|
קטעים בקטגוריה: ,.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
Get everything done before going back to school
זה מפתיע אותי כל פעם מחדש כמה קל לשקוע חזרה למן שגרת אי-פיבלוש שכזו, אפילו שכשאני חושב על זה, באמת שיש לי על הרבה לספר. ונתחיל בטוב:
החודש האחרון די מאתגר את משכורת ספטמבר שלי (חכו, חכו, זה באמת טוב, אני מבטיח) בין אייקון, הטיול לאילת, שאין מופתע ממני שבסופו של דבר יצא אל הפועל וכמובן, חגיגות השנה עם החברה, שאמנם באו באיחור אפנתי של בערך שבועיים, אבל באו וזה מה שחשוב. ולפירוט:
1) באייקון ביצעתי רכישה אחת מאוד חשובה של טרילוגיית אגדות רומח הדרקון האנגלית, קצת לשם הנוסטלגיה וקצת בגלל שלצד טרילוגיית האלף האפל (שאני עדיין מחפש במצב טוב ומחיר טוב) אלו דברים שקראתי בצעירותי, אני זוכר מהם כמעט כלום והגיע הזמן שאני אקרא אותם בשפת המקור. זה וקוביות ה-D&D היו למעשה כמעט הדבר היחיד שנרכש באייקון, בגלל שבניגוד לשנה שעברה הסתובבתי שם עם החברה כל שלושת הימים במקום גיחה קצרה לסרט. דבר נוסף היה דיסק השירים של המופע הראשון שראינו, שהוא לעניות דעתי גולת הכותרת של אייקון השנה, "זומבי.קון 2010". מחזמר מושקע שעשה רושם שספג השראה מד"ר הוריבל ו"עוד פעם ברגש", הפרק האלמותי מ"באפי", ובמסגרת התקציב המוגבל של הפקות מקור ישראליות בכלל והפקות של אייקון בפרט, בהחלט הביא לתוצאה ראויה לשבח, אפילו אם לא מחשיבים את השמיעה המוגזמת שלי את הדיסק הזה מאז שהוא ברשותי.
אה, וכמובן שצריך לציין שפגשנו שם את אנג'י. זה היה קצת באמצע משחק "מנצ'קין" שעוד יצא לנו לשחק הרבה בעתיד בגלל שהוא נקנה כמתנה לחברה (הקרדיט לא שלי, לצערי), מה שאומר שלא באמת ניצלתי את מלוא הפוטנציאל של המפגש הזה. ניצחתי במשחק, לעומת זאת. באופן כללי גם המשחק השני ששיחקנו אופיין בהצלחה לא אפיינית לי. עוד על אייקון פה.
2) כמו שאמרתי, טיול לאילת עם אבא ועם חברה ועוד זוג הם דברים שונים בתכלית, בסך הכל הדבר היחיד הופף בין השניים היה האיימקס. היו לא מעט תכנונים בסופו של דבר שלא יצאו לפועל או פשוט בוטלו מפאת שוד לאורות הטיילת, אבל לעיר המלכים הספקנו ללכת, פעם שניה שלי וראשונה של כל השאר, היה נחמד בין השאר בגלל ההנחה שהשגנו מדוכן האטרקציות במלון, אבל גם אם לא לוקחים את זה בחשבון.
את הקניות שלי כבר עשיתי בטיול הקודם, אז הכיוון היה יותר החברה הפעם, והיא קנתה מכנסיים יפים, משקפי שמש שעלו בערך את הכסף הקטן שהיה לה באותו רגע בארנק, ואחת הרכישות היותר באוניות, כובע פדורה שאנחנו פשוט חייבים לצלם אותה איתו ולפרסם בפייסבוק. יש לנו כבר כמה תמונות שהועלו, אפילו אחת או שתיים נוספות שלי שממש יצאו בסדר.המלון היה ממש סבבה, ובהחלט גרם לי לפסול את כל עניין ה"אם אפשר ישרוטל באותו מחיר, אז עדיף" שהיה לי קודם. אם המחיר ישאר זהה, זה בהחלט מקום לשקול לטיול הבא לאילת, שאמנם לא יהיה בזמן הקרוב, אבל כדאי שיהיה.
3) מקום נוסף שנרשם אצלי בפנקס הדברים הטובים היא המסעדה "מאנטה ריי" בחוף ת"א. כלל חשוב הוא שאם לוקחים את החברה למסעדה במטרה לחגוג שנה, ככל שהגיל הממוצע של הלקוחות גבוה יותר כך עדיף, כמו שהוכח גם הפעם. למדתי דברים חשובים, כמו העובדה שאני לא ממש אוהב מולים ושסרטנים הם אוכל דיאטטי (בגלל כמות העבודה הנדרשת כדי לאכול אותם), כמו גם העובדה שזה כנראה כלל של מסעדות יקרות לעשות את המרגריטות שלהן חזקות נורא ומטקילה איכותית, אפילו אם בפאב ממוצע היית משלם על אותה מרגריטה לפחות אותו דבר (ובקלות גם יותר, אם מדובר בת"א, לה כבר יצא לי לקרוא בעבר "עיר הוודקה רד-בול בארבעים שקלים" ללא שום הגזמה). ארוחת השנה הוכתרה בסופו של דבר כהצלחה גם היא, מה שמוביל אותי לסיכום.
אתמול התחיל השבוע הראשון של הסמסטר הראשון של השנה האחרונה שלי כסטודנט לתואר ראשון, היום לא למדתי, ומחר הוא יסתיים, וחדי האבחנה ביניכם יבינו שאני לומד רק יומיים בשבוע, וגם הם קצרים יחסית, מה שמניע אותי שוב לחפש עבודה בצורה קצת יותר רצינית, גם דיברתי עם אחד הדוקטורים שעוסק במחקרים במכללה והוא אמר לי לשלוח לו קורות חיים, שכרגע הם די דלים אבל אם הוא רק יקבל אותי יצטרף אליהם נדבך מאוד משמעותי. אני כנראה אנסה לסכם את השבוע הזה מחר או מחרתיים ולפרסם פוסט נוסף, בתקווה לשבור סופית את רצף אי הפעילות הארוך שלי.
| |
תקופת מבחנים -
מאז ומעולם הייתה תירוץ לעדכן. גם העובדה שבכל זאת, עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה (וכרגע ינואר 2010 הוא החודש היחיד מאז ומעולם בו אין לי ולו עדכון אחד ויחיד) ובכל זאת יש לי כמה דברים לחלוק, היא סיבה בפני עצמה.
תקופת המבחנים עברה עלי בשלום כזה או אחר בינתיים, כמובן שכל זאת לפני שקיבלנו אפילו את הציון השני (הראשון היה 85 שברגע שישתקללו ציוני שיעורי הבית אמור להפוך ל-90, שזה פחות טוב ממה שזה נשמע בקורס המדובר) מבין חמישה מבחנים שהיו עד לרגע זה והשישי והאחרון, appropriately, הוא גם ביום השישי של השבוע הזה. כן, זה מין תחביב של המכללה, לתקוע מבחנים בימי שישי, מה שבד"כ משאיר לי שלוש שעות לערך מרגע סיום המבחן עד שאני צריך להתחיל להתארגן לעבודה.
לא, מסתבר שהחוסר בעדכונים לא ממש הפחית את המרמור שלי. אני מניח שלזה יש דברים אחרים. ואם כבר מדברים על זה:
החברה המושלמת, revised:
1) תשיג לך תמונות כאלה לשולחן העבודה בגלל שנמאס לה לראות את עצמה.
