חדשיים חלפו עברו להם בלי משים, הנבואה שלי על גרמניה במונדיאל מזמן כבר לא התגשמה (ואני כבר כמעט לא ממורמר על זה אפילו) ועדיין לא חשתי צורך לעדכן. יותר מזאת - לא חשתי צורך לקרוא, ויעידו על כך קרוב ל-300 הודעות במייל שלי המודיעות על פוסט חדש בבלוג של בלוגר X או בלוגרית Y. משעשע שמי שקראתי הכי הרבה בתקופה הזו היה דווקא בני, אבל אני לא אגיד איפה עשיתי את זה ורק אחלוק שזה היה בפלאפון והמבין יבין.
אין לי הסבר אמיתי לעניין. זה לא שיש לי יותר מדי חיים (כבר השלמתי עם העובדה שכנראה לעולם לא יהיו לי). זה בטח לא חוסר זמן, כי עבדתי לא מעט. זה אפילו לא מחסור בחומר לעדכונים. כנראה שההיעדרות שלי תילמד במשך שנים בחוג לבלוגים שיפתח בוודאי בקרוב באיזו אוניברסיטה (אני מהמר על חיפה. זה לא פחות מופרך מחוג לחקר ציוויליזציות תת-ימיות בישראל שכבר קיים שם). אולי כדאי שאני כבר אצור קשר כדי לוודא שיקראו לה על שמי.
או אולי כדאי שאני אתחיל לכתוב כבר משהו, כי בקצב הזה יצא לי פוסט שלם שכולו התפלספויות על למה אני לא מעדכן.
נסעתי עם אבא שלי לאילת לשלושה לילות וארבעה ימים. הו, כן. אפילו שרדתי ו- (gasp!) -נהניתי. במשך שלושה ימים הוא הצליח לא לשוחח איתי על עד כמה אני לא בסדר, וזה שיא חדש בשביל שנינו. אפילו ההודעה שאני מבלה את ערב החג אצל החברה עברה איכשהו בשלום. אני עד עכשיו מופתע, למרות שביום הרביעי בנסיעה חזרה כבר חזרתי למה שקראתי לו "mode אבא" בפני החברה רק אתמול, שכולל הנהונים רבים, שתיקה אדוקה ו"כן" מדי פעם כשנשאלת שאלה שבפי כל אדם אחר הייתה רטורית. בכל זאת ,שלושה ימים הם הישג מרשים לכל הדעות. גם יצאתי מהטיול הזה עם שלושה זוגות של משקפיים חדשים בעלות כוללת של 2250 ש"ח שלא יצאו מכיסי, ועוד סט שלם של בגדים שאני עד עכשיו בשוק שאבא שלי הסכים לקנות (הסכום המקסימלי שהוא אי פעם הסכים להוציא על ג'ינס היה בסביבות 100 שקלים, הפעם הסט כלל מש"ג (מכנסים שאינם ג'ינס) בעלות של מעל 300).
מה שעוד יצא לי מהטיול הזה הוא חשק לעשות אותו שוב, בחברה שונה. לכן זה היה די משעשע שדן התקשר אלי בדיוק אחרי שיצאנו מ-"WOW" כדי לשאול אם בא לי ליסוע איתו ועם נטע לאילת לפני תחילת הלימודים. עכשיו העניין הוא רק למצוא עסקה מספיק שווה, בגלל שזו שאבא שלי השיג היא דרך "חוג השמש" אליו אני מן הסתם לא שייך ובתחילת אוקטובר המבצע של 20% הנחה לסטודנטים בישרוטל כבר לא תקף. מה שבטוח, אם זה יצא לפועל, יהיה כיף.
ימי כיפור בישראבלוג תמיד היו שעשוע נרחב בשבילי ותירוץ לקשר לפוסט הזה שהוא משעשע בפני עצמו בגלל המגיב שהאשים אותי בכל תחלואי העולם ובכך שמשפחות בישראל כבר לא יושבות יחד בחגים. תמיד טענתי שהמגיבים שלי הרבה יותר מצחיקים ממני, ולראיה, המגיבה האחרונה אותה גיליתי בטעות לפוסט הזה (ציטוט נבחר מאותה תגובה: "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: