דיכאון בלוז

לא הבית שלי לא

הרחוב שלי לא

העיר שלי לא

הארץ שלי.

אין חשק לצאת אין

חשק לדבר אין

חשק לחבק אין

חשק לכלום.

רק לשכב במיטה רק

להתכסות בשמיכה רק

להקשיב לשקט רק

להרגיש ריק

מעצבנים האנשים מעצבנים

הדיבורים ברדיו מעצבנים

הרעשים העולים מהרחוב מעצבנים

הכדורים

עוד יום עובר עוד

אור בוקר חודר עוד

לילה חוזר עוד

פעם ישן מתעורר

פעם קראתי סיפור על מן סופר מחשב שכזה

שהיה עונה על כל השאלות.

מה אתה רוצה? שאל אותו ילד קטן.

למות.