2) תחליט בלי ממש לשאול אותך שבגלל שלך אין כוח לארגן לעצמך יום הולדת במסורת הדו-שנתית שהחזיקה מעמש עד עכשיו זה לא אומר שלא צריך לארגן אחד, וכאן ראוי לציין שכמה מכם כבר קיבלו בקשה לאשר הגעה ומי שלא וקורא כאן יש מצב שעוד יקבל. כל זאת זתנאי שלא הגעתם לכאן במקרה או שאני פשוט לא אוהב אתכם מספיק (או שסתם אין לי דרך ישירה להשיג אתכם, זו גם סיבה קבילה). למי שמעוניין, עוד לא הוחלט על מקום או אפילו על אופי האירוע,אבל יש מצב טוב שזה בגלל שהוא יערך רק עוד חודש וחצי בערך, ב-1 לאפריל. זה יוצא יום חמישי.
יש לי טלפון סלולרי חדש ומספר חדש, אפשר לפנות אלי בפייסבוק או סתם לשלוח סמס לישן כדי לקבל אותו, או פשוט להחליף את הספרות הרביעית והחמישית (לא כולל קידומת) ב-66 אם אתם ממש עצלנים ו\או לא מעוניינים ליצור קשר. הבנתי שכבר חלו כמה תקלות בנסיון לאתר אותי ולכן הגיע הזמן שאני באמת אפרסם את זה במקום שבו רוב האנשים שמכירים אותי ישימו לב.
לפני כמה חודשים תרמתי דם (הודעתי לחברים באגודה שזו תקלה רצינית לעשות אירוע עם בירה חינם ביום שבו באים להתרים דם, נראה לי שמתוך כמה אלפי סטודנטים אולי מאה תרמו דם באותו יום) והיום החלטתי בגחמה פראית לבדוק את סוג הדם. מסתבר שהשערה שבגלל שאני ממוצע בערך בהכל (צבע שיער\עיניים, אורך, גובה, משקל) ואין בי שום דבר יוצא דופן גם סוג הדם שלי יהיה נאמן לזה הייתה נכונה בעיקרה, אבל החדשות הטובות הן שכולכם יכולים לקבל ממני תרומה, אז כדאי שתתחילו להתנהג יפה ולאשר הגעה ליום ההולדת.
האם חזרתי לעדכן? כל מי שעדיין לא נרדם בוודאי תוהה. ועל כך אני אענה: כשתגלו תודיעו לי. אין לי מושג. אני מניח שאת רוב הציונים הבאים שלי אני לא אחלוק כאן, כי אני בספק ניכר שאי אילו מהם באמת יהיו כמו הראשון, אבל מועדי ב' אני מאמין שיהיו (אפילו אם לוקחים בחשבון רק את הנדסת תכנה שהיה אתמול) וזו כמובן סיבה נוספת לעדכון. טוב, נו, לא עולה כסף להשאיר את המנוי לבלוג.
נשתמע.
| |
שבוע ראשון בפעם החמישית
(כי השניים הראשונים היו בטכניון, ואנחנו זוכרים שהייתה תקופה כזו אבל מדחיקים את כל מה שקרה בה).
רציתי לכתוב פוסט עוד קודם, אבל פוסט סיכום של הקורסים הנלמדים לפני שעברתי לפחות את רובם הוא באמת די חסר טעם. הסמסטר הקרוב שלי, במשפט אחד, יהיה הרבה חפירה לצד הרבה קורסים שממש קשורים לתואר, בניגוד לשנתיים הקודמות, שהיו הרבה חפירה לצד הרבה מתמטיקה ופיזיקה.
