| 6/2009
(עוד) כמה משפטי סיום.
- אין דבר כזה "הפסקה." זו פיקציה של אנשים שחושבים שהשליטה שלהם ביחסים כל כך מוחלטת, שהצד השני יחכה להם. זה לא משנה אם זה חודש או שנתיים. אמרתי את זה בעבר לאנשים, ואולי בגלל זה אני יכול לומר את זה עכשיו לעצמי בלי הסתייגויות - אין כזה דבר. "הפסקה" זו דרך יפה להגיד "פרידה", אבל המשמעות היא אחת.
- ובהמשך לזה - אולי בגלל שאני כזה בן אדם ריאליסטי, הגעתי היום למסקנה שזה נגמר סופית, עם כל הכאב בזה. זה מעבר לעניין שאני לא אנסה לחזור. זה העניין שאני לא ארצה גם אם תהיה לי ההזדמנות. אני אפילו לא אגיע למצב של fool me twice - shame on me.
- לזה שעכשיו מתחילה תקופת מבחנים יש יתרונות וחסרונות. עוד לא החלטתי אם אלו או אלו משמעותיים יותר.
- נראה מישהי מנסה להרגיל אותי לא לישון באלכסון עכשיו.
- אני מודע לחלוטין לזה שיכול להיות משהו הרבה יותר עמוד מתחת לכל הקלישאות, העובדה המצערת היא שעכשיו - זה ממש לא משנה.
טוב שיש אנשים טובים, ומקומות טובים עם בירה טובה. הכל נראה פחות נורא אחרי ליטר גינס, אין ספק.
אני אחיה, אני רק צריך להתשדל לא להישאר לבד יותר מדי בזמן הקרוב.
| |
כמה משפטי סיום.
- איזה כיף שאני בחור טוב. באמת, .I haven't heard that before
- פעם אחת היה נחמד אם אבא שלי לא היה צודק בסוף.
- העיקר שזה לא אני. זה, כמובן משנה הכל.
- יש דברים שנאמרו בכל כך הרבה סדרות אמריקאיות, שלא משנה ממי תשמעו אותם, הם ישמעו מתוסרטים.
- טוב, לפחות עכשיו אני אצטרך להפסיק ללכת עם המקל שבו השתמשתי להרחיק את כל הבחורות שרצו להיות איתי, כי אני כזה בחור נחמד, וכידוע, כולכן באמת מחפשות מישהו כזה.
אהה, כן.
| |
They took our lives, now they've taken our freedom
אני חושב שאני אכתוב את הפוסט הזה בסימן 100 שנה לתל אביב. בחיי, כבר כל
דבר אחר תופס טרמפ על העובדה שלתל אביב מלאו 100 שנים השנה, ככה שאני חושב
שזכותי, ואז מה שאני מתעב את העיר הזו.
בשעה טובה ומוצלחת נגמר הסמסטר. וכשאני אומר "נגמר", ככל סמסטר, אני כמובן מתכוון ל"עוד מעט יתחילו המבחנים", אבל הפעם בנוסף אני גם מתכוון ל"יש לנו כל כך הרבה שיעורי השלמה, שזה שהסמסטר רשמית נגמר לא ממש עושה ניסים למערכת שלנו, וזה בשילוב הקורס שלי שהשיעור האחרון באמת שבו אני מתכוון להיות נוכח יהיה רק ביום שלישי, פלוס הפרויקט בהנדסת שיטות והעבודה במערכות מידע שאיכשהו נדחתה שבוע אחרי שבוע עד שכרגע נשארו לי ולנדב רק כמה ימים לסיים אותה, לא באמת מפנה לי יותר מדי זמן".
כן, את כל זה אמרתי במילה אחת, "נגמר". כזה אני, מוכשר.
הצחוק הזה באמת לא במקום. Work with me here, people.
אחת הסוגיות על הפרק היא, איך לא, "מבנה המחשב". השיעור האחרון היה היום (ובמקרה הזה, באמת אחרון לשם שינוי), וכעת לא נראה יותר את המרצה, ולא ניאלץ יותר לשמוע אותה מכניסה לכל משפט שני "אתם רק תעשיה וניהול" בתנאי שרק נעבור את הקורס. כאן אני רואה לנכון לציין שזה הקורס שבו יש לנו הכי הרבה חברים חדשים שחוזרים עליו, כן, יותר מחקב"ץ 2.
הבעיה העיקרית בקשר לקורס היא כמובן העובדה של "למה לעזאזל אנחנו צריכים את זה, סוגיה שעלתה אחרי שגיליתי שאת החומר שאנחנו לומדים בקורס:
1) חברה שלי למדה בקרוס "תכן לוגי".
2) בהנדסת חשמל.
3) בטכניון.
אנחנו גם כמובן מהנדסי התעשיה לעתיד היחידים בארץ שבאמת לומדים את זה, אבל את זה כבר חווינו בקורס "מבוא להנדסת חשמל" אז זה לא כל כך מפתיע, למרות שכן יותר מפריע, כי את "מבוא להנדסת חשמל" עברה כל הכיתה ובממוצע גבוה, ובהתחשב בזה שמנסיון העבר, בממוצע שלושה-ארבעה אנשים מקבלים מעל 60 ב"מבנה המחשב" , זה לא עומד לקרות הפעם.
אחד מחמשת השיעורים האחרונים שנשארו לי בקורס לפני שאני אפנה את כל מרצי לחקב"ץ 2 היה היום. "נהיגה מונעת". הוא נפתח בחלוקת שאלון נכון\לא נכון שהשאלה השניה בו הייתה "הנך נוסע בדרך עירונית במהירות 50 של קמ"ש, במרחק של 8 מטר קופץ ילד האם תספיק להגיב" (כן, אני יודע שהתשובות תחבירית לא יכולות להיות נכון\לא נכון, זו לא השאלה היחידה שנתקלה בבעיה הזו, אבל כשאנשים כותבים "הכפלתה\ת" במקום פשוט "הכפלת" שבהתאם להגייה תקף לשני המינים, זו לא הבעיה המרכזית). המחשבון שלי במקרה היה לידי כך שמיד המרתי את הקמ"ש למטר לשניה והכפלתי ב-3/4, זמן תגובה ממוצע של אדם ועניתי "לא". מיותר לציין שהייתי היחיד שבאמת חישב את זה, נכון? אבל זו לא הנקודה שלי. הדיון בשאלה גרר את המרצה להסבר שבשלב מסוים נשמע כדלקמן:
"כשאתה בולם, אתה צריך לעצור את המסה."
לא קוויקי, תעזוב את זה, זה לא שווה את זה.
"מסה היא משקל כפול מהירות."
<עווית> זה לא שיעור פיזיקה, פשוט תתעלם.
"מרחק הבלימה גדול בגלל שהבלמים פועלים נגד המסה של הרכב."
לא, תוותר - ah, screw it.
"אתה מתכוון לאנרגיה."
"סליחה?"
"אתה מתכוון לאנרגיה, מסה זה דבר שונה לגמרי, האנרגיה שווה למסה מחולקת בשתיים כפול המהירות בריבוע, וזה מה שגורם למרחק הבלימה לגדול פי 4 כשהמהירות גדלה פי 2."
"טוב, תקרא לזה איך שאתה רוצה - "
"אני אקרא לזה אנרגיה, כי ככה קוראים לזה."
ופחות או יותר בנקודה הזו ויתרתי, אני חושב שמגיע לי צל"ש שהצלחתי לעצור בעד עצמי מלהסביר למרצה הקשיש על כך שמסה זו דרך למדוד התנגדות לשינוי מצב אינרציאלי של גוף, משקל זו בכלל יחידת מידה שגויה לחלוטין במקרה הזה וחוקי ניוטון בכלל. בחיי, חלק מהשיעורים האלה מיותרים לגמרי וחלק אפילו יותר. הדבר הכי מעניין שלמדתי בקורס הזה עד עכשיו זה איך פועל מנוע W16 של בוגאטי ויירון, וגם זה בא רק כהעשרה.
אני ארשה לעצמי להניח שאת שני המבחנים בהם באמת אפשר להיכשל עברתי, אמנם נפלתי בידיעת הארץ בשאלה של ידע כללי (מעניין לי את הקשקש שנבי שועייב זה המקום הקדוש לדרוזים) ואולי עוד שתיים-שלוש, אבל יותר מעשר טעויות בוודאי שלא יהיו לי, וגם בהכרת הרכב הייתה לי לפחות שאלה אחת של ניחוש אינטיליגנטי אבל רוב השאר נענו או מזכרון או פשוט מידע, זה היה יכול להיות נחמד לקבל 100 אבל באמת שזה כמעט ולא מזיז לי. בואו נגיד שאני מוכן לקבל 66 בשני המבחנים האלה תמורת המרה ל-100 בשני מבחנים הסמסטר, נניח, חקב"ץ 2 ומבנה המחשב אותם הזכרתי.
נדב אמר לי השבוע "נראה לי שאתה ממש טוב בזה" לגבי מערכות מידע, ואכן אני צריך להזכיר לעצמי את שבועת ה"לעולם לא מתכנת" שלי על בסיס יומי כדי לא להחליט שאני מרחיב מערכות מידע וזהו זה, כרגע המצב לא ברור, אבל יש לי עוד סמסטר שלם כדי להחליט על זה, אחד שגם יכלול בין השאר קורס מתקדם ב-C וקורס מתקדם בהנדסת תעשיה, כך שלפי התוצאות אני מניח שההחלטה תבוצע בשבילי.
