איך חול יכול להיות מהיר?

שאלות בקשר לחלק השני של הכותרת להפנות אליה. היא אמרה לי, ואני לא נוטה לסרב לבקשות של בני אצולה, ובמיוחד לא לכאלה שמספקים לי... דברים מסוימים.

הזמן הגיע. כבר זמן מה אני ממתין, אבל אני מרגיש שאני חייב להודות על האמת, ואם לא עכשיו אימתי. במשך תקופה ארוכה חשבתי שאתחמק מהנושא, וגם אחרי שהיה ברור למדי שנכשלתי התכחשתי והדחקתי, אבל במצבי הנוכחי ואחרי אירועי השבועות האחרונים, אני חייב להתוודות, ולו כדי להקל ממשקל האבן שהעיקה על ליבי כבר זמן רב הרבה יותר מדי. אני חייב לומר את זה.

אני שומע גלגל"צ.

ולא רק זאת, אלא יש בי מן החוצפה לומר שזו תחנה לא רעה בכלל, ברוב שעות היום.

סקילות מתונות יתקבלו בהבנה. לא מתונות יוגבו באש חיה.

אני לא מבין מאיפה מביאים את מזכ"לי האו"ם האלה. זה כאילו בטופס הקבלה יש דרישה לשם טיפשי, וככל שיותר טיפשי יותר טוב. אחרת פשוט אין לי הסבר איך החליפו מזכ"ל או"ם אחד בשם "קפה נזירה" באחד אחר בשם "לחמניה מפתח ירח".

ואחרי זה מתפלאים שאיראן לא מתייחסת לאו"ם ברצינות.

הדבר החיובי היחיד שאני יכול למצוא בסופי שבוע "חופשיים", כלומר girlfriendless, היא האפשרות להרויח קצת יותר כסף מבחודש בו כל העבודה שלי בסופי השבוע מוגבלת למשמרת בוקר בשישי ולילה בשבת, שאף אחת מהן לא נחשבת כשעות שבת. חיובי, אמנם, אבל לא מפצה. מה הנקודה שלי? בזמן שכתבתי פעם ביום שישי שאני מוכן לעשות כל משמרת, בוקר\צהריים\לילה או בקיצור ב\צ\ל, עלתה בי המחשבה מה אם ביום חמישי הייתי מסמן שאין סיכוי לעבוד, ובצורה מתחכמת הייתי את זה לראשי תיבות אס"ל. ככה היה יוצא לי באותו שבוע "יום אסל יום בצל".

ס-ט-ג-ד-י-ש.

אוי, אני שנון. אוי, אני מצחיק.

אני מוכן להזמין עכשיו. שימו לי "פא" והרבה הרבה "תט".

כאילו זה לא מספיק, התחלתי לקרוא לדפים שעליהם אני כותב את הפוסטים post-its.

אכן תמונות קשות.

החברה המושלמת, המשך:

 * מישהי חכמה מספיק לאתגר אותך וטיפשה מספיק כדי לא להבין שמגיע לה הרבה יותר טוב ממך.

 * ואחת שתישאר איתך גם אחרי שאתה קורא לה "טיפשה".

יש לי קטעים בעבודה לפעמים, אני חייב להודות. מעבר לעובדה שכבר כמעט כל מאבטח בצוות הספיק לקרוא לי "לא שפוי" בגלל כמות האוכל שאני מביא למשמרות הלילה (מה לעשות שאני מתעורר בצהריים ולעיתים מספיק לאכול רק ארוחה אחת בבית לפני המשמרת, אז לפעמים אני אוכל חבילת וופלים של 200 גר' ועוד חצי חבילה של פתי-בר שבמקרה הייתה במקום. אה, וארבעה שיפודים. ופיתה עם שוקולד. ופירה. וסלט תפו"א. לפעמים קצת קציצות. נו, מכינים אוכל טוב אצלי בבית), הצטרף בחור חדש בשם אלכס, שלקח לי זמן להתרגל אליו (הבחור היה בסיירת מג"ב, ואם הייתי צריך לשפוט לפי ההתנהגות, הייתי אומר שהוא השתחרר לפני חודשיים, ולא 8 שנים בערך. הוא כבר הספיק על היום הראשון לדווח לי על פירצה בגדר, שאני בספק שנמיה יכולה לעבור דרכה, וגם חתול בוגר יתקשה אם מאכילים אותו כמו שצריך) אבל בסך הכל הוא בסדר. ומעשה שהיה כך היה:

אבי, מפקח הלילה שעושה ביקורות, עבר אצלנו ואמר משהו בנוסח "היא בהריון, אתם צריכים לדאוג לה" כשחתולת הבית שלנו עברה לידו והתחילה ליילל.

אלכס, בלי לחשוב אפילו, ישר ענה לו "שמי שהכניס אותה להריון ידאג לה."

תסמכו עלי, אין הרבה דברים יותר מצחיקים מזה בסביבות שלוש לפנות בוקר, אחרי כבר 5 שעות של משמרת.

ויוסי לעולם לא מאכזב. כשהוא כבר עמד לצאת לסיור התחיל איזשהו שיר של נינט (נראה לי שקוראים לו "כשאתה כאן", רק בגלל שצמד המילים הזה מופיע בפזמון, למרות שלדעתי הרבה יותר מתאים לו "אני מקיאה", מילים שגם מופיעות בשיר, שלפחות תזדהה קצת עם מי ששומע אותו) הוא הצליח לחקות קול פקצתי בצורה מושלמת וצווח "יו, זה שיר השנה, לא?" ומיד הוסיף, בקולו הרגיל, ומעוצבן קלות, "מטומטמת." לקח לי שניה להתעשת מההלם (בחור בגובה בערך 7 מ' צווח כמו ילדה בת 13) ואז צחקתי בערך עד שהוא חזר מהסיור (דבר שלוקח פחות או יותר 25 דקות).

עוד דבר שאני מתחבט בו זמן רב הוא עניין אבריל לאבין. חשבתי רבות וארוכות, בסך הכל למרות היותה ילדה קטנה אהבתי חלק לא קטן מהשירים שלה, והתחבטתי בשאלה האם זה מספיק לומר שאני אוהב אותה או שאני פשוט חושב שהיא ילדה מטומטמת. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לאבריל לאבין על שהוציאה את השיר "Girlfriend" ובכך שמה קץ להתלבטותי.

היא אכן ילדה מטומטמת, ועכשיו רק נשארה התחבטות השאלה "מה לעזאזל אהבתי בשירים שלה מתכתחילה?"

רות סוף.

סלחו לי, אבל הפוסט הזה עומד להיות אנטי-תזה מוחלטת לפוסטים שמציפים כרגע את האתר הזה. לא מחוסר כבוד, חלילה, ולמרות שאני לחלוטין מחובר לנושא השואה (ורק צריך לקרוא את הפוסט שלי משנה שעברה כדי לדעת למה) ולמשמעותו בשביל תושבי הארץ הזו ויהודים בכל העולם בכלל. אני רוצה לדבר על המשמעות של התאריך הלועזי בשבילי, משמעות חדשה, טריה, משנה שעברה.

אם יש לכם קרובים שנספו,חלילה, בשואה, או אפילו ניצולי שואה או סתם בעלי קשר ישיר כלשהו לזוועות שנעשו באותם זמנים, אני מייעץ לכם להפסיק לקרוא עכשיו. תחזרו אל הפוסט הזה יותר מאוחר או בכלל לא, אבל אל תקראו אותו עכשיו. הוא לא עומד לכבד את המעמד, בשל האגוצנטריות המתפרצת שלי.

לפני שנה פלוס מינוס כמה ימים, על ידי הצטרפות מקרים מוזרה ביותר, קרה לי דבר נפלא.

אני יודע פחות או יותר מה התחיל את השתלשלות העניינים שגרמה לדבר הזה, זו התגובה הזו או אפילו זו שלפניה, אבל משם תגובת השרשרת פשוט נעשתה אחת ההזויות ביותר שחויתי אי פעם.

זו בהחלט לא הייתה הפעם הראשונה שהגבתי לאדם שאני לא מכיר בבלוג של אדם שאני מתכבד לקרוא אצלו (או במקרה לעיל, אצלה), זו לא הפעם הראשונה שתגובה כזו גרמה לי לנסות לקרוא בבלוג של אותו אדם שהגבתי לו, וזו ממש לא הפעם הראשונה שבה תגובה כזו הפכה לשיחה בתוכנת מסרים זמן קצר מאוד אחרי. אבל אם תשאלו אותי, או אפילו את הצד השני בסיפור מה גרם לה להסכים להיפגש איתי אחרי היכרות וירטואלית בת יומיים, לרדת תחנה אחת מוקדם מהמתכונן ולהתלוות אלי לבית קפה על שפת אגם רעננה, ואחר כך לתערוכת מכוניות, לא תקבלו תשובה, מהסיבה הפשוטה שאין לאף אחד מאיתנו מושג מה זה היה.

היא אישית מעולם לא עשתה את זה קודם, ואני מתכוון גם לפגישה עם מישהו אחרי היכרות כל כך שטחית וגם לתערוכת המכוניות. לי אישית מעולם לא הייתה בעיה להציע את זה, למרות שבאותו זמן ההצעה כבר באה כחצי בדיחה בגלל שבאמת לא ציפיתי מבחורה שפויה כלשהי לעשות דבר כזה. אני יודע שאם תהיה לי בת, ובגיל שעוד לא מגיע ל-19 תאמר לי "פגשתי מישהו באינטרנט לפני יומיים ואני נפגשת איתו ברעננה ונוסעת איתו לת"א, אגב, הוא בן 25" היא לא תזכה לראות שום דבר פרט לקירות ואת הנוף מהחדר שלה עד שהקורות שאיתן חסמתי את דלתה ירקבו מספיק כדי לאפשר לה לפרוץ החוצה.

הקרבה הגיאוגרפית שלנו (או לפחות, של הדירה הזמנית שלי אליה) גררה את המשך הקשר, קשר שאם לימד אותי דבר אחד חשוב שלעולם לא אשכח, הוא שהעקשנות משתלמת. זמן קצר לאחר תחילתו התחלתי קשר אחר ובריא הרבה פחות, אחד שנמשך חמישה שבועות בקושי, אבל כבר בזמנו יצא לי לומר לה משהו בסגנון "אם היית מראה עניין כלשהו מההתחלה, הייתי לוקח אותך לדייט אמיתי" (תוך כדי שיחה על מה היה קורה אם היא הייתה מפגינה רצון לפני שהתחיל הקשר שלי דאז, כל מי שמכיר אותי קצת יודע מה דעתי על התחלת קשרים כאשר אחד הקשרים כבר נמצא בקשר אחר), וכבר אחרי שאותו קשר לא בריא הסתיים בצורה עוד פחות בריאה ומכוערת במיוחד, לקחה לי תקופת התאוששות לא ארוכה במיוחד כדי לחזור לנושא הזה, מה שבסופו של דבר, ביום שבת ה-15 ביולי 2006 בשעה 10 בבוקר לערך, הניב תוצאות.

מי שיגיד שזה נורא חמוד שאני זוכר את התאריך והשעה המדויקת ימות ביסורים קשים. וכן, אני יודע שבעצם כך שאני אומר את זה אני רק מדרבן אתכם יותר להגיב בצורה כזו. תתאפקו.

בכל מקרה, הדבר לא נגמר בזאת, אלא רק גרר מין יחס לא ברור שנמשך לאורך כל יום ההולדת שלה שהיה באותו יום ונחתם רק בערב, אחרי לחץ נפשי לא-מתון-בכלל שלי, להשאלה ששאלתי אולי מאה פעם באותה שיחה, "אם זה הרגיש מתאים בבוקר, מה השתנה עכשיו?"

שנינו נמנענו מלציין את זה בבלוג או אפילו בשיחות עם אנשים אחרים, עד סביבות ההופעה של פורבידן, שכללה הרבה מכרים משותפים ברמה כזו או אחרת, זה חילקנו את ה-FAQ שלנו למספר אנשים נבחרים, FAQ שאגב, אני חייב לציין, זיכה אותנו ב"אתם חולי נפש" ממנה, כנראה אחת המחמאות היותר נחמדות שקיבלתי במספר השנים האחרונות. משם הדרך לבלוג הייתה קצרה, ולא משנה כמה בדרך אגב הזכרתי את זה (וגם היא) עד עכשיו, תנו לי לומר זאת פעם אחת ולתמיד קבל עם ובלוג:

לפני שנה פגשתי אותה בפעם הראשונה.

לפני תשעה חודשים הקשר שלנו הפך לרומנטי.

אני כותב את זה מכמה סיבות, והפחותה בהן היא לא שאני מנסה להמחיש לאנשים שמרגישים מיואשים מנסיונות שלא צלחו בקשרים קודמים שאם אני הצלחתי, אין שום סיבה קבילה שאתם לא.

אני בסל הכל בחור לא מיוחד, עד כמה שקשה וכואב לי לכתוב את זה, אולי פיקח קצת מעל הממוצע אבל לא חכם מספיק כדי לעשות משהו באמת חיובי עם הנתונים האלה, לא יוצלח ברמה כמעט על אנושית, מעט מאותגר שפיותית, אבל לא נראה מי-יודע-מה או בכלל נחשב מציאה לפי רוב אמות המידה המקובלות בימינו (אם כבר אז בדיוק להיפך), ובכל זאת, איכשהו גרמתי ליצור הנעלה הזה להרגיש שאני ראוי לה. ואם אני הצלחתי, באמת, אבל באמת שכל אדם אחר יכול להצליח לגרום לאדם אחר להרגיש ככה.

רות סוף.

היא התחילה. היא המשיכה, ולי אין כוח לפוסט אמיתי.

1. לגור עם מישהו. שותפים זה גם "מישהו"!
2. לגור לבד.
3. לקבל תלוש משכורת.
4. לדפוק את האוטו ולהחליף פרטים. (איזה בחור עם פונטיאק שהזנק שנגרם לאוטו שלו היה יותר מהעלות הכוללת של ג'ינה)
5. להיות באוברדראפט, בלי שום מקורות הכנסה נראים לעין.  Been there, done that, not fun.
6. ללמוד מתי ואיך להשתמש בשואב אבק. מתי? כשנעשה בלתי אפשרי לנשום בחדר עם שטיח מקיר לקיר מספיק טוב?
7. לבשל לבד ארוחה לשישה אנשים.
8. לשלם לבד על ארוחה לשישה אנשים. אני אתייחס לעל האש ל-17 איש כארוחה.
9. להקים אוהל בגינה ולישון בשק שינה.  רק צריך למצוא עם מי, גינה יש, אוהל יש, אפילו גזיה יש.

10. לריב על חניה. זה בכל זאת ישראל.
11. ללכת מכות (לא בהכרח על חנייה). לא ממש רציני, חטיבה הייתה הפעם האחרונה, אבל עדיין.
12. להגיד משהו שתצטער עליו כל החיים. אני יודע, זה מוזר, אבל אין דבר כזה. לא כל החיים.
13. לעשן סיגריה.
14. לקנות קונדום בבית מרקחת.

15. להשתמש בקונדום.
16. לקשור עניבה.
17. לצאת מהצגה באמצע.
18. לא להנות בהופעת רוק. (אולי רק באופן חלקי...)
19. לגשת למלצר בפאב ולבקש שינמיכו את המוזיקה.
20. להזמין את אבא שלך לקפה ולדבר על הבעיות שלו.
21. לקנות דיסק של מוזיקה קלאסית.
22. להודות שאין לך תמיד סבלנות לג'אז.
23. לעשות לעצמך מסיבת יום הולדת.
24. לקנות מעיל עור "לכל החיים". 
25. לפלרטט עם אישה נשואה.
26. לנהל רומן עם אישה מבוגרת ממך בהרבה. 
27. להשתתף בהפגנה. עצרת לרון ארד מספיק?
28. לקנות בסופר בשלוש לפנות בוקר.
29. לעשות עגיל.
30. ללכת לעשות קעקוע ולהשתפן. ולא להשתפן? :-O
31. לא לצעוק על הבוס שלך, למרות שאתה צודק.
32. להתפטר.
33. שיפטרו אותך.
34. לבקש העלאה.
35. להתחיל דיאטה.
36. לשבור דיאטה.
37. להרשם למכון כושר, ללכת פעמיים ולא לבוא יותר.

38. להיות בפריז, לונדון, ניו יורק ואמסטרדם.
39. להתנשק בפריז, לונדון, ניו יורק ואמסטרדם.
40. לעשן ג'וינט.
41. להרגיש שלבך נשבר.
42. לשבר את לבו של מישהו אחר.
43. לדבר על חתונה.
44. להפסיד יותר מ-100 דולר בקזינו.
45. לריב עם חבר\ה קרוב\ה ולהפסיק לדבר איתה\איתו לתמיד.

46. לקום עם האנג-אובר.
47. לעמוד על במה ולדבר (או לאלתר).

48. להחזיר להורים הלוואה שלקחת מהם, למרות שהם לא לוחצים.
49. לכתוב שיר. אבל רק באנגלית.
50. לגנוב מהמכולת שוקו ולחמניה בחמש בבוקר.
51. להשאיר טיפ ענק למלצר(ית) יפה.
52. להתחיל עם בן המין שלך.
53. להיות בפגישה עיוורת. התוצאה: האקסית.
54. להיות בהופעה של שלמה ארצי. אבטחתי שם, לא הייתה לי הרבה ברירה.
55. להיות האדם היחיד שלא מדליק נר בהופעה של שלמה ארצי. נו, אז כל המאבטחים לא הדליקו נר.
56. לנהל רומן של לילה אחד (סטוץ)
57. לנהל מערכת יחסים של יותר משנה. I'm working on doing it again as we speak, or as I write
58. להגיד "רגע, אני מוכרחת לבדוק ביומן." אבל רק בצחוק.
59. לזרוק את החולצה שהכי אהבת בגיל 16.
60. להודות שלא הצלחת לגמור את "שר הטבעות". בפעם הראשונה! בפעם השניה סיימתי. ועוד באנגלית. אני נשבע!
61. לאכול סושי.
62. לצבוע חדר, או לפחות לתלות תמונה לבד.
63. להשתתף במנגל ולטעון שזה ברבקיו.
64. לראות סרט כחול.
65. לקרוא ספר עם מעל אלף עמודים.
66. לקבל פרחים.
67. לרשום במכולמת במקום לשלם.
68. לעשות פסיכומטרי.
69. 69.
70. להתווכח עם שוטר. מג"בניק הוא פסאודו-שוטר, אבל יש לו תעודה.
71. להגיע לכנרת בחורף.
72. להגיע למסקנות סופיות על דעותיך הפוליטיות. 
73. להשתכר עד שאתה לא זוכר מי אתה. לא זוכר דברים שעשית זה מספיק?
74. לקנות מחשב, או לפחות לדעת להשתמש בו.
75. לדעת בעל-פה קטעים מ"גבעת חלפון אינה עונה".  את כל הסרט, פחות או יותר. ועוד קטעים של הגשש.
76. ללכת לישון לפני שאתה עייף, כי מחר אתה חייב לקום מוקדם. 

77. לתלות דגל ביום העצמאות. אחח, הפטריוטיות.
78. לקנות מתנות לחג.
79. להבין שכבר לא תניף את הגביע.
80. להתחשרר מהצבא, ובהזדמנות זו, להפסיק לדבר בראשי תיבות. טוב, נו, 50% הצלחה זה גם טוב, לא?
81. לשבור רגל.
82. להחליט אם אתה מאמין באלוהים. that was WAAAAAAY back.
83. להתאהב בכוכב קולנוע ולהאמין למשך יומיים שיש לך סיכוי. (רגע, אתם טוענים שאנג'י לא רק מחכה לי ושבראד פיט הוא רק כיסוי?)

84. לקנות גיטרה.
85. להחליט על זהותך המינית.
86. להאמין שהשופט בן-זונה.
87. לישון בסרט של סטיבן שפילברג.
88. להודות שישנת בסרט של אינגמר ברגמן.
89. לגדל זקן.
90. לדעת להגיד "מסצ'וסטס".

91. לישון בעירום בקיץ. גם בחורף.
92. להביא מישהו\מישהי לארוחת ערב אצל ההורים. ולהתפדח כל פעם מחדש.
93. ללמוד שאסור להכניס סוודרים מקשמיר למכונת הכביסה.
94. לאכול משהו מאוד לא כשר.

95. להבדיל בין וויסקי ובורבון, משי וסאטן, נפוליטינה ומרגריטה.
96. להצליח להיות לבד יותר מיומיים, ולהנות מזה.
97. להפסיד בכבוד.
98. להפסיד בכוונה.
99. להחליט את מי אתה אוהב יותר, שלמה ארצי, שלום חנוך או אריק איינשטיין. (תשובה: אף אחד מהם, כנראה?)
100. להפסיק לשאול "מי אני".

1) עקירות כירורגיות זה כואב.

2) אדויל זה נחמד, אבל אם המטרה היא להתמסטל, אין על האופטלגין הישן והטוב.

3) סתימות הן בטעם מתכת. כן, גם כשהן לבנות מודרניות.

4) להריח ריח שרוף עולה מהפה שלך בטיפול שורש זה למעשה החלק הכי לא נעים בכל הטיפול.

5) סטאז'רים של רופאי שיניים הם יותר נחמדים מהרופאים עצמם.

6) העובדה שרופא שיניים הוא ערבי לא אומר שהוא פחות טוב, אבל כן אומר שהוא הרבה יותר זול.

בשעה טובה ומוצלחת סיימתי היום עם טיפולי השיניים שלי. עכשיו רק לשים גשר שנתיים-שלוש וזהו.

שמישהו ירה בי כבר ויגמור עם זה.

כי לירה טורקית שווה בימינו לא מעט יותר מהשקל, ככה שלמרות שהגלידה בשקל תשעים כבר מזמן לא עולה שקל תשעים, אם ממירים את המחיר ללירות טורקיות זה יוצא פחות או יותר אותו דבר.

(חלק זה של הפוסט הוגש על ידי "קוויקי, ניתוח בדיחות עד שאפילו אנחנו שוכחים למה הן היו אמורות להצחיק מלכתחילה, inc")

לפני הכל, אני אחלק את הפתיחה לשני חלקים:

מי שאיחל לי מזל טוב: תודה רבה, {הכניסו ברכות פריון ועושר פאגאניות כאן}, תזכו למצוות.

מי שלא: תודה רבה צינית להחריד, {הכניסו קללות ומארות מונותאיסטיות כאן}, צפו פגיעה.

מי שלא וחושב שיש לו תירוץ: היא התקשרה אלי מחו"ל ושרה לי "happy birthday to you", ככה שבאמת אין שום דבר בעולם שיגרום לי לקבל את התירוץ שלכם.

#1

משהו שלא ידעתם: יש מלון בטורקיה, עם שם של מחוז בקליפורניה, שמעוצב בסגנון אמסטרדם, מכיל מסעדה איטלקית, ולפני פחות משבוע היה כמעט מלא לחלוטין בישראלים. מי אמר קיבוץ גלויות ולא קיבל?

#2

ציטוטים נבחרים:

"אני רואה שארוחת הבוקר לא הספיקה לך."

"מה, לא היה קינוח!"

"אז נצטרך לא לקחת קינוח גם בפעם הבאה!"

"איך כל הבגדים שלי הגיעו לצד שלך של המיטה?"

"זה מה שנקרא שליטה מלאה על הנכסים"

"אני נכס שלך?"

"אתה לא, הבגדים שלך כן."

"עכשיו המשקפיים שלנו עושים 69."

"הטעם של הסקס טוב לי עכשיו בפה."

"נאכל בתורות, אתה תישן ואני אוכל, ואז אני אוכל ואתה תישן."

"Boarding!"

"We don't believe you!"

(נאמר על ידי אדם משעשע אחרי עיכוב של מעל שעתיים בטיסה, כשכולם היו כל כך מיואשים שכבר לא היה לנו כוח ללכת עד לדיילים שלקחו כרטיסים)

"את לוקחת את זה איתך?" (נאמר ביחס לשקית סוכר אישית)

"כן!" פאוזה. "זה סו-כר!" פאוזה. "לתוך פרצוף שלך!"

#3

ספירת אלכוהול: 4 בירה (ורק לצורך העניין נחשיב אותה באלכוהול), 2 בלאק ראשן, 5 וודקה תפוזים, 1 וודקה ספרייט, 2 וודקה פאנטה, 1 יין אדום, 6 "סקס על החוף."

סה"כ - 21 משקאות. לא רע, בהתחשב בזה שהתחלנו רק בצהרי היום השני, והיא סיימה בערב של השלישי בגלל תחושה לא טובה.

השתכרויות: 0

מקסימום משקאות שנשתו ברצף:  4, אני לבד.

עלות כספית: 0 (mental note: "All inclusive" rules)

#4

ערב live music במלון שמתחיל בריקוד טורקי, שממש גרר כמה אנשים לרחבה (ומיד העלה לנו את המחשבה על הפוסט הזה והמטפחת שבחדר), ממשיך ב"קלינקה" סוערת, followed by פינק פלויד, ריקודי טוויסט, ועוד שיר על משהו שנשמע קצת כמו "pussy juice", זה זיכרון שאני אנצור לעד.

#5

מספר הדרכים להכין "סקס על החוף" במלון טורקי שווה בדיוק למספר הברמנים שיכינו לך אותו.

#6

"פאטמה" כתוב באותיות קיריליות זה מצחיק, ולא אכפת לי שזה רק אותי.

#7

משמעות הפתגם "כל עכבה לטובה" - אחרי יבוש בשדה התעופה באנטליה, סיבוב בדיוטי שמניב "M&M's crispy" (ואין כאלה בדיוטי בארץ, בלאט!), והרבה יותר חשוב, מארז של שני בייליס בפחות מ-30 יורו.

#8

ללכת עם משהו אלקטרוני שדומה במידה מחשידה לויברטור אחרי שחזרת מארבעה ימים בטורקיה ולילה נוסף עם חברה שלך זו אחת החוויות היותר מדכאות שהיו לי בחיים (הכי מדכאת היא לעשות את זה כל שעה במשך 5 שעות רצוף).

And now for something completely different:

החברה המושלמת:

תישאר חברה שלך:

גם אם תשלח לה סמס שאומר "I miss you so fucking much", רק בשינוי סדר המילים. (והמבין יבין).

גם אם לא תצליח להפסיק לצטט חלקים מ"אלאדין" אחרי שהיא ביקשה ממך מספר פעמים מכובד בהחלט.

תרחם עליך  כשקורה לך משהו רע למרות שמצבה בעצם רע פי טור של פונקציות שעבור אפסילון גדול מ-0 קיים n < N וכו' (אפילו ישרא לא מוכן לכתוב את הדברים האלה בפוסט)

תשלח לך תמונות כאלה, ביחד עם "רציתי לשלוח לך" (נמצא בחיפוש אחרי תמונות של בייליס). 

>>>המשך יבוא.