ועכשיו ביותר ממשפט אחד:
1) סימולציה - אם תשאלו את רוב האנשים בכיתה, כולל אותי, אנחנו לא ממש נוכל להגיד לכם על מה הקורס הזה ובטח שלא מה הוא מכיל מבחינת חומר. מה שכן הצלחתי להבין משלוש שעות אקדמיות של שיעור ראשון, הוא שאנחנו נשתמש בכל מיני כלים שכבר יש לנו (או אמורים להיות לנו) כדי לפתור בעיות שאנחנו עדיין לא יודעים לפתור (ובתקווה עד סוף הסמסטר נדע). שיטת הפתרון פשוטה למדי, עושים סימולציה למצב, מריצים אותו אלף פעם (לא, אני לא מגזים) ורואים מה יוצא ובאיזו הסתברות. בינתיים כך ענינו על השאלה "דנה יוצאת מת"א לרופין, נשיעה של בין 40 ל-60 דקות, מבלה זמן של בין 5 ל-15 דקות במזכירות וחוזרת הביתה, נסיעה של 50-70 דקות. מה הסיכוי שהיא תגיע הביתה תוך שעתיים?"
התשובה, למתעניינים, מתכנסת אחרי כאלף הרצות לסביבות 25%.
2) יישומי סטטיסטיקה - הוא אחד הקורסים שאני לא ממש יכול להגיד מה חדש בו (והוא לא היחיד), כיוון שבילינו את כל השעתיים בכיתה ואחריהן את השעתיים במעבדה שלעשות דברים שאנחנו כבר יודעים מהנסין שלנו באקסל ובקורסים של הסתברות ושל סטטיסטיקה. מה שאני כן יכול להגיד, הוא שהמתרגלת שלנו היא אותה אחת הזכורה לדראון עולם כמי שתרגלה אותנו בסוף חקב"ץ 1 אחרי שהמתרגלת המקורית שלנו ילדה, וזה סימן רע, רע מאוד, במיוחד בהתחשב בזה שהקורס הוא פאקינג 5 נקודות זכות (הכי הרבה בסמסטר הנוכחי).
3) ניהול פרויקטים - הוא אחד הקורסים שתמיד אהבתי לציין בתור "חכו, בשנה ג'-ד' יהיו לנו קורסים כאלה ואז נעלה את הממוצע" והאמת היא שהוא לא נראה בעייתי במיוחד, על אחת כמה וכמה אם באמת נעשה את הפרויקט (שהפעם היחס בינו למבחן הוא 60-40 לטובת הפרויקט ולא להיפך, לכן ממש כדאי לקבל בו ציון יותר טוב מהפעם הקודמת) על יום הסטודנט, כי שני השותפים שלי כרגע באגודה. זה, אגב, הקורס הראשון שאני מציין שממש קשור ישירות לתואר.
4) ניהול התפעול 1 - הוא השני. ובו בינתיים הייתה לנו רק הרצאה חפירתית במיוחד שלא החכמתי אישית ממנה יותר מדי ואני בספק שגם הכיתה הרויחה איזשהו ידע חשוב לחיים, אבל אנחנו נראה איך זה מתקדם אחרי שיהיה לנו תרגול (עם מתרגל הזכור לטובה מהנדסת שיטות בסמסטר הקודם).
5) ארגונומיה - שכבר סימנתי מראש עוד לפני השיעור שאני כנראה לא מתכוון להגיע אליו יותר מדי במהלך השנה, בדומה להנדסת חומרים לפני שנה ותהליכי עיבוד לפני סמסטר, דווקא התגלה כשיעור בסדר גמור עם מרצה חביב שעוד סיים איתנו את הנושא 45 דקות (!) לפני הזמן ולכן שוחררנו. הבעיה היא שביום שני, זו ההרצאה האחרונה ובימים כתיקונם היא אמורה להסתיים הרבע לשמונה בערב. אבל זה בסדר, כי זה לא כאילו אנחנו אמורים להתחיל ביום שני בשמונה בבוקר!
אה, רגע, זה כן.
6) הנדסת תכנה - קורס המשך לשפת C.
Enough said, I think. ובכל מקרה, כל מה שעשינו בינתיים הייתה חזרה, כי למה שיתנו לנו את קורס ההמשך ל-C בסמסטר העוקב ולא פשוט יתנו לנו סמסטר שלם בין לבין לשכוח את הכל?