Peace, Yo. (הרבה זמן לא פרסמתי אחרי 2 בלילה, אז בטח שכחתם שאני עובר למצב "nigger" בשעות כאלה).
| |
רק למקרה שלא שמתם לב -
אני לא ממש מעדכן בזמן האחרון. הייתי אומר שזה בגלל שאני עסוק יותר מדי בלימודים, אבל באי הבלוג הקבועים מכירים אותי יותר מדי טוב בשביל זה.
וזה לא שלא קורים דברים, בין קבלת הציונים בחקב"ץ (הממוצע היה בערך 60 אחרי 20% פקטור, מה שאומר שלא הרבה מהכיתה באמת תשתמש במגן הזה), שהמרצה עצמו הודה שאחת השאלות הייתה בו קשה (אותה אחת שפרט לאנשים שמלכתחילה לא היו ממש צריכים את הפקטור אף אחד לא פתר), המשך קורס הרכב הציבורי (בקרוב אני מפסיק ללכת, אבל לפחות את שני הנושאים שבהם יש מבחנים חיצוניים, כלומר כאלה שממש אפשר לא לעבור, אני אסיים עד אז), יום הולדת לנסיכת מרשמלו אחת שהיה לא מוצלח באשמתי בלבד ואני מוכן לשאת בתוצאות, ובין לבין עוד כמה דברים.
נדב רץ לאגודה שוב, הפעם בתור סיו"ר עם צוות חדש, והם זכו, די במפתיע, וברוב לא קטן. אז שוב יש לי גישה לאגודה, נקווה שזה יוכיח את עצמו, באופן כללי יכול להיות שאני אשיג שם איזו עבודה קטנה להשלמת הכנסה, בתנאי, כמובן, שאני אקבל שכר בצורת מלגה ולא כסף, כי ללכת לעשות תיאום מס בא לי רק קצת פחות מלצאת לשחיה בחומצת מצברים. בכל מקרה, כל עוד הוא מנתק את הטלפון כשאני קופץ אליו לעשות שיעורים, זה לא מזיק בכלל.
חישוב משועמם של השכר שלי לפי השעות הקבועות הכיר בפני את העובדה שהמשכורת שלי לא מספיקה לכסות את ההוצאות שלי אם אני עובד לגור לבד בחדר. זה לא ימנע ממני לעשות את זה, בכל זאת יש לי חסכונות כאלו ואחרים ויש חודשים עם חופשים פה ושם שמוסיפים מספיק למשכורות כדי שאני אשרוד את זה, אבל זה עדיין לא ממש מניח את הדעת. חזרנו למסקנה הראשית: אני צריך עבודת סטודנט. אם לא יצא לי מזה כסף, לפחות יצא לי מזה נסיון בתפקיד. בינתיים אני אנצל את היכולת שלי ללמוד, וכשאני אומר ללמוד, אני כמובן אומר לשוטט בבלוגים בפלאפון.
הבנתי פחות או יותר מה הבעיה ב-"24". העונה הראשונה לא הייתה מופרכת בכלל, לפי מיטב זכרוני (לא שזה אומר הרבה), אבל נדמה כאילו החל מהשניה היוצרים לאט לאט התחילו למתוח את גבולות המתקבל-על-הדעת, ובצורה כמעט בלתי מורגשת אתה מוצא את עצמך רואה דברים שדורשים גלגולי עיניים נרחבים, אלא שאתה כבר מכור לסדרה ואתה חייב לראות את ההמשךץ אני כמעט בטוח שאם הייתי רואה את העונה החמישית או השישית, בה אני צופה בימים אלה באיטיות ראויה לשבח, ישר אחרי הראשונה או השניה הייתי נוטש אותה באמצע. כרגע, יותר מדי מעניין אותי מה קורה מהעובדה שדי, נו, באמת, עוד פעם פצצה גרעינית (או חמש) על אדמת ארה"ב?
אבא שלי הוכיח שוב שהוא מבטיח דברים בלי ממש לחשוב עליהם, באמת שזה לא אמור להפתיע אותי כבר, אז מחשב נישא אין לי וספק אם יהיה. זה היה יותר מפריע לי אם לא היה לי את השולחני, אבל באמת שהייתי מדביק את קצב ההורדה של הסדרות שלי אם הייתי יכול לראות אותן העבודה, וזה אפילו בלי להזכיר את העובדה שכן, יש לי מה לעשות איתו בלימודים. לכו תסבירו את זה לאבא שלי.
לא, באמת, לכו תסבירו, אני כבר עייפתי.
אם יהיו לי עוד דברים לכתוב אני אולי אעדכן. אבל בעצם אולי לא. נו, טוב, לפחות אתם יכולים להיות בטוחים שעוד חודש וחצי בדיוק אני אכתוב משהו. לא שיש לי מושג מה זה עומד להיות, אבל מסתבר שדווקא בתאריכים האלה עד עכשיו היו לי דברים לחלוק.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: