איך חול יכול להיות מהיר?
קוקטייל "חול טובעני": יחס של 1:1:1:0.5 של שנון : אינטיליגנט : מטורף : Nice guy.
לדלל בהרבה ציניות או הומור עצמי, לנער בשייקר ולהגיש קר.
|
| 11/2009
אורחת לילה
לא, זה לא כאילו חזרתי, אני עומד בהצהרתי שאני צריך הפסקה. אבל בגלל שקיבלתי למייל עשרות מכתבים ואיומי התאבדות, החלטתי לפחות לשים פה משהו, בדמות פוסט אורח. שופו.
לילה.
שקט, רק תקתוק השעון נשמע ברקע צלילי המקלדת.
גרון, אף וכל השאר כואבים, ואני נשארת ערה וקוראת פוסטים ישנים שלך.
יותר מפעם אחת הצעת לי לכתוב פוסט אורח בבלוג שלך, וחשבתי הפעם אולי אפילו להענות להצעה/ אתגר.
אתה יודע שלא כתבתי פוסט אף פעם. טוב, אנחנו באמת טובים בלהכיר אחד לשני דברים בפעם הראשונה (מי אמר דר' הוריבל ולא קיבל? :D) ואני מקווה שאני עושה את זה נכון.
מה שבאמת רציתי להגיד זה: אני מצטערת על האור וקולות הנפץ הפתאומיים - היתושים האלה באמת משגעים אותי.
מה שמסביר את המקור לפוסט הזה. בניגוד ללילות אחרים, הלילה הזה הרבה יותר מילולי (בקללות, הוא מלא בקללות) מרוב הלילות שלי.
פחות בהיה חסרת הכרה במסך ויותר קימות עצבניות אל היתוש החוצפנית (והפחדנית) (והטיזרית) הזאת. חסרות תועלת כבר אמרתי?
אבל עכשיו אני יכולה להגיד קבל ועם ישרא - קוויקי לא נוחר, אבל הוא אכן ישן כמו פגר. (בלי לפתוח פה לשטן, כן? שונאת רופאי שיניים)
אם באמת שהבום/ סלאש/ באנג/ בום/ צרחות/ קללות ושאר מרעין לא העירו אותך, שום דבר לא יעיר אותך.
לפחות ההפסקות הכפויות האלו (כי אני כפייתית, לא כי היתוש מצליחה למשוך מעלי את המחשב, למרות שזאת באמת מחשבה מעניינת) נותנות לי סיכוי לקרוא שוב את מה שכתבתי עד כה.
הו, השטויות שלא יאמנו. אין מה לערוך אפילו.
| |
אני צריך הפסקה
כן, אני יודע שרק לפני זמן ממש לא רק ציינתי שהפסקה זה רק מינוח לאנשים שכל בך בטוחים בשליטה שלהם בקשר שהם חושבים שהצד השני יחכה להם. זה לא חדש שכשאני כותב דברים קבל עם ובלוג אני נאלץ לחזור בי מהם מהר מאוד, ועכשיו אני בצד השני של המתרס, ואני באמת בטוח בשליטה שלי בקשר הספציפי הזה מספיק כדי להחליט לצאת להפסקה הזו. אם נודה על האמת, בזמן האחרון בכל מקרה הקשר לא נראה טוב כמו בהתחלה.
אז כן.
אני יוצא להפסקה.
מהבלוג. 
הבלוג בטוח יחכה, השאלה מה בקשר למעט הקוראים שעוד איכשהו יש לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: