אני והמקקים :]

חמודה, החליפו אותך

מצאו לך אלף תחליפים

אחת לכל חור שעשית

לא עשית טעות אולי,

כואב לך, אני מבינה את זה

אבל את יודעת שאת כבר לא מסתכלת על אותו בן אדם

אולי טוב יותר לעצמו, אולי פחות טוב לך

אולי אף פעם לא תדעי.

ואולי את סתם מבולבלת עכשיו

מסתכלת לתוך החור השחור של החיים שלך ומנסה להבין 

חייך- לאן?

אולי את סתם בשגרה שרוצחת

ובגלל זה כל דבר קטן הופך לדרמה

אולי את לא זוכרת איך מתמודדים

ואם את בכלל צומחת עכשיו לכיוונים חדשים

את יודעת מה אומרים

כל סוף זאת התחלה חדשה

הראש מסודר בבלאגן

ואת מנסה למצוא את הדבר להאחז בו

וזה כמו לנסות לתפוס עשן.

ובכלל את יודעת, חמודה, 

העולם מלא טפשים

אולי את חכמה מדי, אולי את יותר טפשה מכולם

אולי פשוט אין לך מקום

כמו חלק של פאזל, שנפל לקופסא הלא נכונה

מתעקשים לנסות לנחש לאן את שייכת

בסופו של דבר הפאזל גמור

את נשארת לבד בקופסא.

היית הטריגר של מי שהרכיב את הפאזל

בסוף הוא גילה שעצבנת אותו לשוא.

ואולי הכל חרא, אולי הכל שטויות

אולי את סתם בכאפות

ואולי זה השישי בלילה הארור הזה

ומחר יהיה בסדר.

תזכורת.

אממ..

אוקיי

זה כבר לא הפינה השקטה שלי ולמען האמת דיי קשה לי לזרוק פה מחשבות

אלף פעם רציתי לשכב במיטה עם המחשב ולכתוב שעתיים ויש איזשהו מחסום

כי

אם הייתי רוצה לכתוב לך, הייתי כותבת מכתב

ו-

אין לי איפה לכתוב לעצמי

בחיי זה מטריד.

הייתי בלימודים היום, והסתובבתי לי ככה ותהיתי מה מטריד אנשים באמת

לא השטויות שהם מדברים עליהם- הרי בסך הכל, הכל בסדר..

ואנשים מוטרדים כי בגדול- זה מפחיד שיש שקט בראש.

ויש לי שקט בראש

הדבר היחיד שאני שומעת זה את הצפצופים שיש לי באזניים

למה טוב לאנשים שאני לידם ? למה הכל מרגיש לי טפשי ?

ולא בא ללכת לעבודה, ולא בא לי לקום ללימודים ואפילו בספר לא נגעתי כבר שבועיים

הצפצופים האלה באזניים הורגים אותי

ואני לא בדכאון, ולא בבאסה, ולא בנקודת שפל- אפילו לא במיתון

סתם, צפצופים באזניים גורמים לי לחשוב

אבל המחשבות שלי שקטות כאלה

שאני בקושי שומעת אותן

קשה לי להתנסח.

אני ואתה בנקודת אל חזור

אני יודעת שאתה שונא את המונח הזה

זה לעולם לא יחזור להיות מה שהיה

קשה לי שאתה לא פה, שאתה לא יודע מה קורה איתי

כאילו לקחו לי יד, או רגל

או חצי מוח

ככה זה מרגיש בלעדיך

קשה לי לתפקד

אבל איפשהו בין כל הצפצופים

זה מרגיש לי בסדר שאתה לא פה

שאולי, ורק אולי

אתה לא צריך לשמוע את הרעש שלי

למרות שאתה טוען אחרת

אולי הזמן יעשה טוב לשנינו.

ואיך ממשיכים ?

אל תגיד לי כרגיל

זה עומד בנינו

מעצבן אותי שאתה משתמש בי כמסננת למחשבות שלך

לא תמיד

רק בהקשר הזה

מעצבן אותי שהיא הבריחה שלך

מעציב אותי שאני הסיבה לזה

וממתי אתה בכלל סותר את עצמך? אין תרחיש שאתה לא מריץ 

עצבנת אותי כל כך

כי פעם היית אתה כשהיית איתי

בסוף כן יצא לי מכתב.

אז..

מה אמא של רמי אמרה על הבחורות האלה?

להן, יש מי שיעשה אותן מאושרות ?

כוסאמק חן, טוב? כוסאמק.