ונרמס על ידי חברה מטריארכלית פמיניסטית, להלן: אמא שלי), אבל מצאתי את עצמי מתעניין לעיתים קרובות. אני מוכרח לציין שהרבה מההבנה שלי לעד כמה החברה בימינו באמת מפלה לרעה נשים והעובדה שאני בעד שוויון ואחד האנשים הכי פחות שוביניסטיים שאני מכיר (ותתעלמו לרגע מהעובדה שאני קורא גם ליצורים אנושיים ממין נקבה "נקבות") נזקפת לזכותה של התכנית הזו. בימינו אני צופה בה כי היא מעניינת אותי, וכי הויכוחים בה משעשעים אותי על מאוד לפעמים.

עד כאן אכספוזיציה.

לעיתים, כמו התוכנית האחרונה, האורחות שבאות לשם מתסכלות אותי עד מאוד, ומביאות אותי לסנן "נשים!" מספר פעמים יחסית גדול אם לוקחים בחשבון את העובדה שאורך התוכנית כולל פרסומות בקושי מגיע לחצי שעה. ולמה?

הנושא בתוכנית הפעם היה פרסומות. הביאו פרסומאי מחברה שנקראת "זרמון-גולדמן" והראו שתיים מהפרסומות שלהם, אחת של רשת "פוקס" עם יעל בר זוהר ויהודה לוי, השניה לאיזושהי הלבשה תחתונה, שאני חייב לומר שראיתי פעם ראשונה ולכן אין לי מושג איזו, אבל זה גם לא העניין. אני אתאר את הפרסומת, כי רוב הדיון נסב עליה.

דוגמנית, בלבוש תחתון כמובן, נוהגת מזחלת שלג שנמשכת על ידי כלבים. דוגמן, גם הוא בלבוש תחתון, עוקב אחריה מאחורי עצים. היא מבחינה בו ועוצרת את המזחלת, הוא מתקרב, וצעד לפני שהוא מגיע אליה, היא, במבט, הופכת אותו לכלב והוא נקשר למזחלת עם שאר הכלבים. היא ממשיכה בדרכה. עד כאן. ולתגובות שחברות הפאנל דאגו לייצר:

"פרסומת גברים טיפוסית. האישה מוצגת כטורפת גברים, כמפתה - "

"האישה מוצגת בתור אוביקט מיני ותו לא - "

"הגבר נשמך אליה רק בגלל המיניות שלה - "

וכהנה וכהנה התבטאויות. הפרסומאי כמובן ניסה להגן על עצמו, בעזרת בן כספית ופרסומאית ממין נקבה נוספת שהייתה נוכחת, אבל כששלוש פמיניסטיות משולהבות צועקות עליך באמת שאין לך הרבה סיכוי לצאת מנצח מויכוח. הוא פספס מספר נקודות, ולכן כאן אביא אותן. אני מזמין כל פמיניסטית, או אישה, לצורך העניין, להגיב לי, במטותא ממכן.

1) הפרסומת היא פרסומת להלבשה תחתונה. הדוגמנית לבשה לבוש תחתון בדיוק כמו שהדוגמן לבש אותו דבר. הוא מוצג כאוביקט מיני לא פחות ממנה.

2) אם יש מישהו, כלשהו שיכול להיחשב מושפל או מוצג כנחות מהפרסומת הזו, זה הגבר, שכל מה שמוביל אותו הוא כביכול היצר המיני והמשיכה.

והנקודה העיקרית שלי: האישה בהחלט מוצגת כחזקה בפרסומת הזו, לדעתי יש סיכוי גדול כדי להימנע מתגובות פמיניסטיות שמתרעמות על הצגת האישה כחלשה ופאסיבית. כלומר, לא משנה איך הפרסומת הייתה מוצגת, אתן הייתן מוצאות משהו להתלונן עליו! אי אפשר לצאת מנצחים מדיון כזה, כי מי שמחפש עלבון, ימצא אותו בכל פרסומת. וזה בדיוק מה שמסתבר, חלק מהפמיניסטיות עושות. מחפשות את השוביניזם, את ההשפלה, את הגברים שמציגים אותן בצורה רעה. הן מפרשות דברים בצורה שגורמת להן להרגיש נחותות, ובהיעדר הסבר אחר, אני פשוט חושב שהן נהנות מההרגשה הזאת, מסיבה שהיא מעבר להבנתי, או צריכות אותה, משום מה.

אובייקט מיני?! זה פאקינג פרסומת להלבשה תחתונה! אפילו אם נתעלם מזה שהגבר הוצג באותה דרך בדיוק, איך הייתן מצפות שאישה תוצג בפרסומת כזאת? הייתן רוצות שהגבר ימשך אליה בשל האינטלקט השופע ממנה? בשל אישיותה הקורנת? רבאק. אם הפרסומת הייתה מוצגת כהפוכה, הייתן מתרעמות לא פחות. הפרסומאי בסך הכל ניסה לעשות פרסומת קצת מחוכמת להלבשה תחתונה, ואחת שתהיה לא רק שוויונית, אלא אף תציג את הנשים כחזקות, עליונות. אני בטוח ששדולת הגברים, אם קיים כזה דבר, לא קיבלה עשרות או מאות מכתבים מגברים פגועים בגלל שהגברים מוצגים שחלשים, נשלטים ומובלים על ידיד היצר המיני שלהם ותו לא בפרסומת הזו.

נשים מופלות לרעה במספיק מקרים. יש הרבה אפליה שוביניסטית בארץ ובעולם. העובדה שאישה וגבר באותו תפקיד בדיוק יכולים להרויח משכורות עם הבדל של עד 40%, מה שיוצא בממוצע 7 שקל ועשרים אגורות לשעה פחות (בארץ) אישית מפריעה לי הרבה יותר. אבל אם תמשיכו להתרעם על דברים שטותיים כמו פרסומת שאין בה שום רע (חוץ מהעובדה שסקס מוצג בה בצורה בוטה, בשני המינים, אבל זה לא בדיוק על הפרק), בטח שמלחמה למען זכויותיכן לא תתנהל ברצינות.

יש הבדלים, פיזיים ומנטאלים בין המינים. לעיתים, אתן גם מופלות לטובה. אולי לעיתים פחות תכופות, אבל יש גם מקרים כאלה, ולא קשה למצוא דוגמאות. מה שמקשר אותי בצורה נהדרת פשוט לנושא הבא.

אני בעד שוויון במאת האחוזים, אם זה מה שאתן מבקשות, אבל זה לא (על פי רוב), ולמען האמת, בצדק. יש הבדלים שעליהם אי אפשר לגשר. אבל, אפליה "מתקנת" זה דבר שלא קיים. היא לא באמת "מתקנת" שום דבר. היא מנציחה את השוני, את ההדלים בין המינים ומגדילה את הפערים. שתבינו, אין לי בעיה ספציפית עם אפליה מתקנת חוץ מהמינוח שלה, אדרבא, מספיק שכבות אוכלוסיה מופלות לרעה ונתינת יתרונות מסוימים לא ממש תעשה רע (חוץ מהעובדה שציינתי, שרק תרחיק את השוויון). אבל תחליטו.

או שתבקשו שוויון, או שתבקשו אפליה מתקנת. שניהם ביחד לא הולכים. אני פשוט מציין את העובדה בשביל הפמיניסטיות שרוצות שוויון. למה? כי אני חושב שעם מעט מחשבה, תבינו שזה לא מה שאתן באמת רוצות. והמבינות תבינה.

 תגובות לעניין, בבקשה.

And now for something copletely different:

כמו שציינתי, הגעתי לשייקספיר בספר השירה שלי. היום קראתי את הסונטה הראשונה שלו (בספר, מתוך הסונטות שלו היא דווקא השניה), ואני חייב לומר, שהופתעתי לטובה מההבנה שלי. כנראה שמאה עשרים וארבעה העמודים שקדמו לו באמת תרמו משהו. אולי אני אחזור מתישהו מאוחר יותר ל-Geoffrey Chaucher. אבל אולי בעצם לא.

,When forty winters shall besiege thy brow

,And dig deep tenches in thy beauty's field

,The youth's proud livery, so gazed on now

:Will be a tattered weed, of small worth held

,Then being asked where all thy beauty lies

,Where all the treasure of thy lusty days

,To say, within thine own deep-sunken eyes

.Were an all-eating shame and thriftless praise

,How much more praise deserved thy beauty's use

If though couldst answer, "This fair child of mine

",Shall sum my count, and make my old excuse

!Proving his beauty by succession thine

,This were to be new made when thou art old

.And see thy blood warm when thou feel'st it cold

" William Shakespeare, " Sonnet 2