7) מבוא להתנהגות ארגונית ותורת הארגון - Zzzzzz.... סליחה, אמרת משהו? אה, עוד לא נגמר השיעור? תעירו אותי כשזה יקרה.
8) תכן בהנדסת תעשיה - הוא כבר הקורס השלישי הקשור ישירות לתואר, וזה שיא מאוד מרשים. אין בו מבחן סוף, וזה אפילו עוד יותר מרשים, שלא לומר מאוד עוזר כשיש לנו שמונה קורסים בסמסטר ואם למדנו משהו מסמסטר שעבר הוא שמבחן כל שלושה ימים לא עושה טוב לאף סטודנט ובמיוחד לא אם אתה צריך מועדי ב'. הבעיה העיקרית בו היא השיעור שמתחיל בשמונה בבוקר ושיש בו חובת נוכחות (אבל בכל ההגינות, אני מתכוון להגיע גם אם לא הייתה, עד שסוף סוף יש לנו קורס רציני בתואר), אבל אנחנו עובדים על לעשות משהו בנידון.גם בו יש פרויקט של 60%, אבל פה ה-40% הנוספים כוללים עוד עבודות וסיכומים, שבשאיפה לא יפריעו לנו בתקופת המבחנים.
זה מה שיציק לי הסמסטר. זה, וכמובן אבא שלי, שתמיד יציק לי בקשר לנסיעות השבועיות שלי לירושלים.
| |
בתיאוריה, הייתי צריך לעבור...
וגם באמת עברתי. 
לא, זה לא היה צפוי כמו שנדמה לכם, כשפתאום שלושה ימים לפני אני ואבא שלי מחליטים (הוא החליט, אני הסכמתי, כל אחד מאיתנו מתמקד במה שהוא עושה יותר טוב) שכדאי שאני אגש לעשות מבחן עיוני, תיאוריה, בלשון העם, לרכב ציבורי, שזה רק עוד דבר שאני צריך לעבור מחדש בגלל הקורס הזה שתקוע לי כבר הרבה זמן כמו עצם בגרון. (מספר הפעמים שנשאלתי "למה אתה עושה את זה?" השבוע: אחת. שיא שלילי חדש)
הידעתם? יצאו הרבה, המון תמרורים חדשים בעשר השנים האחרונות, אלו שחלפו מאז שעברתי תיאוריה לרכב פרטי. וזה לפני שאנחנו אפילו מדברים על השאלות ההזויות של הרכב הציבורי (למה, למה אני אמור לדעת כמה עודף אמור נהג אוטובוס להחזיק אצלו בנסיעת שירות? איך בדיוק זה יעזור לי לנהוג יותר טוב?) או בכלל, על השאלות הממש מעצבנות (בתמרור של מעבר החציה, התשובה הנכונה היא "מקום מעבר חציה", שזה בסדר, אבל יש תשובה נוספת, "מעבר חציה", שהיא משום מה טעות מוחלטת!). בסך הכל יש 1207 שאלות (!!) אפשריות. זה קצת בלתי אפשרי לעבור על כולן כשאני שומר על עקביות מהסמסטר ויותר רואה "גיבורים" מאשר לומד למבחן, ואכן עברתי "רק" על בערך 800 עד אתמול בלילה לפני שנמאס לי.
כך שבשורה התחתונה, הייתי זקוק למזל כלשהו כדי שיצאו לי שאלות עליהן אני כן אדע לענות. רובן היו כאלה, גם כאלו שלא ידעתי במקור לענות עליהן (איזו מערכת ברכב מונעת את החלקת הגלגלים, לדוגמה) אבל זכרתי את התשובה. ניחוש מושכל היה אחד, אבל בגלל שהרבה הגיון אין בשאלות האלה, הוא היה אחת מארבע הטעויות שלי (מותר עד חמש).
אז זה עוד כאב ראש אחד שירד לי ועוד יתד אחת על קיר הטיפוס של רשיון האוטובוס\מונית שלי.
אגב, דולורס (המחשב הנישא שלי, תהיו בעניינים, אנשים) התחבבה עלי במהירות ובה גם השתמשתי ללמוד לתיאוריה. עכשיו סתם עברנו לישון כפיות כל לילה ביחד. אני רק צריך להשיג לה כבל רשת כדי להתחבר לרשת בעבודה ואז אני אפילו לא אצטרך את "גיבורים" כדי להעביר זמן, או את שמוליק כדי לקרוא בלוגים.
ולסיום אופטימי - עברתי גם סטטיסטיקה, בציון כל כך דומה לממוצע השנתי שלי שהוא כבר יכול להיחשב זהה אחרי הוספת הציון של שיעורי הבית. מישהו מכיר משרד כ"א טוב שכדאי לי להירשם אליו כדי למצוא עבודת סטודנט במקצוע?
| |
החיים הטובים
מתישהו זה יתנקם בי. אני לא זוכר מתי
בפעם האחרונה הייתי במצב רוח טוב כל כך במשך (יחסית) כל כך הרבה זמן. זה כאילו
דברים מסתדרים חד אחרי השני, בעיות נפתרות או סתם מצבים כלליים מבצעים תפנית
חיובית, ואני רק מחכה לראות אם הקארמה תאזן את הכל, ויותר חשוב, מתי.
אבל נתחיל בהתחלה.
אחרי החזרה מהטיול לצפון החלטתי שאני
ממשיך להקדיש את עצמי לחופש, עד הקיץ הזה עבדתי פחות או יותר בכל יום שלא למדתי
במשך שנתיים והחלטתי שזה מגיע לי. מה גם שיש לי כל מיני סידורים קטנים לעשות,
ולמרות שאם הייתי רוצה הייתי יכול לעבוד ולעשות אותם במקביל בהנחה ובאמת היו לי
לפחות מעט ימי חופש, לעשות דברים בנינוחות זה תמיד עדיף במידת האפשר.
עוד משהו שהזמן הפנוי מאפשר לי הוא
לחזור לפעילות גופנית סדירה. למרות שעל חדר הכושר ויתרתי בינתיים, לפחות עד שאני
אראה אין אני מסתדר עם המערכת של הסמסטר הבא (יום ראשון מבטיח להיות שואתי במיוחד,
8 בבוקר עד 8 בערב, ואמנם יש חלונות, אבל כל השיעורים הם תרגולים, מה שאומר
שלהפסיד אותם זו לא אפשרות חיובית במיוחד, גם אם יש כמה הרצאות שכן תכננתי לא
להגיע אליהן יותר מדי במהלך הסמסטר רק משמועות), אבל אולי גם אז לא אחזור. למה, אתם
בטח שואלים? (או לא, אבל אני אספר לכם בכל מקרה) מהסיבה הפשוטה שעברתי לשחות בצורה
קצת יותר רצינית. לפני שטיטוס שוב יחליט שבגלל שהוא שוחה את כל הסגנונות והיה
מדריך שחיה זה אומר שאני לא יודע לשחות, אני אומר שכן, אני שוחה רק חזה, וכרגע אני
עדיין מרגיש קצת את המאמץ ברגע שאני מגיע לסביבות ה-30 בריכות (שהן 1,500 מטר),
אבל הגעתי בשבוע החולף 4 ימים לבריכה, כך שסיימתי אותו עם 100 בריכות, שהן אולי לא
הישג מרשים במיוחד, בטח לא במהירות בה אני שוחה (לוקח לי כ-2 דקות לבריכה) אבל
לפחות ביחס לרבים אחרים, אם לשפוט לפי תחלופת האנשים בבריכה בזמן השחיה שלי, אני
בסדר גמור. מה שבטוח, זה גורם לי לכזה היי של מצב רוח כשאני מסיים, הרבה יותר מחדר
כושר, וזה כבר דבר חיובי שאני מקווה שיגרום לי להתמיד.
השותף שלי נשאר סמסטר נוסף בחדר, דחסו
לו פחות או יותר את כל הקורסים שהוא חוזר עליהם בסמסטר הראשון של שנה הבאה, כך שיש
לי עוד כחצי שנה לאגור קצת כסף לפני שנגיע למצב עליו כתבתי בעבר, של הוצאות גדולות
מהכנסות. זה ממש לא מפריע לי, קודם כל כי אני יודע שבסמסטר השני הוא ללא שום ספק
יעזוב כי תישאר לו רק מעבדה אחת והפרויקט בשבילו אין לו שום צורך להיות בקמפוס
יותר מיום בשבוע, ובנוסף ביחס לשותף, הוא די מושלם. אני בקושי רואה אותו אפילו
לפני שמתחילים לדבר על זה שבשום חופש או חג הוא לא נמצא. עצם העובדה שהצלחתי לראות
כמות כזו של סדרות למרות שהוא איתי בחדר מעידה על זה. מה שבטוח, את הסיכון של לקחת
שותף נוסף אני לא אקח, כי יש רק ארבעה קריטריונים לפיהם הוא נבחר (לא דתי, לא
ערבי, לא מעשן ולא בחורה) וההבדל ביניהם לבין שותף טוב הוא נכבד, אפילו אם לא
חושבים על זה שרבאק, אני מתקרב לשלושים, אני חושב שהגיע הזמן לחדר משלי.
ביום רביעי האחרון הייתי בטיפול אצל
האורתודנטית שלי. כשדאגתי שוב להודיע לה שגומיית ה-cathy הימנית עדיין עושה לי בעיות וזה פרויקט שלם לשים אותה, היא אמרה שזה בסדר
כי אנחנו מפסיקים לשים אותה ויורדים מארבע לאחת בלבד. באמת שהיה לי קשה לא לקפוץ
מהכיסא מרוב אושר, כי ירדתי עכשיו מאקט של לשים גומיות שהיה לוקח לעיתים 5-6 דקות
(למי שזה לא נשמע לו הרבה, תתחילו לספור ותעצרו כשתגיעו ל-300, ואז תחשבו שכל הזמן
הזה הייתי מתעסק בלנסות לתפוס גומייה על השיניים שלי) לאקט של לשים גומייה אחת
שלוקח לי בערך 5-6 שניות, כי היא גם זו מהארבע שהשתמשתי בהן במספר החודשים
האחרונים שהכי קל לשים.
אה, ולמי שפספס את הסטטוס שלי בפייסבוק,
באמת שאחד הרגעים הכי טובים בחיים שלי בזמן האחרון (וכמו שאמרתי, היו לא מעט בין
הציונים הסבירים להפתיע שלי הסמסטר) היה הרגע בו היא אמרה לי "רואים את
הסוף". גם הטיפול אצל השיננית שהיה למחרת היה די חיובי, בוודאי יותר מהקודם
אותו סיימתי עם המלצה לטיפול שורש. אפילו הכתר הזמני שלי מאותו טיפול שורש עדיין
נמצא במקום למרות שהבטיחו לי שתוך כמה חודשים הוא יפול. מתאים לי שהוא ישאר עוד
כמה חודשים עד שהגשר ירד ויהיה אפשרי לשים לי כתר קבוע בעלות פסיכית לחלוטין.
הסיבה שהפוסט הזה כתוב בפונט לא
ישרא-בלוגי הוא שהוא נכתב בוורד. הוא גם נכתב בשבת בשש בבוקר, שמי שמכיר אותי קצת
יודע שזו שעה בה אני נמצא במשמרת בעבודה באופן קבוע.
זה מתחיל לחלחל?
