חלק שני:
שאנטי:
משהו שיצא לי לחשוב עליו...עד כמה אופנה הורסת דברים.
היום יצא לי לשמוע את חברה שלי אומרת:" אין לי בגדים! אני חייבת ללכת לקנות!"
זה לא שחסר לה או משהו..והיא גם פירטה לי אח"כ על מצב הארון שלה...
לפעמים אני לא מבינה איך בניאדם יכולים להיות כ"כ רדודים...יש כאלה שנהנים למתוח ביקורת, ונורא אכפת להם על ההתאמה של זה עם זה וזה. שזה בסדר...מה שעושה להם טוב..אבל שיעשו את זה בשקט..לא ממש מעניין אותי שההוא הולך עם סוודר מלפני 100 שנה וזאת לא יודעת להתאים צבעים.
נורא הפריע לחברה שלי שההתאמה שהיא עשתה היום ממש זוועתית והיא דיברה על זה חצי מהזמן..מזל שהייתה לידנו עוד אחת שהבינה את מה שהיא אמרה...
פעם היא הסבירה לי את ההבדלים בין פוקס לקרוקר...ידעתם שיש דבר כזה??
לעניינינו:
שאנטי היה פעם מזמן,קצת יותר מלבוש.
פתאום זה נהיה נורא מאגניב...
אנשים מתחלקים לשלוש קבוצות.
1.שאנטי בדרך חיים-הלבוש בא כדר"א....זה גם חלק מהרעיון.
2.שהולכים לפי אופנות.
3.שזה נראה להם יפה ויש להם כמה דברים נחמדים בארון.
מה שהכי הטריד אותי זה שבשנקין {!!!} יש חנות בשם"העין השלישית"..דברים יפים,בהחלט שאנטי.
כל חתיכת בד-130 שקל.
בדוק.
חבל שלקחו דבר אמיתי ומסחרו אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
