לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איך חול יכול להיות מהיר?


קוקטייל "חול טובעני": יחס של 1:1:1:0.5 של שנון : אינטיליגנט : מטורף : Nice guy. לדלל בהרבה ציניות או הומור עצמי, לנער בשייקר ולהגיש קר.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2018    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

A thought, if I may


I've always been a big fan of knowledge. Ever since I was a young geek-to-be looking for pictures in encyclopedias and reading far too much of it in the process. Some things, however, encyclopedias or books cannot teach you. you need experience for those, or other people to be so kind as to teach you.
You have taught me so much, Babe, after such short a time, it's astounding. How a relationship should look, and more importantly, feel like. How what I thought was sharing in the past was not. You notified me of what I deserve, and how to ask for it. It's about time I had someone that considered herself lucky to have me as I myself to have her. Someone who doesn't need to be talked into it, someone who looked appealing before going through the process of knowing her (and falling in love with her).

And for that, Babe, I'll be forever grateful to you.
נכתב על ידי , 16/12/2009 09:42   בקטגוריות מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף, אהבה ויחסים  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-7/2/2010 11:52
 



סימנים שהיה לך ערב ממש גרוע #1


1) הדבר הכי חיובי שיש לך להגיד על הערב (מלבד הברור מאליו, שהוא נגמר) הוא שהאוכל היה סביר.

תת סעיפים:
    1.1) הערב כלל חינה מרוקאית, כולל הפסקול הצפוי באירועים כאלה.
    1.2) ההגעה לחינה דרשה נסיעה לדימונה.
    1.3) עם אבא שלי (הייתי כותב "שלך", אבל אני יוצא מנקודת הנחה שרובם לא גרועים כמו שלי או יותר).
    1.4) בזמן שחברה שלך מחכה לך בחדר, משועממת ולא לבושה יותר מדי.



ארג.
ארג, ארג, ארג.
נכתב על ידי , 12/10/2009 02:24   בקטגוריות מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף, שחרור קיטור  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-19/10/2009 11:17
 



כבר כמה ימים -


שלא הייתי פה. אני לא מאשים אף אחד שלא שם לב, בכל זאת, המחשב פעל והעובדה שאני לא מעדכן במשך כמה ימים היא כבר מזמן יותר שגרה ופחות סיבה לדאגה. להיפך, אני חושב שאנשים יכולים להנות ממחסור בפוסטים דכאוניים.
אבל זה בסדר, עכשיו חזרתי.



ביום ראשון, אחרי המבחן בתמחיר שממש עצבן אותי מכמה בחינות אבל שאני עדיין מקווה שהצלחתי בו במידה לא מועטה, הלכתי לישון במטרה לקום בסביבות שמונה בערב כדי לקפוץ לנדב למטרת דף נוסחאות להנדסת שיטות ואחר כך להיפגש עם ישי למטרת שתיית-כמה-שיותר-אלכוהול. זה לא קרה. מה שכן קרה, הוא שקמתי בסביבות אחת בלילה כדי להקיא את נשמתי ולהרגיש חרא באופן כללי, כולל חולשה, סחרחורת וכאב ראש. בהתחלה עוד חשבתי שזה בגלל שהתייבשתי, למרות ששתיתי אותו יום גם אם לא יותר מדי, אבל אחרי שעתיים וליטר וחצי מים ששתיתי שלא שיפרו את המצב התקשרתי לאבא שלי, בסביבות שלוש לפנות בוקר. This goes for show בדיוק עד כמה רע הרגשתי.
בסביבות שלוש הוא הגיע ואחרי כמה טיפולים יותר ופחות מסורתיים יצאנו לשאוף אוויר, ועד שחזרנו בסביבות שש כבר הרגשתי יותר טוב, למרות העובדה שמתישהו במהלך הסיבוב הלחטתי שהגיע זמנו לדעת שהחברה נפרדה ממני (ועל כך בהמשך). חזרתי לישון וקמתי בסביבות עשר. עד אחת-עשרה כבר עשיתי שידור חוזר של הלילה הקודם, וסביבות הצהריים כבר הייתי עסוק בתודה לזה שאבא שלי גר כל כך קרוב, כי אני לא בטוח כמה הייתי עומד בנסיעה יותר ארוכה. תור לרופא קבעתי לשש וחצי בערב (יום שני).
את השעות עד התור ביליתי בעוד קצת הרגשה מגעילה ובחילה בנוסף לחום גוף 40 בערך, וכשהגעתי לרופא לקח לו בערך חמש עשרה שניות ומבט בגרון לקבוע שמדובר ב -
*אזהרת TMI*



דלקת שקדים מוגלתית.




*סוף אזהרת TMI*


זה, פלוס האנטיביוטיקה שהייתי אמור לקחת די סתם את הגולל על האפשרות לגשת למבחן שהיה מוקדם יותר היום, כי להתכונן לא היה לי זמן. אז נשארתי אצל אבא שלי כמה ימים ושרדתי, למרבה הפלא, למרות העובדה שבשביל אבא שלי "אני לא רוצה לדבר על זה" אומר "בוא נדבר על זה וכמה שיותר". כמובן שהוא דאג להזכיר לי שהוא ידע שזה מה שיקרה, כי הוא תמיד יותר חכם אחרי, למרות שלשם ההגינות הוא באמת אמר דברים בסגנון עוד קודם, גם אם בפועל הוא לא עשה שום דבר כדי לחבל בקשר, בדיוק להיפך.
גם שרדתי בלי חיבור לאינטרנט, זה דווקא היה בסדר, התמודדתי עם זה באומץ. טוב לדעת שאני יכול. ויותר חשוב, שרדתי את הימים הללו בלי יותר מדי מה שישכיח ממני את כל המצב הבעייתי כרגע, וגם את זה עברתי.



היום בבוקר חזרתי לביקור אצל הרופא שאמר לי שבדיקת הדם קבעה שזה היה באמת סוג של וירוס אבל הטיפול התאים לו בכל מקרה, ובאמת הרגשתי כבר הרבה יותר טוב. אז אני עדיין על אנטיביוטיקה, מה שהכריע את הכף סופית לגבי היציאה לפאב עם דן ונטע (וזה כבר שתי יציאות שהוירוס הזה הרס לי), זה שעדיין שתיתי כשהייתי על כדורים מסוג אחר לא אומר שאני מוכן להסתכן בעניין האנטיביוטיקה, ועכשיו צריך להתמודד, למצוא דרך ללמוד למבחן בקורס שנכחתי בו פעם אחת כל הסמסטר ולבדוק מה המדיניות לגבי אפשרות למועד ג' לאנשים שהיו על אנטיביוטיקה בזמן המועד הראשון (בתקווה שאני לא אזדקק לאחד, ולפי פידבקים מהמבחן היופ כנראה שזה גם יהיה נכון).



אני מתקדם בשלבים, אחרי האטה מסוימת. אני לא רחוק מסיום, למעשה. עכשיו השאלה היא רק אם אני רוצה להוסיף חדשים או לא.
אבא שלי הציע לי בצורה עקיפה 200 ש"ח על כל דייט שאני יוצא אליו בזמן הקרוב.
כן, כן, מה שקראתם. פשוט לא היה לי מקום להכניס את זה שלא ימחיש את אפקט ה-WTF כמו שצריך.


נכתב על ידי , 9/7/2009 21:55   בקטגוריות מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף, עדכונים, או במילים אחרות: No news is good news  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של m g ב-20/11/2009 19:55
 



The Trick is to Keep Breathing*


הכל מתרחש בשלבים. הקצבתי לעצמי זמן של מספר ימים בין כל שלב לבא אחריו, כדי שלא אצטרך להתמודד עם עוד משהו בנוסף למבחנים, שגם ככה לא בדיוק תורמים לשלוות הנפש שלי.
1) השלב המתבקש הראשוני, כמה עצוב, היה שינוי הסטטוס בפייסבוק, גם הוא בא מאוחר מדי, אבל מוטב מאוחר וכל זה.

2) אחריו, שלב שינוי ססמאות האינטרנט שלי, בכל זאת העובדה שאנשים יודעים פחות או יותר את כולן (כי כולן היו בעצם אחת שחזרה על עצמה כמעט בכל מקום בו נרשמתי) לא מניחה את הדעת. אחרי הכל, גם החשבון שלי ב-PayPal היה מוגן באותה ססמה בדיוק.

3) מספר ימים של בהיה במברשת השיניים המיותרת כל בוקר וערב הספיקו לי וכעת עברתי לבהיה בה רק כאשר אני פותח את הפח כדי לזרוק משהו, כל זאת עד שאני ארוקן אותו.

4) לשלבים שעוד דורשים ביצוע - תלישת הטיוטות בסוף הפנקס שלי (ממנו אני מעתיק ממש עכשיו את הפוסט), אחת של כרטיס ברכה ליום ההולדת שניתן זה מכבר והשניה, כמה משעשע, מה שהיה אמור להיות כתוב בכרטיס הברכה לציון שלוש השנים. מסתבר שהייתי אופטימי מדי, אני מניח פחות או יותר שנתיים, אחד-עשר חודשים ושבוע.

5) מחיקת תיקיות במחשב בהן מעולם לא היה לי שימוש, ועכשיו אפילו פחות.

6) העברת השקית שעל המיטה שלי שתפקדה בתור השידה שליד המיטה (והמבין יבין) לאחסון למקום בו היא, להערכתי, תשמש כקולט אבק ארוך טווח.

7) הספר וכפכפי הפלטפורמה מן הסתם לא פשוט יזרקו, מה שכן, הם ידרשו קצת יותר תכנון משאר השלבים, וככל הנראה גם יותר זמן.

8) אני לא אפסיק להכין את החביתות המשודרגות שלי, זה יהיה אדיוטי שלא לומר פאתט, אבל איכשהו אני לא רואה את עצמי מכין ריזוטו, ולכן גם את המתכון אפשר להשליך.



חודש או סוף תקופת המבחנים, המאוחר מביניהם (כי בלי פקטור אין לי שמץ של סיכוי לעבור חקב"ץ 2, מה שמציב את מאזן המבחנים\מועדי ב' שלי על 1\1 מבטיח) הוא המועד בו אני אחליט מה בדיוק קורה איתי. אנשים אמנם כנראה לא מכירים אותי מספיק כדי לדעת שזה שאני נראה אדיש ו-complacent לא באמת אומר שזה מצבי הנפשי, אבל אני מניח שבמועד הנקבע, כשלא יהיו לי דברים שיסיחו את הדעת, אנחנו נראה.



הקריאה שלי לחברת אנשים עדיין עומדת בעינה. זה שיש לי מבחנים לא אומר שאני לא יכול מדי פעם להקדיש כמה שעות של ערב בחברת אנשים שבכל זאת מחבבים אותי אחרי הכל. מה זה ערב אחד? מאימת יום ההולדת ניצלתם.



*הציטוט משיר של גארבג' שבצורה מתואמת להפליא התחיל לנגן לפני שתי דקות, כשהוא נבחר מתוך כמה מאות טובות.
נכתב על ידי , 3/7/2009 22:36   בקטגוריות עדכונים, או במילים אחרות: No news is good news, מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של m g ב-17/11/2009 01:32
 



(עוד) כמה משפטי סיום.


  - אין דבר כזה "הפסקה." זו פיקציה של אנשים שחושבים שהשליטה שלהם ביחסים כל כך מוחלטת, שהצד השני יחכה להם. זה לא משנה אם זה חודש או שנתיים. אמרתי את זה בעבר לאנשים, ואולי בגלל זה אני יכול לומר את זה עכשיו לעצמי בלי הסתייגויות - אין כזה דבר. "הפסקה" זו דרך יפה להגיד "פרידה", אבל המשמעות היא אחת.

 - ובהמשך לזה - אולי בגלל שאני כזה בן אדם ריאליסטי, הגעתי היום למסקנה שזה נגמר סופית, עם כל הכאב בזה. זה מעבר לעניין שאני לא אנסה לחזור. זה העניין שאני לא ארצה גם אם תהיה לי ההזדמנות. אני אפילו לא אגיע למצב של fool me twice - shame on me.

 - לזה שעכשיו מתחילה תקופת מבחנים יש יתרונות וחסרונות. עוד לא החלטתי אם אלו או אלו משמעותיים יותר.

 - נראה מישהי מנסה להרגיל אותי לא לישון באלכסון עכשיו.

 - אני מודע לחלוטין לזה שיכול להיות משהו הרבה יותר עמוד מתחת לכל הקלישאות, העובדה המצערת היא שעכשיו - זה ממש לא משנה.



טוב שיש אנשים טובים, ומקומות טובים עם בירה טובה. הכל נראה פחות נורא אחרי ליטר גינס, אין ספק.

אני אחיה, אני רק צריך להתשדל לא להישאר לבד יותר מדי בזמן הקרוב.
נכתב על ידי , 25/6/2009 21:50   בקטגוריות עדכונים, או במילים אחרות: No news is good news, מחשבות שעוברות לי בראש באופן לא רציף  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Quicksand ב-29/6/2009 20:52
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לQuicksand אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Quicksand ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)