כן, אחרי מסכת ייסורים קשה ומתסכלת עם
אבא שלי הוא הביא לי לכבוד שנה ג' את הדבר לו הוא קורא משקולת נייר ואני קורא עזר
לימודי. אני כבר מזמן לא בעניינים, אבל שיחה קצרה עם נדב הבהירה לי ש-Dell היא
חברה טובה למדי של מחשבים נישאים, והמחשב לא מאוד ישן, כך שהוא בתור התחלה עוקף את
השולחני שלי בביצועים בלי לעבור הילוך שני ובאופן כללי מאוד שימושי. אמנם לעת עתה
הוא יותר מכונת עדכון בלוג וצפייה ב-Heroes ופחות עזר לימודי (כי באופן
כללי, פשוט אין לי לימודים עכשיו) אבל בסמסטר הבא הוא כן ישמש ככזה.
Honest!
הציון שלי בהנדסת שיטות היה 88 במבחן,
שמיקם אותי יפה בעשירייה הראשונה של הכיתה (היו הרבה שקיבלו 85, אבל לא הרבה מעל)
או בשלישייה הראשונה אם מחשיבים רק את מי שעשה מועד ב' (אבל לא הייתה אפילו
עשירייה אחת בינינו) אבל הסופי ירד ל-83 בגלל הציון המחפיר בפרויקט, שיש לכולנו
חשד סביר שהוא אחד הנמוכים אם לא הכי נמוך בכיתה. על הערעור ויתרנו כבר, עוד הייתי
מתעקש עליו אם לא הייתי מקבל קצת יותר ממה שציפיתי ורציתי לקבל בתור ציון סופי
בקורס. גם סמסטר הבא יש לנו פרויקט, אז לפחות נלמד מטעויות. עכשיו רק צריך לקוות
למשהו סביר בסטטיסטיקה, לסיים את השנה בממוצע 76 בערך זה כל מה שאני מקווה אליו,
אחרי הסמסטר הראשון הקטסטרופלי שלי שכמעט כל ציון בו חצה את ה-60 בקושי זו התקדמות
לא רעה ונקודת פתיחה סבירה לשנה ג' שאמורה להיות הקלה בתואר ועם קצת השקעה אולי
תוכל להשתקלל עם השנה הזו ל-80 המיוחל.
עדכונים בנושא רשיון הרכב הציבורי שלי –
החל מהיום (שבת) בערב אני אתחיל ללמוד לתיאוריה שאותה אני צריך לעבור בהקדם
האפשרי, השאיפה היא עוד לפני החג הבא עלינו לטובה בהמשך השבוע. אחרי שאני אסיים
אותה אני אהיה הרבה פחות לחוץ, השיעורים אותם פספסתי בקורס הקודם חלים כולם בנובמבר
ואחרים יש לי שנתיים ארוכות בהן אני צריך מתישהו לעבור טסט על אוטובוס ואני מאמין
שזו לא תהיה בעיה גדולה במיוחד. שוב, אני מקווה שאני לעולם לא אצטרך להשתמש ברשיון
הזה, אבל אי אפשר לדעת לאן החיים יקחו אותך ואילו קשיים יהיו בקבלה לעבודה לאדם
חסר קשרים כמוני בזמן משבר. משהו שבו אני לחלוטין מסכים עם אבא שלי (והדברים האלו
נדירים) – כדאי שיהיו אלטרנטיבות, גם אם במצב אידיאלי אני לא אצטרך או ארצה להשתמש
בהן.
נסיים בסימן התקדמות – הטלפון הסלולרי
הישן שלי שחזר אלי ב-24.6, למי שזוכר מה קרה בתאריך הזה, מצא את דרכו בחזרה
לפלאפון וכנראה ישמש בעתיד בתור מנוע למיקרוגל אם לשפוט לפי כמויות הקרינה שהוא
פולט. עוד שלב או שניים והסגירה שלי נגמרת. אני אפילו כבר מסוגל לשמוע כנסיית השכל ודפש מוד באוטו ואפילו להנות.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: